fbpx

עבדה בקונגרס, חולמת על הכנסת: הצעירה הנכה והמבטיחה מחיפה

למרות המוגבלות, ליאן נג'מי (26) זכתה באחת המלגות היוקרתיות בעולם באוניברסיטת אוקספורד. ראיון

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
בין ארה"ב לישראל. ליאן נג'מי

(אוקספורד, אנגליה) הטלפון שלי מצלצל. "ג'וש  אני עובד היום כיחצן של קרן רודס. אני יודע שאתה אוהב סיפורי הצלחה של אנשים עם מוגבלות. אולי תרצה לראיין טלפונית את ליאן נג'מי, שהיא גם צעירה עם מוגבלות וגם המוסלמית הישראלית הראשונה שזכתה במלגת רודס?"

לפני כ-100 שנה הקימה אוניברסיטת אוקספורד בבריטניה, הידועה כאחת מהטובות בעולם, תוכנית מלגות לסטודנטים זרים על שם ססיל רודס. מדובר במלגה סופר יוקרתית, המיועדת לצעירים מבטיחים מהעולם, כאלה המגולם בהם פוטנציאל מנהיגותי. בין מנהיגי העולם שזו בכבוד הזה ניתן למנות למשל את נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון ואת היועצת לביטחון לאומי בממשל אובמה סוזן רייס. בשנת 2016 הצטרפה גם ישראל למועדון המכובד עם הקצאה של שתי מלגות בשנה.

 "בוודאי", עניתי לאיש היח"ץ, "אבל למה צריך בטלפון? במקרה אני נמצא בביקור באנגליה, למה שאני לא אראיין את ליאן פנים אל פנים? וכך מצאתי את עצמי על רכבת לאוקספורד בדרך לראיון שילמד אותי שוב שיש אנשים ששום דבר לא יעצור אותם, אפילו המגבלה הקשה ביותר.

בגיל 26 לליאן נג'מי יש כבר קורות חיים מרשמים ביותר. היא גדלה בחיפה בשכונת עין הים, שכונה מעורבת הידועה בדו קיום המוצלח בה בין ערבים ליהודים. היא למדה באוניברסיטת חיפה, עשתה תואר ראשון במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים, ואחר כך השתתפה בתוכנית חילופי סטודנטים עם אוניברסיטת ג'ייקובס בברמן שבגרמניה. בהמשך עבדה בקונגרס האמריקאי, במשרדו של הסנטור בריאן שץ מהוואי, במסגרת תוכנית מנהיגות בינלאומית.

בימים אלה היא עוסקת בקידום פרויקטים גדולים להעצמה נשית כלכלית ולעידוד לימודים אקדמיים ורכישת תארים מתקדמים לנשים ערביות. אחד העסקים שפיתחה מתמקד במכירת מוצרי מזון מהמסורת הערבית – חליטות תה, תבלינים, משקאות ו"מתכונים של סבתא". 20 אחוזים מהרווחים של העסק מיועדים למתן מלגות לנשים ערביות לתואר שני ושלישי. לימודים מתקדמים, סבורה נג'מי, הם מפתח חשוב ביותר להתפתחות האישה הערבייה.

"אם רוצים לתמוך בתעסוקת נשים ערביות, צריך לדאוג לעבודה עבורן, בהתחשב במאפיינים שלהן", היא אומרת. "מה שאנחנו עושים זה ללמוד את היכולות והכישרונות שיש לנשים ערביות בישראל, ולחבר אותן לחברות ישראליות ובינלאומיות שעבורן הן יעשו את העבודה".

בגידת הגוף

נג'מי נולדה בריאה. התפתחות רגילה, אפילו מהירה מהממוצע. בגיל 12 סיפרה לראשונה להוריה שהיא מרגישה חולשה בברכיים. אחר כך החולשה התפשטה לאזורים נוספים בגוף. עד היום, למעשה, הרופאים לא יודעים להגיד בדיוק מה יש לה, אבל המאפיינים דומים מאוד לאלה של טרשת נפוצה, מחלה כרונית של מערכת העצבים. "יש ימים שאני בסדר", היא מספרת, "אבל יש ימים שאני חייבת להיעזר במקל, וכאלה שאני בקושי מצליחה לצאת מהמיטה".

*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום "המקצוענים" של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

המשפחה, היא אומרת, מאוד תומכת ועוזרת. "אח שלי עבר לפני כמה שנים תאונה, והוא מוגבל בגפיים בצד שמאל של הגוף", היא משתפת, "אבל בגלל שהוא מכיר את הסיפור שלי, קצת יותר קל לו להסתגל. ההורים שלי תמיד היו שם בשבילי ותמיד עודדו אותי שאני רגילה ושאני יכולה לעשות כל מה שאני רוצה. באמת הם עוזרים בכל מה שאני צריכה".

במהלך ההתמחות בקונגרס אצל הסנאטור בהוואי, הגוף בגד בה. "עיקר העבודה שלי הייתה לעזור לנסח חוקים, וככה צברתי הרבה קשרים וידע בעולם הפוליטי", היא מספרת, "אבל אחרי שבועיים שהייתי שם הגוף שלי קרס בגלל המחלה והיה לי מאוד קשה לתפקד. הייתי צריכה לעשות הכל מחדש ולנסות להוריד לחץ. מנטלית זה היה מאוד מאתגר. אתה רוצה כל הזמן להוכיח שאתה יכול, אבל כשהגוף לא תואם למה שהמוח והנפש רוצים זה מביא לעימות בין הגוף לבין עצמך. הייתי צריכה להיות מודעת לזה שהגוף שלי צריך לנוח, וזה בסדר לבקש את ההתאמות שמגיעות לי".

