מה עושה מדינה כשמשרדי הממשלה שלה אינם עומדים בדרישות החוקים שהיא עצמה חוקקה? נותנת לעצמה הארכת זמן כמובן. והאזרחים – במקרה הספציפי הזה הנכים והסיעודיים – הם ימתינו בסבלנות וישלמו את המחיר.
מינהל הדיור הממשלתי של משרד האוצר, שאחראי על הנגשת מבני הציבור בישראל (משרדי הממשלה, בתי המשפט, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר), ביקש לאחרונה ארכה של שנה נוספת, לאחר שלא הצליח להנגיש את המבנים עד סוף 2019. לפי הגדרות החוק, את האישור לארכה מעניק שר המשפטים באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
המועד החדש להשלמת ההנגשה צפוי להיות סוף 2020. במילים אחרות, מדובר בשנה שלמה נוספת שבה אנשים עם מוגבלויות לא יוכלו לבצע פעולות יומיומיות חיוניות. למשל, להגיע לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה, להתייצב בשירות התעסוקה כד לחפש עבודה, או אפילו לתת עדות בבית המשפט.
מטיוטת הצו החדש, שהגיעה לידי "שווים", עולה כי מתוך 1,466 בניינים שמחויבים בהנגשה נותרו 761 שהמדינה טרם השלימה את הנגשתם כמתחייב בחוק. מתוך בניינים אלה 598 משמשים את משרדי הממשלה ויחידותיהם, בעוד 163 נוספים מושכרים לגורמים אחרים. הנגשת 136 בניינים נמצאת בימים אלה בשלבי סיום.
לפי הערכת מינהל הדיור, תהליך הנגשתם של שני שליש מהבניינים שנותרו יושלם במסגרת הארכה המבוקשת עד סוף 2020. לגבי השליש הנוסף, מתחייבים במינהל לקדם את ההנגשה, אך לא מתחייבים להשלים את העבודה. המשמעות היא שככל הנראה נראה לקראת סוף 2020 בקשה נוספת לעוד ארכה.
"שוב המדינה נכשלת בהנגשת מבני ציבור", אומר ל"שווים" יובל וגנר, מייסד ויו"ר עמותת נגישות ישראל, שנפצע קשה בהתרסקות מסוק לפני יותר מ-30 שנה ונותר משותק. "במקום להוות סמן ימני להנגשה, הדיור הציבורי באוצר נכשל בעמידה בדרישות החוק להנגשת מבנים קיימים".
את התנהלות הרשויות בנושא מכנה וגנר שערורייה. "המדינה מאריכה לעצמה את הזמנים שוב ושוב, וככה פותרת את הבעיה. זו כבר הפעם השנייה שזה קורה. בינתיים, אנחנו – קשישים ואנשים עם מוגבלות – ממשיכים לסבול ממבנים לא נגישים ומאי יכולת להגיע ליעד ולקבל שירות נגיש.
"אנחנו בנגישות ישראל", מדגיש וגנר, "מתנגדים נחרצות להארכת הזמנים. כמו שלא האריכו לגופים פרטיים ולעסקים, כך לא צריך להאריך למדינה. אנחנו קוראים להקמת ועדת חקירה במשרד האוצר שתבדוק איך ייתכן שהאוצר והמדינה אינם עומדים בחקיקה החשובה הזו".
לטיוטה שהגיש המינהל מצורפת טבלה שבה מפורטים בנייני ציבור שטרם עברו הנגשה, ובהם תחנות משטרה, בתי סוהר, בתי משפט, נמלי ים, וגם מעונות לילדים, אנשים עם מוגבלות וחוסים. בין היתר, במשטרת הנגב בבאר שבע חסרים שירותים נגישים, מעלון ודרכי גישה. במשטרת ראשון לציון חסרה מעלית, וגם משטרת מסובים איננה נגישה.
בקניון האדום באילת נדרש אישור נגישות לבית הדין הרבני במקום; בבית המשפט בנצרת עילית חסרים שירותים נגישים, דלתות מותאמות, חניות נגישות, דרכי גישה והתאמות למעליות; בבית המשפט באשדוד אין דרכי גישה, שירותים נגישים ומעלית.
בבית המשפט המחוזי בירושלים (רחוב סלאח א-דין) חסרים מעלית, דרכי גישה, חניות נגישות ושירותים נגישים; ברשות המסים בטבריה נדרשות התאמות נגישות במעליות, ובמעון שקמה ברעננה אין רמפה, דרכי גישה, שירותים נגישים ופתחים מתואמים.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הנגשת מבנה הינה פרויקט מורכב האורך זמן, ומחייב לרוב קבלת היתר, ביצוע הליכים מכרזיים ובינוי בפועל. המבנים שנותרו להנגשה מצויים בשלבי טיפול שונים לטובת הנגשתם, שטרם הושלמה עקב קשיים וחסמים שונים, לרבות קשיים משפטיים, תכנוניים, קנייניים והנדסיים, העולים במהלך ביצוע עבודות הנגישות".
