נושאים קשורים

בניגוד להנחיות משרד החינוך: בתי ספר עדיין מונעים קשר בין הורים למשלבות

בדיקת שווים: פעמיים הבהיר משרד החינוך כי "אין איסור לקיום קשר בין הסייעת וההורים" ובהמשך חזר על כך גם השלטון המקומי. אלא שהורים מכל הארץ מספרים כי גם היום נאסר עליהם לדבר ישירות עם המשלבות

הייתי "אוטיסט גאה", היום אני מטיל ספק בהגדרות | טור דעה

שלוש פעמים אובחן ד"ר מורדי בן חמו עם אוטיזם, עד שהפך את הגאווה האוטיסטית לדגל. אבל המפגש עם אוטיסטים בתמיכה גבוהה והמחקר ערערו אצלו משהו עמוק

לא יצטרכו לוותר על צהרון בגלל הסעה: הישג לילדים עם מוגבלות פיזית

בעקבות עתירה לבג"ץ הודיעה המדינה כי תלמידים עם מוגבלות פיזית בחינוך המיוחד יהיו זכאים להסעה נוספת וגמישה, שתאפשר להם להישאר במועדוניות ובמסגרות המשך. הילדים המשולבים עדיין נותרו ללא פתרון

המשחק האחרון שלו נמשך שנייה אחת. אבל איזו שנייה זו הייתה

שחקן הרוגבי ג'יי ארו אובחן עם מחלה ניוונית סופנית ונאלץ לפרוש כשהוא במרחק שני משחקים מהופעתו ה-100. הליגה אישרה הסדר מיוחד והפרידה הסתיימה בהמוני צופים על הרגליים ובחיבוק דומע עם מאמנו

אחרי שנים שהאבחון הוסתר ממנה, אור כתבה ספר ומרצה על OCD

אור לב הייתה בת 8 כשהחלה לשטוף את ידיה עד שנפצעו ודיממו. במשך שנים הסתירו ממנה את האבחנה, חברים התרחקו והיא התקשתה בצבא ובלימודים. היום, בגיל 36, היא מרצה על ההתמודדות, מנחה קבוצות תמיכה ומבקשת לנפץ דעות קדומות
ראשיאוטיזםהאם אוטיסטים פחות אמפתיים? מחקר ישראלי מערער על התפיסה המוכרת

האם אוטיסטים פחות אמפתיים? מחקר ישראלי מערער על התפיסה המוכרת

מחקר בהובלה ישראלית השווה בין אוטיסטים ללא־אוטיסטים ולא מצא הבדל מובהק ברמת הדיוק האמפתי. הממצא המפתיע: האוטיסטים דווקא העריכו את עצמם כאמפתיים פחות אף שבפועל לא הצליחו פחות

צילום הדמיה: ביגסטוק

מחקר חדש בהובלת חוקרים ישראלים מערער על אחת התפיסות המוכרות בנוגע לאוטיזם – שלפיה אנשים אוטיסטים מתקשים יותר מאחרים להבין את רגשותיהם של אנשים סביבם.

המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Molecular Autism, הובל על ידי ד"ר יונת רום מהאוניברסיטה העברית בירושלים וממרכז חקר האוטיזם באוניברסיטת קיימברידג'. בצוות החוקרים השתתפו בין היתר פרופ' ענת פרי מהאוניברסיטה העברית, פרופ' עופר גולן מאוניברסיטת בר־אילן ופרופ' סיימון ברון־כהן מאוניברסיטת קיימברידג'.

במחקר השתתפו 235 מבוגרים – 141 אוטיסטים ו־94 לא-אוטיסטים. החוקרים ביקשו לבדוק לא רק כיצד אנשים מעריכים בעצמם את מידת האמפתיה שלהם, אלא עד כמה הם מצליחים בפועל לזהות במדויק את רגשותיו של אדם אחר.

Igul-Letova

הממצא המרכזי היה מעניין: לא נמצא הבדל מובהק ברמת ה"דיוק האמפתי" בין המשתתפים האוטיסטים לבין המשתתפים הלא-אוטיסטים. במילים אחרות, כאשר החוקרים בדקו בפועל עד כמה המשתתפים הצליחו להבין מה הרגיש האדם שבו צפו, האוטיסטים לא היו פחות מדויקים באופן מובהק.

צפו באנשים מספרים על חייהם

כדי לבדוק אמפתיה באופן שאינו מסתמך רק על שאלונים, השתמשו החוקרים בשיטה המכונה "דיוק אמפתי" (Empathic Accuracy). לצורך הניסוי צולמו חמישה מבוגרים אוטיסטים וחמישה לא-אוטיסטים כשהם מספרים סיפורים אוטוביוגרפיים שעוררו בהם רגשות.

