
בימינו, עיוורים ולקויי ראייה יודעים לקרוא ולכתוב בעצמם. אבל, עד לפני כמעט מאתיים שנים, זה בכלל לא היה ברור מאליו. מדור נכות היסטורית חוזר אחורה בזמן ללואי ברייל שהמציא את כתב הברייל בשנת 1824 ועד היום משתמשים בו.
לואי ברייל נולד בארבעה בינואר 1809 בכפר קופבריי, כשלושים קילומטרים מפריז. הוא היה ילדם הרביעי של סיימון ומוניק ברייל. מראשית חייו, הוא היה סקרן ויצירתי.
סיימון ברייל היה מעבד אורות. בגיל שלוש, כששהה לואי בחנות של אביו, הוא חתך בטעות את עינו עם מרצע חד. למרות שניסו לטפל בו בצורה הטובה ביותר ואף הביאו רופא מפריז במיוחד, לואי ברייל התעוור בשתי עיניו כשהיה בן חמש.
באופן לא שגרתי לאותה תקופה, למד לואי עם חבריו הרואים בכפר. הוריו והכומר המקומי זיהו את יכולותיו יוצאות הדופן. בעוד שכולם חשבו שהוא יישאר מאחור מכיוון שלא היה יכול לקרוא, הוא היה בראש הכיתה.
בגיל עשר, בשנת 1819, קיבל לואי מלגה ללמוד בבית הספר הראשון לעיוורים בפריז. בבית הספר הקנו לעיוורים מיומנויות בסיסיות במטרה לסייע להם להתפרנס. גם בבית הספר לעיוורים, היה לואי תלמיד מצטיין וחרוץ.
בית הספר שבו למד לואי נוסד בשנת 1784 על ידי ולנטין הַאוּאִי. ולנטין לא היה עיוור. אך הוא הבחין שעיוורים יכולים לקרוא באמצעות קצות אצבעותיהם. הוא הפיק ספרים עבור תלמידיו העיוורים באמצעות אותיות דפוס גדולות מנחושת. השימוש בחוש המישוש כאסטרטגיה של עיוורים לקרוא היה מהפכני.
למרות שוולנטין חשב שהשיטה שלו גאונית, לואי מצא בה מספר בעיות. ראשית, הפקת הספרים הייתה יקרה. מכיוון שהאותיות היו גדולות, הספרים היו גדולים ומגושמים. בשל כך, מגוון הספרים היה מצומצם. כשנוסד בית הספר, היו בו רק שלושה ספרים. כשלואי למד שם, היו בו רק ארבעה עשר ספרים.
נקודת המפנה הגיע כאשר קצין צרפתי בשם צ'רלס ברבייר בא לבקר בבית הספר. הוא סיפר לתלמידים על מערכת קוד שהמציא שכללה 12 נקודות, שש נקודות מכל צד. מערכת הקוד נועדה לסייע לחיילים לקרוא בלילה, בחשכה. גם לואי וגם ברבייר חשבו שהיא יכולה להיות שימושית גם לעיוורים.
על כן, תרם ברבייר כלים רבים לבית הספר להפקת מערכת הקוד שלו. בכלים הללו, השתמש לואי להפקת הדברים הראשונים שנכתבו בכתב הברייל.
מגיל 12 עד גיל 15, פיתח לואי ברייל כתב קל ונגיש יותר. הברייל הוא כתב שמורכב משש נקודות, שלוש נקודות מכל צד. לכל אות יש הרכב נקודות בברייל. הרכב הנקודות לא תמיד משתנה משפה לשפה. לדוגמא: א' נראית כמו a, וכמו אליף בערבית. מ' נראית כמו m.
למרות שהעיוורים אהבו מאד את כתב הברייל מההתחלה, היו גם התנגדויות. מנהל אחד חשש מהשימוש בו מכיוון שאם כל העיוורים ידעו ברייל, לא יהיה צורך במורים רואים. אך הוא הוחלף במהרה במנהל שתמך בכתב הברייל.
לואי ברייל המשיך ללמד בבית הספר עד גיל ארבעים. הוא לימד היסטוריה, גיאומטריה ואלגברה. בנוסף, הוא היה מוזיקאי מוכשר וניגן על צ'לו ואורגן בכנסיות ברחבי צרפת.
למרות שלא הייתה אז תרופה לשחפת, לואי ברייל חי עם המחלה במשך שש עשרה שנים. בגיל ארבעים, הוא נאלץ לפרוש מעבודתו כמורה. הוא נפטר בשישה בינואר 1852, בגיל ארבעים ושלוש בלבד.
שנתיים לאחר מותו, בשנת 1854, הוכר כתב הבית בבית הספר שבו למד ולימד. לימוד כתב הברייל התפשט בצרפת במהירות, אך לא ברחבי העולם. השפה קודמה רק בוועידה הראשונה למורים עיוורים בשנת 1873. כיום, ישנו כתב ברייל כמעט בכל שפה בעולם כולל תווים וכתיבה מתמטית. כפי שלואי ברייל רצה, בזכותו, עיוורים הרבה יותר חשופים למידע.





