גילאור דמרי, בן 32, גויס למילואים עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ושירת 408 ימים כמפקד פלוגה בחטיבת גולני. כיום הוא נמצא בתהליך הכרה כמתמודד עם פוסט טראומה ובמקביל מנסה לשקם את העסק שהקים, שקרס במהלך המלחמה והותיר אותו עם חובות של מיליוני שקלים. כעת יצאו בני משפחתו וחבריו בקמפיין גיוס המונים כדי לסייע לו להתחיל מחדש.
דמרי גדל בעתניאל שבדרום הר חברון ומתגורר כיום בהרצליה עם אשתו ובתם בת השנתיים. לפני כארבע שנים הקים את חברת RAAS, מיזם סביבתי המספק כוסות רב-פעמיות לאירועים גדולים במטרה לצמצם את השימוש בכלים חד-פעמיים.
"יש לי מלאי של כוסות רב-פעמיות שאני מספק לאירועים", מספר דמרי בשיחה עם שווים. "בסיום האירוע אני אוסף אותן, מעביר אותן לשטיפה ולחיטוי במרכז לוגיסטי ומחזיר אותן לשימוש. כך נחסכת כמות גדולה של פסולת. בנוסף לכוסות יש לי גם צלחות קטנות ובעתיד אני מתכנן להוסיף כלים נוספים".
כליו של דמרי שימשו גם את משתתפי פסטיבל הנובה, שם השתתף במסגרת פרויקט "אקו נובה", הפועל לצמצום פסולת באירוע. כבר בשעה 8:30 בבוקר ב-7 באוקטובר הוא התייצב למילואים.
"לפני המלחמה היו לי מאות לקוחות ופרויקטים בהכנה", הוא מציין. "גם במהלך המלחמה המשיכו להיות לי מאות לקוחות, אבל אחרי המשבר של מבצע 'עם כלביא' חלקם נטשו אותי". בעקבות קריסת העסק ואובדן מלאי בפסטיבל הנובה הפעילות נפגעה משמעותית. בשיא הפעילות העסק העסיק שמונה עובדים קבועים ועוד עשרות עובדים מזדמנים, "רובם חבריי הלוחמים", כדבריו.
בשנה האחרונה הוא מפעיל את העסק לבדו בהיקף של כשליש מהפעילות שהייתה לפני המלחמה ומנסה לצמצם בהדרגה את החובות שהצטברו.
לאחרונה השתתף דמרי בקורס סטוריטלינג של מפעל הפיס וישראל בידור המיועד ללוחמים, שם החל לראשונה לדבר על החוויות שעבר במהלך שירות המילואים. "עברתי שנה קשה של הרבה התמודדות. אני לא ישן בלילות וסובל גם פיזית", הוא אומר. "בקורס עברתי תהליך של עיבוד החוויות שעברתי, למדתי איך לספר את הסיפור שלי, וזה עזר לי גם בהתמודדות עם הפוסט טראומה. העובדה שהיו שם עוד אנשים שעברו דברים דומים נתנה לי כוח וגם את האומץ לפתוח את קמפיין גיוס ההמונים".
לדבריו, הסיפור שלו אינו יוצא דופן. "חשוב לי להעלות למודעות את מצבם של מילואימניקים עצמאיים. יש מאות כמוני שהגיעו לקצה בעקבות השירות הממושך במילואים. אני קורא להם לא להתבייש ולבקש עזרה".
למיזם גיוס התרומות נרתמו בהתנדבות חבריו של דמרי, עמותת שבט הנובה וארגון SOS ISRAEL, במטרה להעלות את המודעות לתופעת הפוסט טראומה, לסייע בגיוס התרומות ולהרחיב את החשיפה הציבורית למאבקו.
למרות כל מה שעבר, הוא מסיים במסר של תקווה. "לכל אורך התקופה הזו עמדו לנגד עיניי עם ישראל והאחדות שלנו. אני מקווה ומתפלל שנמשיך להיות חזקים ומאוחדים".
רוצים לעזור לגילאור לקום על הרגליים? הקליקו כאן
להזמנת כוסות רב-פעמיות לאירועים: 052-2313337