Igul-Letova

לאחר הצילום צפו המספרים בסרטונים של עצמם ודירגו לאורך הסיפור אם הרגישו רגשות חיוביים או שליליים ובאיזו עוצמה. בנוסף הם דירגו רגשות ספציפיים שחוו, ובהם שמחה, עצב, פחד, כעס, מבוכה, גאווה, התרגשות ולחץ.

כל אחד ממשתתפי המחקר צפה בשני סרטונים שנבחרו עבורו – אחד שבו הופיע אדם אוטיסט ואחד שבו הופיע אדם לא-אוטיסט. המשתתפים לא ידעו מי מהאנשים שבהם צפו אוטיסט.

בזמן הצפייה הם התבקשו להעריך מה לדעתם מרגיש המספר. כך יכלו החוקרים להשוות בין מה שהצופה חשב שהאדם מרגיש לבין מה שהאדם עצמו דיווח שהרגיש באותו רגע.

האוטיסטים לא היו פחות מדויקים

כאשר השוו החוקרים את התוצאות, הם לא מצאו הבדל מובהק בין שתי הקבוצות בדיוק האמפתי הכולל.  בנוסף התגלתה מגמה מעניינת: המשתתפים האוטיסטים נטו להיות מדויקים יותר יחסית בהבנת רגשותיהם של המספרים האוטיסטים. אלא שהממצא היה על גבול המובהקות הסטטיסטית, ולכן אי אפשר להסיק ממנו שאוטיסטים מבינים באופן מובהק אוטיסטים אחרים טוב יותר. החוקרים עצמם מתייחסים לתוצאה בזהירות.

אחד הממצאים המסקרנים במחקר נוגע דווקא לפער בין הביצועים של המשתתפים האוטיסטים לבין האופן שבו תפסו את עצמם.

למרות שלא נמצא הבדל מובהק בדיוק האמפתי בפועל, המשתתפים האוטיסטים דיווחו על פחות אמפתיה כלפי האנשים שבהם צפו לעומת המשתתפים הלא-אוטיסטים. הם גם הביעו פחות "עניין אמפתי", שנבדק בין היתר באמצעות השאלה עד כמה היו מעוניינים לשמוע סיפור נוסף מאותו אדם.

כלומר, נוצר מצב מעניין: האוטיסטים לא היו פחות מדויקים באופן מובהק בזיהוי הרגשות, אבל בכל זאת תפסו את עצמם כאמפתיים פחות.

החוקרים מעלים אפשרות שאנשים אוטיסטים עשויים להעריך בחסר את יכולותיהם האמפתיות. בניתוח התשובות הפתוחות נמצא גם שהמשתתפים האוטיסטים נטו יותר לדבר על הקושי שלהם לזהות רגשות ועל הדרך שבה ניסו לפענח אותם.

אולי הבעיה באמפתיה היא בכלל דו-צדדית

המחקר נועד לבחון גם תפיסה שהולכת וצוברת תשומת לב בחקר האוטיזם בשנים האחרונות – "בעיית האמפתיה הכפולה" (Double Empathy Problem). התפיסה המסורתית נטתה להסביר אי-הבנות בין אוטיסטים ללא-אוטיסטים בעיקר באמצעות הקושי של האדם האוטיסט לקרוא ולהבין את האדם שמולו.

תיאוריית האמפתיה הכפולה מציעה הסתכלות אחרת: הקושי עשוי להיות הדדי. אוטיסטים ולא-אוטיסטים עשויים לחוות את העולם, לתקשר ולהביע רגשות בדרכים שונות, ולכן לשני הצדדים עלול להיות קשה יותר להבין אדם מהקבוצה האחרת.

במילים פשוטות, במקום לשאול רק "למה האדם האוטיסט מתקשה להבין אותי?", התיאוריה מציעה לשאול גם: "עד כמה אני מצליח להבין אותו?"

מחקרים קודמים כבר הצביעו על כך שגם לאנשים לא-אוטיסטים עשוי להיות קושי לפרש מצבים מנטליים ורגשות של אוטיסטים, ושאוטיסטים עשויים לחוות תקשורת זורמת יותר עם אוטיסטים אחרים. המחקר החדש ביקש לבדוק את הרעיון באמצעות מדידה ישירה של דיוק בזיהוי רגשות.

עם זאת, החוקרים מדגישים שהתוצאות מספקות תמיכה חלקית בלבד בתיאוריית האמפתיה הכפולה. לא נמצא אפקט מובהק שמאפשר לקבוע כי אנשים מבינים באופן שיטתי טוב יותר את רגשותיהם של בני אותה קבוצה.

למחקר המלא

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות