המטפל שמביט על הילדים בקליניקה בגובה העיניים

בן לאון חושב שלהיות מטפל נמוך קומה זה גם יתרון: "ילדים בגיל הצעיר מרגישים פחות מאוימים ממני"

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מאת רותי זוארץ

המילה "גמד" כמעט לא עולה בשיחה עם בן לאון (38), מאמן ילדים ונוער ומדריך הורים ממודיעין. נכון, הגובה שלו הוא 1.48 מטר בלבד, ממש על גבול ההגדרה של גמדות, אבל מבחינתו, ככה הוא אומר, אין לקטגוריות האלה שום משמעות ושום רלוונטיות.

ובכל זאת, נראה שהבחירה של לאון, נשוי לאסנת ואב לטל בן השנתיים וחצי, דווקא במקצוע הזה אינה מקרית, וקשורה במידה רבה לסיפור האישי שלו. העובדה שהוא מטפל בילדים ומתבונן עליהם, והם עליו, "בגובה העיניים", כפי שהוא עצמו מגדיר את זה, היא דוגמה נהדרת לאיך הופכים לימון ללימונדה.

כמעט לכל טיפול, הוא מסביר, מתלווה חשש של המטופל ותחושת איום מסוימת מהמטפל. כשהילד והמטפל שלו מתבוננים זה על זה באותו מפלס החששות האלה נוטים להתפוגג.

היום עובד לאון במרכז הטיפולי "מפלים" בבת ים, ובנוסף הוא מחזיק קליניקה פרטית בעירו מודיעין. כאמור, עיקר העבודה שלו היא עם ילדים ונוער, וכן עם הורים, אותם הוא מנחה כיצד להתמודד טוב יותר עם ילדיהם. הוא מומחה בשיטת CBT, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הפועל לשנות דפוסי חשיבה מזיקים, ונחשב יעיל מאוד במקרים של דיכאון וחרדה.

"כן, הגובה שלי בהחלט השפיע על ההחלטה שלי לעבוד עם אנשים וילדים בפרט", אומר לאון בשיחה עם "שווים". "הגעתי להבנה שהיעוד שלי הוא לתת לאנשים תמיכה ואמונה שאפשר להסתדר ולחיות בצורה מיטבית את החיים. אני שם בשביל להאיר לילדים את החוזקות שלהם ולאפשר להם לבחור לחיות לצד הקושי ולא את הקושי. מרגע שאני עצמי הצלחתי לעשות את זה, הבחירה להעביר את זה הלאה הייתה ברורה".

"חוזקה". בן לאון

לשאלתנו כיצד התמודד בילדות עם השונות הפיזית שלו, עונה לאון כי זה התחיל להפריע לו רק בתקופת התיכון. "הפער משאר חברי הכיתה היה נורא בולט", הוא נזכר. "זו תקופה שבה מתחילים לצאת עם בנות, ואתה נשאר החמודי הזה. יוצאים עם חברים למקומות בילוי, ואתה קולט את המבטים ושומע את הלחשושים טוב מאוד. אבל אני שמרתי את הכל בפנים, ובבית הגובה שלי לא היה נושא שמדברים עליו.

"בן של גיל 15 היה צריך את בן של גיל 30 פלוס כדי שיגיד לו שהגובה זה לא מה שמגדיר אותו", הוא מחייך. "באופן כללי הסביבה הלימודית שלי קיבלה אותי תמיד בצורה נהדרת. אשתי, למשל, גבוהה ממני ב-14 סנטימטר. זה היה מוזר בהתחלה, אבל החיבור הנפשי בינינו חזק מכל שוני פיזי. לגבי הקטע הפיזי, הייתי שמח להיות יותר גבוה ויותר חזק, אבל אני מזמן כבר שלם עם מי שאני ושמח על הפלוסים הענקיים שיש לי להציע לעולם".

*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום "המקצוענים" של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

כיצד מימדי גופך תורמים לך בעבודה?

"אפשר לומר שהגובה שלי עוזר לילדים בגיל הצעיר, שרואים מולם מטפל בגובה העיניים תרתי משמע. יש בזה משהו פחות מאיים, והחיבור שלי עם ילדים הוא נורא טבעי ומהיר. כשיושב מולי מתבגר או מבוגר שמולו יש מישהו שהוא לא מושלם, הוא יכול להרגיש יותר בנוח. גם הידיעה שיש מולו מישהו שעבר דברים בחיים מסייעת. הגובה שלי משדר נגישות, חוסר שיפוטיות וקבלה, ואני מאמין שמי שמגיע אליי מרגיש את זה".

מי האוכלוסייה שמגיעה אליך?

"האוכלוסייה שמגיעה אליי היא מגוונת. מילדים בכיתה א' עם קשיים רגשיים וחברתיים, ועד מתבגרים ומבוגרים עם בעיות של חרדה, ערך עצמי נמוך וקשיים במיומנויות תקשורת".

מה קורה עכשיו לילדים ולהורים בזמן הקורונה?

"בזמן הקורונה כמות השעות והימים שנמצאים בבית מתארכת, וזה מצב שרוב המשפחות לא היו רגילות אליו עד לסגר הראשון. באופן טבעי זה יוצר הרבה לחץ, מתחים ורצונות שמתנגשים. הילדים משוועים לתעסוקה ועניין בכל רגע פנוי, ואילו ההורים צריכים לתת מענה, לבצע המון משימות ולתמרן בין ילד אחד לשני, וכל זה במשך כל כך הרבה שעות. זה מתכון בטוח לכך שהבית יהפוך לסיר לחץ מבעבע".

מה אתה מייעץ? 

"הדבר הראשון שאני מייעץ להם זה לדבר ולהקשיב אחד לשני. זה לא מובן מאליו, והרבה פעמים לא קורה. להגדיר ציפיות אחד לשני, לפתח שיח על מה הולך לקרות בשבועות הקרובים, ולבדוק איך בונים ביחד סדר יום שיכול לענות על מירב הצרכים והרצונות של בני הבית.

"נכון, אין מושלם, אבל אפשר להגיע למצב שבו התקופה הזו עוברת ברוגע ואפילו עם המון רגעים משפחתיים נפלאים. חשוב לארגן עם הילדים את הלו"ז, ובהתאם למצוא יחד איתם דרכים להעסיק את עצמם. זה זמן נפלא לאוורר משחקי קופסא וחומרים שונים ליצירה. יש מגוון פעילויות משפחתיות שעבדו מצוין אצל משפחות שעבדתי איתן בסגר הראשון: סדנת צילום משפחתית, הכנת משחק רביעיות מצחיק, תחרות קריוקי, יצירת בית קולנוע משפחתי וטריוויה משפחתית. בגילאים הקטנים הייתי ממליץ להגדיר בבית מרחב בטוח להשתוללות והוצאת אנרגיות".

אתה מזהה יותר מצוקה בזמן הקורונה?

"כמות הטיפולים גברה במהלך הקורונה. הזום איפשר בעיקר תמיכה להורים שהיו צריכים עזרה בניהול המצב החדש וטיפים איך לעבוד עם ילדים שחשו חרדה, בלבול וייאוש בתקופה הזו. העבודה עם הילדים התחלקה לשניים. קודם כל עזרה במציאת פתרונות למילוי חלל הזמן שנוצר להם, וגם שמירה על קשרים חברתיים דרך המחשב, דבר שהוא קריטי בתקופה הזו. הם ממש יוצאים מהטיפול עם רשימה של רעיונות שהם עצמם העלו ועם כיוון ממשי לפעילות שתמלא את הזמן שלהם.

"החלק השני הוא ויסות הרגשות בעזרת משחקים ומקרים שקרו בבית במהלך היום. ברגע שהילדים מבינים שהרגש שלהם הוא לגיטימי (נרמול), וגם יודעים לתת לו שם, אפשר לתת להם כלים להתמודד טוב יותר. ככה התגובות ההתנהגותיות שלהם הופכות יותר יעילות בשבילם ובשביל כלל המשפחה.

"מול ההורים התהליך מתבטא קודם כל בעיכול של המצב החדש וההשלכות שלו על כל אחד מבני המשפחה. עזרתי להורים בעיקר למצוא את האיזון בין הצורך להיות נוכחים ולהשקיע זמן בבית ובניהול הבית, לבין לאפשר לילדים ללמוד איך להסתדר לבד ולמצוא לעצמם פתרונות. וכמובן לא לשכוח את עצמם ולקחת את הזמן גם למלא מצברים.

"אני בעיקר מייעץ להם לדבר ולהקשיב אחד לשני. אם זה קורה ויש הקשבה אמיתית ללא שיפוטיות, ללא ביקורת, ללא הטפות, אפשר לעלות על דרך נכונה. ככה התקופה הלא פשוטה הזאת יכולה להפוך מסיוט שלא נגמר לתקופה של חוויות ואפילו הידוק קשרים בין בני הבית".

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של "שווים"

קראו עוד בשווים

Avatar

מערכת שווים

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״