מוגבלות אינה פוסחת על אף מעמד, כולל משפחות המלוכה הבריטית. הנסיך ג'ון הוא ההוכחה לכך. הוא נולד ב-12 ביולי 1905. הוא היה בנם הצעיר של המלך ג'ורג' החמישי והמלכה מארי, אז נסיך ונסיכת וויילס ויורשי העצר.
את ילדותו המוקדמת העביר הנסיך ג'ון עם ארבעת אחיו ואחותו בארמון סנדרינגהם. הם גדלו תחת ההשגחה של אומנות ולמדו עם מורים פרטיים. בגיל ארבע, סבל ג'ון מההתקף הראשון של אפילפסיה. יורשי העצר ידעו מה שהיה לדעת באותה תקופה. כאשר התחילו לג'ון ההתקפים, אביו היה נשיא הארגון לתעסוקת אנשים עם אפילפסיה.
בנוסף, התגלו אינדיקציות שהוא שונה מאחיו ואחותו הגדולים גם בהתנהגותו. במקורות שונים, טוענים שהיה לו אוטיזם, מוגבלות שכלית או לקות למידה, אך הדבר לא הוכח.
באותה תקופה, ג'ון הגיע עם משפחתו לאירועים רשמיים רבים. אולם בהכתרה של הוריו ב-1910 הוא לא נכח. בשנת 1914, כשהיה ג'ון בן תשע, פרצה מלחמת העולם הראשונה. הוריו היו רחוקים ממנו פיזית, אך ליבם בהחלט היה איתו. הם היו מעורבים מאד בכל החלטה שקשורה אליו. לא כולם הרגישו כך. אחיו הבכור, אלברט (מאוחר יותר המלך אדוארד השמיני) תיאר אותו כחיה.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, ג'ון ראה את אחיו ואחותו לעיתים נדירות יותר. הם למדו בבתי ספר או שירתו בצבא, בעוד שהוא למד בבית עם מורים פרטיים. הוא הפסיק ללכת בהדרגה לאירועים רשמיים.
בשנת 1916, כאשר ההתקפים שלו החמירו, הוא עבר לגור בחוות ווד, בית קטן בתוך אחוזת סנדרינגהם. המורה הפרטי האחרון שלו פוטר וכך, בגיל 11, הסתיימו לימודיו הרשמיים. רופאים הזהירו שסביר להניח שחייו של ג'ון יהיו קצרים.
לג'וני היו משרתים מסורים שליוו אותו. אבל לא היו לו חברים. סבתו, אלכסנדרה, המלכה האם, כתבה על כך לאמו. אז המלכה מארי ביקשה מילדים מקומיים לבוא לשחק איתו. הוא הפך לחבר של חלק מהם, אבל בכל אותה תקופה, ההתקפים שלו החמירו.
ב-18 בינואר 1919, ג'ון חווה התקף בעת שישן. הוא נפטר באותו ערב והכאב היה עצום. "המוות חסך מג'ון סבל רב כי ההתקפים שלו החמירו והתדירות שלהם התגברה", כתבה המלכה מארי.
הנסיך ג'ון נמחק מהעץ המשפחתי בשנת 1935 כאשר הוריו חגגו 25 שנים כמלך ומלכה. בעשורים שלאחר מכן, העובדה שג'ון הוסתר מהעין הציבורית גרמה לאנשים לחשוב שמשפחת המלוכה התנהגה ברוע לב.
ג'ון הונצח בביוגרפיות, רומנים ובסדרת דרמה בריטית בשם "הנסיך הנעלם" מאת סטיבן פוליאקוף.
