איך אישה שאינה עיוורת כותבת ספר על עיוורים? זהו סיפורה של בת-אל תורכיה שהחוויה שלה בשנת השירות וניסיון החיים שלה הובילו אותה להראות כיצד עיוורים חווים חיים מלאים באמצעות ציוד טכנולוגי מיוחד באמצעות ספר שכתבה.
בת-אל גדלה בקיבוץ אצל סבתה. היא רצתה לעשות שנת שירות עם נוער בסיכון, אך בתחילה היא התאכזבה לאחר שגילתה שהיא תעשה שנת שירות בעמותת מגדל אור. "לא הכרתי עיוורים ולקויי ראייה", סיפרה בת-אל לשווים.
אלא שהחוויה בשנת השירות, שאותה העבירה במפעל התעסוקתי של מגדל אור, הייתה שונה ממה שציפתה. "הייתי נפעמת מהיכולות של עיוורים ולקויי ראייה", היא אומרת. "הבנתי שהם יכולים לעשות הכול, ממש כמוני, אבל בדרך אחרת".
שנת השירות נתנה לבת-אל חשיפה ראשונית לעולם העיוורים, אבל, בהמשך, סבתה התעוורה. היא חיפשה עבורה פעילויות או התנדבויות, אך לשווא. "רציתי להצמיד לה תלמיד תיכון שיבוא אליה לשעות של מעורבות חברתית, הרכזת אמרה לי שזה בעייתי כי היא עיוורת. אז מה הם יעשו ביחד", היא שיתפה.
בת-אל למדה לתואר ראשון בפוליטיקה וממשל עם חטיבה בחקר סכסוכים באוניברסיטת בן גוריון. במסגרת התואר, היא עשתה קורס בשם "היסטוריה של המוגבלות". בסוף הקורס, התבקשו הסטודנטים להגיש עבודה שיש בה ערך לחברה.
בת-אל בחרה לכתוב ספר לאחר שהתחדדה אצלה ההבנה שאנשים רואים חוששים מאנשים עיוורים שלא לצורך. לדבריה, היא בחרה להציג את ציבור העיוורים לעולם במטרה למזער חששות ולגרום לכלל האוכלוסייה להסתכל על אנשים כבני אדם לפני שהם מסתכלים על המגבלה.
בת-אל החליטה לכתוב ספר ילדים. היא לא מצאה ספרי ילדים חדשים שמסבירים את העולם של עיוורים ולקויי ראייה. "מצאתי ספר אחד לנוער וספר אחד שהוא מאוד ישן. זה היה לי ממש עצוב. אני חושבת שילדים הם סוכני השינוי הכי טובים. הסברה טובה מתחילה בחינוך", היא מדגישה.
במהלך פיתוח הדמויות לספר שנקרא "אמא שלי עיוורת", בת-אל עברה תהליך מעניין. "בהתחלה, קראתי לילדה בתיה. זה הכינוי שלי בקיבוץ שגדלתי בו. קראתי לדמות של האמא על שם סבתא שלי שגידלה אותי. אחר כך, אמרו לי שכדאי לי לקרוא לדמויות בשמות אחרים כדי קצת להרחיק אותן ממני. היה חשוב שהספר לא יהיה אישי מדי. אז החלפתי את השם של הילדה לטליה. בתהליך הזה, למדתי לשמור על עצמי", היא מסבירה.
הספר כתוב בנימה אופטימית ויש בו אלמנטים רבים של משחקיות. "הפעילויות הכי חשובות. הן הכי מחברות את הילדים לסיפור", היא אומרת.
לאחר שהגישה את העבודה, בת-אל בחרה באופן לא טריוויאלי להוציא את הספר לאור. לשם כך, היא עברה תהליך שכלל גיוס המונים שסייע לה לגייס את הכסף הדרוש. "גם מגדל אור עצמם תמכו בהוצאת הספר. חוץ מזה, פשוט שיגעתי אנשים. רק ביום האחרון של הקמפיין, הוא הגיע ליעדו", היא אומרת.
התגובות היו מאוד מרגשות ומעודדות. אנשים שאלו שאלות על דברים שלא שמו לב אליהם קודם והספר פתח עבורם עולם חדש. כיום, בת-אל היא אישה של גם וגם: היא גם עובדת בעמותת שכולו טוב, גם יועצת זוגית ומשפחתית וגם מסיימת תואר שני בחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם באוניברסיטת בר אילן.
