שבועיים לאחר המהפך בהונגריה, שבו נבחר פטר מג'יאר לראשות הממשלה והדיח את ויקטור אורבן לאחר 16 שנים, מג'יאר החל למנות שרים לממשלתו ואחד מהם הוא מינוי היסטורי.
מג'יאר מינה את וילמוש קאטאי-נמט לשר לענייני חברה ומשפחה ובכך הפך לאדם העיוור הראשון בתולדות הונגריה שיכהן כחבר ממשלה. מעבר למשמעות הפוליטית, מדובר במהלך בעל משקל סמלי עמוק, שכן הוא מציב לראשונה אדם עם מוגבלות בתפקיד ביצועי בכיר ולא רק ייצוגי.
קאטאי-נמט איבד את ראייתו בגיל 16, חוויה שלדבריו "שינתה את מסלול החיים, אך לא הגבילה את השאיפות". מאז, הוא בנה קריירה מרשימה הכוללת פעילות כעורך דין, לצד הישגים יוצאי דופן בתחום אומנויות הלחימה, שם הגיע לדרגת חגורה שחורה באייקידו. השילוב הזה, בין משמעת אישית גבוהה לבין הבנה עמוקה של מערכות חוק וחברה, עומד בבסיס הגישה שהוא מביא עימו לתפקיד.
"המוגבלות שלי אינה חולשה. היא מעניקה לי פרספקטיבה אחרת, כזו שמאפשרת לי לזהות חסמים שאחרים לא תמיד מצליחים לזהות", הוא הסביר.
עם כניסתו לתפקיד, קאטאי-נמט מבקש להימנע מהפיכתו לסמל בלבד ומבהיר: "אני לא כאן כדי לייצג רעיון. אני כאן כדי לבצע מדיניות. אם המינוי שלי יישאר ברמת המסר בלבד, אז לא השגנו את המטרה".
לדבריו, היעד המרכזי שלו הוא להוביל שינוי מערכתי בתחומי הרווחה, המשפחה והשוויון החברתי, בדגש על נגישות. "נגישות היא לא תוספת נחמדה למערכת, היא תנאי בסיסי להשתתפות מלאה בחברה. בלי נגישות, אין באמת שוויון", הבהיר השר לענייני חברה ומשפחה החדש.
בין הנושאים שעליהם הוא צפוי לשים דגש ניתן למנות הרחבת הזדמנויות תעסוקה לאנשים עם מוגבלויות, התאמת שירותים ציבוריים ושיפור המענה למשפחות המתמודדות עם אתגרים חברתיים וכלכליים. "מבחן המדינה אינו רק בצמיחה הכלכלית שלה, אלא ביכולת שלה לדאוג לאלו שנמצאים בשוליים. בכוונתי לבנות מדיניות שלא משאירה אנשים מאחור", הוא הדגיש.
המינוי עורר תגובות רבות בהונגריה ומחוצה לה. ארגונים לזכויות אנשים עם מוגבלויות בירכו על הצעד והדגישו שעצם הנראות של אדם עיוור בתפקיד כה בכיר משנה את גבולות הדמיון החברתי. ארגונים מסרו שמדובר במהלך שמראה שמוגבלות אינה סותרת מנהיגות ודורות צעירים יכולים כעת לשאוף גבוה יותר, משום שהם רואים שזה אפשרי.
עם זאת, לא כל התגובות היו חיוביות. מבקרים טענו שקאטאי-נמט חסר ניסיון פוליטי רחב ויידרש ממנו להוכיח את עצמו במהירות בתוך מערכת מורכבת ולעיתים נוקשה. אחרים הביעו חשש שהמינוי עלול להישאר בגדר צעד סמלי בלבד. קאטאי-נמט התייחס גם לכך ואמר: "ספקנות היא חלק מהמשחק הדמוקרטי ואני מקבל אותה, אך בסופו של דבר, מה שיכריע הוא לא מי אני, אלא מה אני עושה בפועל".
כך או כך, מינויו כבר נרשם כרגע תקדימי בהיסטוריה הפוליטית של הונגריה. מעבר לשאלת הצלחתו האישית, הוא פותח דיון רחב יותר על ייצוג, שוויון והיכולת של מערכות שלטוניות להשתנות. כפי שסיכם בעצמו: "אם אצליח בתפקיד, זה לא יהיה ניצחון אישי שלי, זו הוכחה לכך שהחברה כולה יכולה להיות פתוחה והוגנת יותר".
