“מאמי, יש לך חשבון בנק?”
“למה?”
“אני צריכה 200 שקל, תעביר לי”.
זו רק אחת מהתגובות ההזויות שקיבלתי לאחרונה באתרי היכרויות. באותו רגע חשבתי שבטעות הפכו אותם לבנק…
שמי אפיק סופיר, אני עיוור מלידה, עובד בחברת “שטראוס מים”, כותב מידי פעם באתר “שווים” ובודק תוכנה, וחוץ מזה מחפש קשר רציני. במלים אחרות, כל מה שאני רוצה זה פשוט מישהי שתקבל אותי כמו שאני.
במציאות, זה אולי נראה קל. אבל כשאתה עיוור מלידה, ועוד כותב את זה שחור על גבי לבן באתרי היכרויות, הסיכוי שתקבל תשובה שהיא לא “מצטערת אבל, לא מתאים, לא רלוונטי….”, או גרוע מזה התעלמות מוחלטת – הוא קלוש ביותר.
אז עשיתי ניסיון ומחקתי בכמה אתרי היכרויות שאני נמצא בהם את הפרט הביוגרפי החשוב. כמה לא מפתיע, כמות הפניות עלתה משמעותית, וככה גם התגובות לפניות שאני שלחתי. זה אפילו הגיע למצב שמישהי אחת ביקשה עוד תמונות שלי. אבל יש בעיה, באפליקציה המסוימת הזו, האפשרות לבחור את התמונות בשימוש תוכנת קורא מסך לא נגישה. לכן לא הייתה לי ברירה, אמרתי לה שאני עיוור, ו…כמו מעשה קסם, היא נעלמה.
היו גם מצבים שהתחלתי התכתבות עם מישהי, ובשלב מסוים, כשזה נראה מבטיח, סיפרתי לה שאני עיוור. שוב, כמו במקרה הקודם, היא נעלמה, או שכתבה “ביי” או “לא מתאים”.
אז אני עיוור. זה כזה ביג דיל? כנראה שמבחינת הבנות, כן. בואו אני אספר לכן משהו עליי. כמו שציינתי, אני עובד, ומתפרנס, ויודע לעשות כמעט הכל, חוץ מלנהוג. כי סביר להניח שאם אעשה את זה, תוך שנייה אתקל בעץ או בעמוד שסתם עמד בדרך ולא ציפה שייתקלו בו. אז נרחם על העמוד והעץ, ולא ננהג.
אבל שוב, מעבר לזה אני יכול לעשות הכל.
בזמן שאני כותב לכם, נזכרתי פתאום בעוד כמה “פנינים” מאתרי היכרויות. למשל, “היי, שיהיה לך המון בריאות, אני לא מעוניינת”, ואפילו: “היי, אני לא רוצה שיהיו לי ילדים עיוורים, המון בהצלחה”.
אני אחדש לכם משהו. עיוורון הוא חד משמעית לא מחלה גנטית. אז אל דאגה בקשר לילדים עיוורים. עיוור הוא גם לא חייזר. בחיי, הוא בן אדם כמו כולם. במקום לשלול על הסף ועוד לכתוב “אני לא רוצה לפגוע, אבל”, אני מציע לכן, תכירו ואל תשללו מיד לפי איזו כותרת שנראית קצת מפחידה. היא רק כותרת, יש אדם מעבר לה.
שורה תחתונה, אני אפיק, אני עיוור, ואני מחפש אהבה אמיתית. אגב, לא חובה אהבה עיוורת ?
