
ייתכן שבקרוב השעון החכם יידע לבצע יותר מאשר ספירת צעדים ובדיקת קצב הלב: הוא עשוי לשמש גם כמערכת התראה מוקדמת ממשית לבריאות הנפש – כך נכתב באתר U.S.News לפני מספר ימים.
מחקר חדש מאוניברסיטת McMaster שבהמילטון, קנדה, מראה ששעונים חכמים יכולים לזהות סימנים עדינים להישנות של דיכאון שבועות ואף חודשים לפני הופעת אפיזודה בפועל.
המחקר, שפורסם ב-11 בפברואר בכתב העת JAMA Psychiatry, עקב אחרי 93 מבוגרים קנדיים במשך כשנתיים. לכל המשתתפים הייתה אבחנה של הפרעת דיכאון מז’ורי, והם כבר החלימו בעבר מאפיזודה של דיכאון.
המשתתפים ענדו מכשיר המשמש למחקר ודומה ל-Fitbit או ל-Apple Watch במשך 24 שעות ביממה והגיעו לביקורים תקופתיים להערכת מצב הדיכאון ולשמירת הנתונים. באמצעות ניתוח של יותר מ-32 אלף ימי איסוף נתונים, מצאו החוקרים שהמקצבים היומיים של האדם מספרים סיפור חשוב.
באופן ספציפי, אנשים עם לוחות זמנים לא סדירים של שינה היו בסיכון כמעט כפול לחוות הישנות של דיכאון. האינדיקציה המשמעותית ביותר לא הייתה רק כמה זמן אדם ישן, אלא עד כמה היום שלו היה שונה מהלילה. כאשר הנתונים הראו הבדל קטן יותר בין תנועה ביום למנוחה בלילה, הישנות של דיכאון הייתה לעיתים קרובות באופק.
"דמיינו עתיד שבו שעון חכם יכול להזהיר אנשים עם דיכאון: ‘יש סבירות גבוהה מאוד שאפיזודה חדשה של דיכאון תתרחש בארבעת השבועות הקרובים. אולי כדאי לפנות לרופא?’" – אמר ד"ר בניסיו פריי, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת McMaster.
באמצעות איסוף נתונים באופן פסיבי, שעונים חכמים מאפשרים ניטור רציף בין ביקורי רופא. לדברי החוקרים, גישה זו, של ניטור "פעיל תמיד" עשויה לשנות מן היסוד את אופן ניהול בריאות הנפש – מעבר מטיפול תגובתי למניעה יזומה.
"כבר זמן רב ידוע שדפוסי שינה ופעילות לא תקינים קשורים לסיכון גבוה יותר להישנות דיכאון", אמרו החוקרים, "אך היכולת לזהות דפוסים אלה באופן פסיבי באמצעות חיישנים חכמים פותחת הזדמנות חדשה ומרגשת להתאמה אישית של הטיפול במצבים שעלולים לחזור, כמו דיכאון".
הפרעת דיכאון מז’ורי היא אתגר חוזר עבור רבים, כאשר כ-60% מהמטופלים חווים הישנות בתוך חמש שנים מההחלמה. באופן מסורתי, רופאים נאלצו להמתין לכך שמטופלים ידווחו על תסמינים כמו מצב רוח ירוד או אובדן עניין, אשר מופיעים לעיתים רק לאחר שהדיכאון כבר התפתח במלואו.
היכולת לחזות זאת מראש באמצעות כלים דיגיטליים עשויה לאפשר למטופלים ולרופאים להתאים טיפול או לבצע שינויים באורח החיים לפני שתהיה פגיעה משמעותית באיכות החיים.