משם, לדבריה, היא הגיעה לתובנה שעובדים עם מוגבלות לא צריכים הקלות, הם זקוקים להתאמות. "אני חושבת שזו הדרך הנכונה לעודד את האנשים האלה לעבוד", היא אומרת. "אל תתנו לנו הקלות, אנחנו יודעים לעבוד קשה, ומה שצריך זה רק להתאים לנו את מה שנחוץ".

חלום שהתגשם

לאחר ההתמחות בארה"ב חזרה נג'מי לישראל ושמעה על קרן רודס, שמחפשת מועמדים ישראלים. היא הגישה בקשה, עברה ראיונות ולשמחתה הודיעו לה שהיא זכתה. עבורה זה היה חלום שהתגשם. "זה רק נשמע קצר", היא אומרת, "התחלתי את הלימודים שנה ושלושה חודשים אחרי שהגשתי מועמדות. צריך למלא טפסים, פרטים אישיים, המלצות ממרצים, מיונים קפדניים, זה תהליך ארוך".

נג'מי בקונגרס האמריקאי

היא ממליצה להגיש מועמדות, גם אם לא מקבלים את המלגה בסופו של דבר. "בכל מקרה זוכים בהרבה דברים. עושים נטוורקינג ומינגלינג עם שאר המועמדים שמגיעים לשלב האחרון, עוד הרבה אחרים כמוך שמאוד רוצים לפעול למען צדק חברתי ונלחמים על חברה צודקת יותר, ואני עדיין בקשר עם חלק מהם".

ברגע שזכית במלגה, קרן רודס מספקת לך הכל, אבל הכל. טיסות, מגורים, תמיכה בלימודים, "אפילו משלמים לי על מוניות בגלל המוגבלות שלי, זה מדהים", מתפעלת נג'מי. "האוניברסיטה באוקספורד מאוד פתוחה לעזור לאנשים עם מוגבלות. למדתי מאסטר מחקרי במדיניות חברתית השפעתית, את זה סיימתי. עכשיו אני לומדת תואר שני במדיניות ציבורית. הלימודים די תובעניים, קשה לעשות משהו אחר במקביל. אני אוהבת לבשל, לאפות ולנגן בגיטרה כדי לשכוח קצת מהלימודים. לפגוש חברים, לטייל באוקספורד שהיא עיר מהממת. אנחנו גם מבקרים את המשפחה של בעלי בסקוטלנד".

כן, היא נשואה. נג'מי מתגוררת בדירה באוקספורד עם בעלה הסקוטי שפגשה בארצות הברית, ויש חלומות ברורים גם בנוגע לישראל, למשל לרוץ לכנסת ולשנות דברים חשובים, "למשל שהמדינה שלנו תהיה יותר מכילה לערבים וגם לאנשים עם מוגבלות".

מה היה לך הכי קשה בדרך שעשית?

"היה מאוד מאתגר לנסות ולהוכיח שבחרו אותי בצדק לעשות את ההתמחות בקונגרס. רציתי להוכיח שמגיע לי. ואז הגוף שלי בגד בי. לא רציתי לאכזב את האנשים שהאמינו בי, וזה היה אתגר נפשי יותר מאשר פיזי. תמיד התחריתי עם הגוף שלי כמה אנרגיה אני יכולה לתת מעצמי. אבל עבודה היא לא בהכרח 9:00 עד 17:00, אפשר לעשות התאמות בתנאי עבודה לפי השוני של העובדים, ולדאוג לאנשים עם מוגבלויות בישראל ובעולם".

לפחות מבחינת קרן רודס, נג'מי עומדת באתגרים שלה בהצלחה גדולה. "ליאן היא צעירה יוצאת מהכלל ומהווה השראה גם לישראלים הערבים וגם לישראלים היהודים – וגם לאנשים מפוצלים בכל מקום – עם קריאתה האמיצה לצדק חברתי ולדו קיום בשלום", אומר דורון ובר, יו"ר קרן רודס בישראל. "היא דוברת ציבורית מוכשרת עם חמש שפות שעבדה ביעילות בקונגרס האמריקאי ולמען הנהגת הקהילה הערבית-יהודית. היא אישה מוסלמית, ערבית ונכה שהתגברה על מכשולים רבים כדי להפוך למודל לחיקוי של ישראלים ערבים, יהודים, ובמיוחד נשים ערביות.  אני מאמין שהיא מייצגת את העתיד המזהיר של ישראל, ואנחנו גאים באופן יוצא דופן שתמכנו בה באחת המלגות הראשונות לישראל ברודוס".

 אם אתם אנשים עם מוגבלות שקוראים את הכתבה הזו, לנג'מי יש בקשה אחת מכם. "צאו ותלמדו ותתפתחו", היא אומרת, "אנחנו צריכים עוד אנשים עם מוגבלויות פורצי דרך שיכולים להראות שאנשים עם מוגבלויות יכולים לעשות הכל".

אין לי ספק שבעתיד עוד נשמע עליה הרבה. יצאתי מאוקספורד עם רושם חזק ממנה, מיכולת הביטוי, מהנחישות, מהאומץ, מהרגישות. חשבתי לעצמי שישראל זקוקה לאנשים כמוה.

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של "שווים"

קראו עוד בשווים

ג׳וש ארונסון

ג׳וש ארונסון

בן 33 מירושלים, עלה לארץ מאנגליה. גדל במשפחה חרדית עם עוד 13 אחים. משמש רכז לשילוב אנשים עם מוגבלות בתנועת הרפורמית, ובמקביל עובד בחטיבת התקשורת של קרן היסוד. בנוסף לעבודתו ב"שווים", עובד גם כעיתונאי "מעריב". מאובחן על הרצף.

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״