תלמידים אוטיסטים, ברוכים הבאים לשכונה שלי!

שכונת הדר יוסף בת"א סוערת סביב בניית בית ספר לחינוך מיוחד, כולל ריסוס גרפיטי. זו התגובה של השכן איל שחל

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

ברוכים הבאים לשכונתי, תלמידי בית הספר לאוטיסטים!

אני רואה שבנייתו של בית הספר הולכת ומתקדמת, ואני שמח בשבילכם – ובשבילי. אתם אחים, ובית הספר שלכם יהיה קרוב מאוד לביתי.

בכל השכונות הסמוכות ישנם כבר בתי ספר לאנשים עם מוגבלות, אפילו מעון לנשים מוכות. אלו שכונות חזקות, שחלק מתושביהן התנגדו לבואם של "ההם", ולאחר מכן גילו שזו עוד נוכחות טובה ונעימה בנוף האנושי.

רק אצלנו לא.

כלומר, אין בית ספר. התנגדות דווקא יש ויש. קומץ מפגינים, ובראשם יו"ר ועד השכונה, שמתגורר ברחוב בו הולך ונבנה בית הספר, כתבו סיסמאות על הגדר שסביב אתר הבנייה. עמדו מולה ונופפו בשלטים. לרגע נצבט לבי, כאילו הם מפגינים נגדי.

אבל הם לא אומרים שהם נגד בית ספר לאוטיסטים. הם אומרים שתיווצר בעיית חניה, כשבית הספר יפעל וההסעות יגיעו. יהיה רעש, והרחוב הזה שקט כל כך. אפילו האוטובוסים הוצאו ממנו פעם ביוזמת הוועד, וכל הקשישים נאלצו ללכת לתחנות רחוקות, מחוץ לשכונה. הם מתלוננים שמגרש החניה העירוני בו הם משתמשים נלקח לצורך בניית בית הספר.

אני לא מומחה לחניה, אבל אני יודע שברחוב שלנו נמצא המתנ"ס השכונתי, שהוא אבן שואבת גם לשכונות הסמוכות. בעיות החניה ברחוב לא קלות, אבל אף אחד לא כתב גרפיטי מכוער על קירות המתנ"ס או נופף מולו בשלטים ובדגלים.

ככה זה בשכונה. המציאות והעירייה מייצרות את הפתרונות, ואנחנו צריכים לחיות זה לצד זה בשכנות טובה.

אז בואו נתחיל שוב: ברוכים הבאים להדר יוסף!

ראשית, אני רוצה להחמיא לכם על בחירתכם. בשכונה שלנו יש כל מה שצריך מבחינת שירותים, ואנשים מכל הסוגים והצבעים שחיים יחד: צעירים וזקנים, עשירים ועניים, דתיים וחילונים. שכונה נעימה שבה מכבדים זה את זה.

בתים ישנים וחדשים. שכונת הדר יוסף. צילום מתוך ויקיפדיה

שנית, העסקים הקטנים של השכונה, בשני המרכזים שלה, הם הלב הפועם שלה. כולם מכירים את כולם. אם תשתו קפה ותאכלו עוגה במעדנייה (המשובחת), ואז יחסר לכם כסף או שתתבלבלו בדרך, יהיה מי שיקשר אתכם לבית הספר שלכם. במרכול יאירו אליכם פנים ויעזרו לכם לערוך קניות (מניסיון אישי) או שישלחו לכם את הקנייה הביתה (אם אתם גם מתגוררים בשכונה). זו שכונה עם הרבה ירוק וגני שעשועים.

בבניין בו אני מתגורר מעולם לא נתקלתי בדעה קדומה, רק באהבה ובהערכה. גם ברחוב בו אני מתגורר. בכלל, אם אתם הולכים ברחוב של הדר יוסף ומחייכים, יחייכו אליכם בחזרה.

****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת,
פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום "המקצוענים" של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

טוב עשיתם שבחרתם בנו. מנקודת מבטי, זה גם כבוד גדול. לאוטיסטים אולי קשה לעתים להבין את הסיטואציות החברתיות, אבל הם כל כך משתדלים. ואף פעם לא פועלים ברוע לב. אנחנו אחרים, אבל האחרות שלנו היא מהסוג שעוזר לזולת להבין ששוני יכול להיות מקסים ולא מאיים.

ראו בכך שלט אחד גדול נגד כל השלטים האחרים.

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של "שווים"

קראו עוד בשווים

איל שחל

איל שחל

בן 19 מתל אביב. סטודנט לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה. פירסם בעבר מאמרים בבמות שונות, כולל טור ב-ynet. מאובחן כאוטיסט בתפקוד נמוך עם דיספרקסיה (קושי נוירולוגי בביצוע פעולות) קשה, שפוגעת בדיבור. משתמש בתקשורת תומכת חלופית מגיל צעיר.

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״