מחוקקים בפלורידה, איווה, מרילנד, דרום קרוליינה וטנסי הציגו השנה הצעות חוק לפיקוח במצלמות וידאו, הכוללות הצבת מצלמות בכיתות חינוך המיועדות אך ורק לתלמידים עם צרכים מיוחדים.
המהלך מגיע לאחר שכמה מדינות – לואיזיאנה, וירג'יניה המערבית, ג'ורג'יה ואלבמה – אימצו חקיקה דומה בעשור האחרון בניסיון לצמצם פרקטיקות פיזיות מזיקות של אנשי צוות.
"בדרך כלל יש סיבה לכך שהחקיקה הזו עולה – לעיתים קרובות משום שקרה מקרה שבו איש חינוך הרגיש מוצף או לא ידע כיצד לפעול", אמרה לינדזי קובצקי, מנהלת מדיניות וסנגור במרכז הלאומי ללקויות למידה שבוושינגטון די.סי.
הגל הנוכחי של הצעות החוק מגיע על רקע כניסת אמצעי טכנולוגיה לכיתות וגם הוצאתם מהן. מחוזות חינוך עסוקים באיסור על שימוש בטלפונים סלולריים, בעוד הורים ומומחים מתווכחים על השימוש האתי בטכנולוגיה חינוכית. עם זאת, התקנת מצלמות היא צעד שהורים רבים לילדים בחינוך מיוחד דווקא תומכים בו.
"זה מגן על כולם; זו עדות חיה מתוך הכיתה, כך שאף אחד לא יכול לטעון שמישהו טעה", אמרה ג'קי לוסקמב, העומדת בראש ועדת הייעוץ לחינוך תלמידים חריגים במחוז בתי הספר בראוארד שבפלורידה.
עם זאת, המהלך שנוי במחלוקת, גם בקרב פעילי זכויות אנשים עם מוגבלות. יש הסבורים כי מדובר בפגיעה בפרטיות של תלמידים ומורים כאחד ואף בהעמקת תחושת ה"הדרה" של אוכלוסייה שכבר חווה זאת.
"נראה שהקושי המרכזי הוא המתח בין פגיעה בפרטיות לבין היתרון של הגברת האחריותיות", אמרה דניס מרשל, מנכ"לית מועצת עורכי הדין והסנגורים של הורים הממוקמת במרילנד.
הקריאה להתקנת מצלמות בכיתות חינוך מיוחד אינה חדשה. בארה"ב, טקסס הייתה הראשונה להעביר חוק כזה בשנת 2015 ובהמשך הצטרפו אליה ארבע מדינות נוספות. אך עם התרחבות השימוש בטכנולוגיה בכיתות, גובר לאחרונה גם הדחף להוסיף מצלמות. "אנחנו בעידן טכנולוגי שבו העלויות כבר לא גבוהות כפי שהיו בעבר, ויש מגוון יישומים שמאפשרים שימוש רחב יותר", הסבירה מרשל.
לכל מדינה יש גם נהלים משלה לבדיקת הצילומים. בחלקן ניתן לצפות רק במה שקרה לפני ואחרי אירוע שנוי במחלוקת ובאחרות רק מנהלים רשאים לצפות בתיעוד. הדבר נוגע לחשש מפגיעה בפרטיות התלמידים.
ומה קורה בישראל?
"הצעת חוק התקנת מצלמות לשם פיקוח והגנה בחינוך המיוחד" הונחה על שולחן הכנסת בינואר 2023 על ידי ח"כ בועז טופורובסקי מ"יש עתיד" ולא התקדמה לקריאה טרומית. בעבר הונחו הצעות חוק דומות שלא קודמו גם הן.
כיום יש חוק מצלמות בפעוטונים שאושר כבר בשנת 2018 ועבר תיקון ב-2024. החוק קבע שחלה חובה על מפעיל מעון שבו שוהים שבעה פעוטות לפחות להתקין מצלמות. השימו בחומש המוקלט (וידאו בלבד ללא סאונד) הינו לצורכי הגנה מפני פגיעה בשלומם הגופני או הנפשי של פעוטות במעון.
בחוזר מנכ"ל משרד החינוך שכותרתו "מצלמות במוסדות החינוך – הסדרת הכנסתן ואופן התקנתן" נכתב: "שימוש במצלמות באופן מושכל ומידתי יכול להיות רכיב נוסף ולא הכרחי בתוכנית מערכתית בית-ספרית לקידום אקלים בטוח ולצמצום האלימות והתנהגויות סיכון ואינו עומד בפני עצמו. השימוש במצלמות אינו מבטל את הצורך בהשגחת מורים לאורך יום הלימודים, כמפורט בחוזר המנהל הכללי בנושא המורה התורן".
"הזכות של ילדים בחינוך המיוחד לפרטיות לא שונה מזו של ילדים בחינוך הרגיל", אמרה לשווים נועה וילדר מהמועצה לשלום הילד. "לצד הזכות הזו יש את הזכות להגנה. צריך למצוא את הדרכים לאזן בין הזכויות האלה ועל כך הסוגייה".
"צריך לזכור שחינוך מיוחד הוא לא מקשה אחת וישנם ילדים בגילים שונים, עם צרכים שונים ועם יכולת התבטאות שונה", הסבירה וילדר. "לחלקם קשה מאוד לבטא את עצמם מילולית. במקומות האלה צריך להגן יותר. מצד שני, אנחנו לא רוצים להבדיל אותם עוד יותר מהאוכלוסייה הכללית".
לדבריה, נדרשות הכשרות לאנשי צוות ומצד שני צריך לקחת בחשבון שבמסגרות האלה יש יותר אנשי צוות ויותר פיקוח הדדי. "צריך לחשוב בצורה פרטנית היכן זה נחוץ ולא להחליט להציב מצלמות באופן גורף כאילו המערכת היא מקשה אחת", סיכמה נועם.
מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים נמסר: "נושא התקנת מצלמות בבתי ספר בכלל וחינוך מיוחד בפרט מופיע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך. ככל שנשקלים אמצעים מסוג זה, יש להקפיד כי ייושמו בהתאם להוראות, תוך שקיפות ושיתוף הורים, ותוך מתן תשומת לב מיוחדת לזכויותיהם ולצרכיהם של תלמידים עם מוגבלות".
