“במקרים של חוסים עם מוגבלות אין למנהלי מוסדות סמכות בחוק למנוע לחלוטין ביקורי בני משפחה” – כך אמרה היום עו”ד ליאת יעקובוביץ’ ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים במסגרת דיון בוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה בכנסת. הדיון עסק בטיפול במסגרות חוץ-ביתיות בעת משבר הקורונה, והוא נערך בין השאר בעקבות תלונות של הורים על כך שאינם מורשים לבקר את ילדיהם שמתגוררים במסגרות.
“אם כך, ההורים יכולים לבוא ולבקר ולערער על מקרים בהם אינם מורשים לעשות זאת”, אמרה בתגובה יו”ר הוועדה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת). “מנהלי המוסדות אינם מעל לחוק, ושיקול הדעת שניתן להם אינו מאפשר למנוע ביקורים באופן גורף. אם יעשו כך, עליהם לדעת שעלולות להיות השלכות למעשיהם”.
במהלך הדיון התברר כי למרות המציאות בשטח, שבה נמנע מהמשפחות לבקר את הילדים במוסדות, משרד הבריאות מעולם לא קבע כך, וכי הביקורים מותרים בהגבלות מסוימות. ההגבלות הן תיאום של הביקור מראש, קיומו במקום נפרד מכולם (בחצר המסגרת, למשל, ולא בחדר), וכל זאת תוך שמירת מרחק של שני מטרים בין אדם לאדם. כמו כן, מותר להביא אוכל ומתנות לדיירי המוסדות.
במקרה שבו שוללים מהורים קשר עם ילדם שבמוסד, הם יוכלו לפנות לגוף של משרד הרווחה שיוקם במיוחד. המשמעות היא שההחלטות לא יהיו לשיקול דעתו הבלעדי של מנהל המסגרת, וניתן יהיה לערב את המשרד. כל ההחלטות המדוברות, כך עלה מהדיון, מקובלות על משרד הרווחה.
“אנשים עם מוגבלות הם אזרחים שווי זכויות במדינת ישראל. דין אחד להם ולשאר האוכלוסייה”, אמרה ל”שווים” נעמה לרנר, מנהלת המחלקה הקהילתית של ארגון בזכות. “יו”ר ועדת העבודה והרווחה חידדה את זה בדיון. הדבר היחיד שתקף בישראל הוא תקנות שעת חירום. נהלים לא יכולים לסתור את התקנות הללו. הורים יכולים לבקר את ילדיהם בהתאם לתקנות, ומשרד הרווחה יכול להתקין נהלים איך ייראה הביקור, מהם אמצעי הבטיחות. אבל לא למנוע את הביקורים. מעניין שהאגפים השונים במשרד הרווחה שומרים על התקנות ומאפשרים ביקורים במוסדות שלהם. רק מינהל מוגבלויות עושה דין לעצמו. ולא, רמת התפקוד של הדיירים איננה קשורה לזה. גם דיירים בתפקוד נמוך זכאים לביקורים כמו כולם”.
אורית, אמא לבן 22 הנמצא במסגרת, סיפרה מה עובר עליו בימים האלה. “הילד ממתין לחיבוק שלי ולמקלחת שאני עושה לו”, אמרה האם בדיון. “הוא שואל למה אנחנו לא באים ופורץ בבכי עמוק. הוא לא מבין ולא מקבל את עניין הקורונה. הוא ממתין כבר חודש. זו צלקת נפשית יומיומית. זו פגיעה נפשית. תנו לנו את הזכות הבסיסית לבקר את הילד. אנחנו לא יכולים לשאת יותר את שיחות הווידיאו האלה”.
יאיר גולדמן, אב לחוסה בבית אקשטיין, הצטרף לדבריה. “לא מאפשרים לנו לראות אותו ולהביא לו מזון” סיפר בוועדה. “ילד על הרצף האוטיסטי לא יכול להיות סגור בחדר בכפייה. לחילופין, אם אנחנו מוציאים אותו הביתה, משרד הרווחה דורש שיישאר בבית עד תום משבר הקורונה. במה הם שונים מאנשי הצוות שיוצאים הביתה כל יום וחוזרים למחרת לעבודה?”
לגבי ילדים עם מוגבלות שנמצאים בבית, אם מחמת תחלואה בקורונה או מבידוד, משרד האוצר הקציב כסף להוריהם – 440 שקל ו-300 שקל ליום, בהתאמה. באוצר גם מתנהל דיון לגבי סיוע כספי למי שלקח את יקירו מהמוסד הביתה לתקופת החירום מבלי שהוא נשא או חולה.
ובתוך כך, משרד הרווחה הודיע בדיון שהוא הקפיא רשמית את קידום הצעת החוק שלו לסגירה הרמטית של המוסדות לאנשים עם מוגבלות בתקופת החירום. בוועדה הייתה הסכמה גורפת שאין מקום להצעה זו.
