אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת ברפורמה בחינוך המיוחד הוא ללא ספק שאלון הראמ"ה. לאורך תקופה ארוכה טוענים הורים לילדים עם מוגבלות וכן אנשי מקצוע כי השאלון שממלא הצוות המקצועי במוסד החינוכי בו לומד הילד, מנפיק ציון תפקוד שאינו מתיישב עם התפקוד האמיתי של הילד. יש שטוענים שהשאלון אף מטה את רמת התפקוד של הילדים כלפי מעלה – מה שמאפשר למשרד החינוך להעניק להם סל סיוע מצומצם יותר, וכך לחסוך תקציבים משמעותיים. במשרד החינוך כמובן מכחישים את הדברים.
בתחילת החודש התקיים בוועדת החינוך של הכנסת דיון שעסק בפיילוט של הרפורמה בחינוך המיוחד, שהתקיים בשנה החולפת במחוז צפון. במהלך הדיון הציג לראשונה משרד החינוך נתונים מספריים על הפיילוט, ובהם גם כאלה המתייחסים ישירות לשאלון השנוי במחלוקת.
בשנת תש"פ, על פי מצגת משרד החינוך, למדו בכל מחוז הצפון כ-340 אלף תלמידים, מתוכם כ-51,600 תלמידים של החינוך המיוחד. מתוכם כ-36 אלף היו תלמידים משולבים, כ-8,100 למדו בכיתות מיוחדות בבתי ספר רגילים, וכ-7,500 למדו בגנים ובבתי ספר של החינוך המיוחד.
לקראת שנת תש"פ התקיימו 10,405 דיונים בוועדות זכאות ואפיון, כאשר מתוכם 10,309 תלמידים קיבלו זכאות לשירותי חינוך מיוחדים. 96 תלמידים בלבד לא קיבלו זכאות. כן הוגשו 221 בקשות לוועדות השגה, שהן למעשה ועדות ערעור.
האם היו הבדלים בין ציוני התפקוד שנקבעו לפי שאלון הראמ"ה לבין הציונים שניתנו על ידי הוועדות? התשובה היא כן, ואפילו הבדלים גדולים מאוד. על פי שאלוני הראמ"ה, 41% מהתלמידים במחוז צפון שניגשו לוועדות לקראת שנת תש"פ זכו לרמת תפקוד 1 או 2 – רמות התפקוד הגבוהות ביותר. לעומת זאת, ועדות הזכאות העניקו רק ל-13% מהניגשים רמות תפקוד של 1-2. אותו דבר בכיוון ההפוך: בעוד ששאלוני הראמ"ה העניקו רמת תפקוד של 3-4 (הרמות הנמוכות) ל-59% מהניגשים, ועדות הזכאות קבעו רמות כאלה ל-87% מהתלמידים שניגשו.
מה קורה לקראת שנת הלימודים הבאה (תשפ"א)? אולי כלקח משנה שעברה הצטמצמו הפערים המדוברים במחוז צפון, אם כי יש עדיין הפרשים גדולים. שאלוני הראמ"ה העניקו ציון 1-2 ל-33% מהניגשים וציונים של 3-4 ל-67% מהם. לעומת זאת, ועדות הזכאות קבעו רמת תפקוד גבוהה (1-2) ל-22% מהתלמידים שהגיעו אליהן, לעומת 78% שקיבלו רמת תפקוד נמוכה (3-4). למרות הירידה בפערים משנה שעברה, עדיין מדובר בפערים משמעותיים ביותר.
בסך הכל בחרו השנה 33% מההורים במחוז צפון כי ילדיהם ישולבו בחינוך הרגיל, עוד 33% העדיפו כיתה לחינוך מיוחד בבית ספר רגיל, 20% בחרו בית ספר לחינוך מיוחד, 9% גן לחינוך מיוחד ו-6% גן לחינוך רגיל.
הביקורת על הראמ"ה ועל הפגיעה שלו בתלמידים נמצאת גם במוקד העתירה לבג"ץ שהגישו לאחרונה מספר ארגונים, ובהם ארגון "בזכות", נגד אופן יישום הרפורמה בחינוך המיוחד. בעקבות העתירה הגיש משרד החינוך תשובה לטענות, ובה הוא מודיע על שורת שינויים בהנחיות לוועדות הזכאות.
בין השאר מנחה המשרד כי דיון בוועדת השגה שהוגשה בשל החלטה על בסיס שאלון הראמ"ה, יתקיים על סמך המסמכים וחוות הדעת המוצגים בפני הוועדה ללא התייחסות לשאלון; אם ועדת זכאות מצאה כי רמת התפקוד שהתקבלה בשאלון הראמ"ה אינה תואמת את התרשמותה, קרי גבוהה או נמוכה יותר, על הוועדה לקבוע את רמת התפקוד בהתאם לחוות דעתה המקצועית והמסמכים שהוצגו על ידי כלל משתתפי הדיון.
עו"ד אילן שי, היועץ המשפטי של משרד החינוך, התייחס לבג"ץ המדובר באותו דיון בראשית החודש בוועדת החינוך. לפי עו"ד שי, יש כעת לוועדות הזכאות שיקול דעת לקבוע את רמת התפקוד של הילד, גם אם היא שונה ממה שקבע הראמ"ה. יחד עם זאת, הוא הדגיש כי השאלון נותר "כלי מרכזי לקביעת רמת התפקוד".
לדבריו, כרגע ההנחיות המעודכנות מעוגנות במסמך שהוציא משרד החינוך, ובעתיד הן יעוגנו בחוזר מנכ"ל, אם כי זה יקרה לקראת ועדות הזכאות של שנת הלימודים תשפ"ב, ומתוך הניסיון שיצטבר עד אז.
בהמשך הדיון בוועדת הכנסת נחשפו נתונים מטרידים נוספים, שנאספו על ידי פורום הארגונים של הפסיכולוגיה הציבורית. במסגרת דוח שחיבר הפורום הוא ערך סקר בקרב פסיכולוגים שהיו חברים בוועדות הזכאות. לפי הסקר, 41% מהפסיכולוגים העידו כי לא התאפשר לשנות ציון ראמ"ה במהלך הוועדות למרות דעת הגורמים המקצועיים שלה. 67% אמרו כי לרוב ציון הראמ"ה אינו משקף את תפקוד הילד באופן מדויק על סמך דיווחי בית הספר והפסיכולוגים.
ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת), שהציג את הנתונים הללו, אמר כי "ניתן לראות שנעשה כאן הכל חוץ מלחשוב על טובתו של הילד". בהמשך לדבריו אמר יו"ר ועדת החינוך, ח"כ רם שפע (כחול לבן), כי "אין מנוס מלהסכים ששיקולים כלכליים חילחלו לתוך הרפורמה בחינוך המיוחד".
עוד כתבות בנושא:
סופי: השגה על החלטת ועדת הזכאות תתאפשר עד 19 ביולי
"אם לא ייפתר המחסור במטפלות וקלינאיות, נשקול להשבית את החינוך המיוחד"
