״לדאוג שכל ילד ירגיש שייך ומשמעותי״: תרמו ל״כנפיים של קרמבו״

תנועת הנוער החשובה זקוקה לעזרה שלכם כדי להמשיך ולעזור לכל הילדים בישראל. כך תוכלו לסייע

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

ביום חמישי הקרוב, ה-19.11, ב 21:30, יתקיים "ערב הסטנד אפ הגדול עם כנפיים של קרמבו", משדר התרמה בקשת 12, אליו התגייסו בהתנדבות מיטב אמני הסטנד אפ בישראל. את הטקס ינחו איל קיציס וניב סולטן. לקראת האירוע החשוב והמרגש, הכירו שניים מחברי התנועה והסיפור שמאחוריהם.

האחים נועה ורז הדרי פעילים ביחד בסניף קריית גת של 'כנפיים של קרמבו', תנועת הנוער לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים. נועה (18.5) היא אחותו הקטנה של רז (21) שנמצא על הרצף האוטיסטי.  "הוא אחי הגדול-הקטן", מספרת נועה. "מאז שאני זוכרת את עצמי הוא חלק בלתי נפרד משגרת החיים שלי. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת שלוש, והמצב הזה גרם לי לחשוב אחרת ולראות את העולם מנקודת מבט שונה ובוגרת יותר. כשהייתי בגן תמיד השוויתי את עצמי ואת המשפחה שלי למשפחות אחרות. רציתי אח בוגר שיגן עלי, ואבא ואימא שחיים יחד באותו הבית".

רז ונועה למדו  באותו בית ספר, מכיוון שרז הוא עצמאי ונמצא על הספקטרום האוטיסטי ברמת תפקוד גבוהה. אי אפשר להתעלם מרז, הוא זוכר כל דבר ומתבטא היטב, אבל נועה חששה שהילדים יהיו שיפוטיים לגביו ורצתה להגן עליו. "הבנתי, שלמרות שהוא מבוגר ממני בגיל, האישיות שלו היא של ילד קטן פגיע, בוטח ותמים. לקחתי על עצמי את התפקיד של האחות הבוגרת ונשבעתי לשמור עליו שלא ייפגע.

״בכל בוקר נכנסנו ביחד בשער בית הספר, ונפרדנו לכיתות הלימוד. זו הייתה תקופה שהילדים צחקו עליו, הקניטו אותו ובודדו אותו חברתית בגלל התמימות שלו, והדברים ישר הגיעו לאוזניי. לקחתי את זה ללב וכעסתי עליהם כל כך. אני זוכרת שבכל פעם מחדש שאלתי למה הילדים כל כך רעים? רק כשנכנסתי ל'כנפיים של קרמבו', הבנתי שהילדים לא רעים, הם פשוט לא מספיק מודעים לילדים עם מוגבלות ולא יודעים מה זה בכלל אוטיזם. פגשתי פה בני נוער מיוחדים שיודעים לאהוב ולקבל כל אחד ורוצים לשנות".

איך הגעת ל'כנפיים של קרמבו"?
"כשהייתי בכיתה י' הגיעו אלינו לתיכון נציגים מכל מיני ארגוני התנדבות בעיר, כדי לגייס אותנו במסגרת מחויבות חברתית. אני לא אשכח את הסרט המרגש שהקרינו הנציגים של ׳נפיים של קרמבו׳, שבמהלך השנים הפכו לחברים הכי טובים שלי. ראיתי שם נערה עם גב עקום שסיפרה את הסיפור שלה, ועד כמה היא הייתה אבודה ולא שייכת עד שהצטרפה לתנועת נוער מיוחדת כזאת. היא סיפרה איך פתאום מצאה מסגרת חברתית אחרת, לא שיפוטית ושמחה, שפעילים בה ביחד ילדים ובני נוער עם ובלי צרכים מיוחדים, ואיך מאז חייה השתנו לטובה. הזלתי דמעות וידעתי שזה המקום שמושך אותי אליו. הלכתי לפעולת חשיפה ופשוט התאהבתי. מאז אני מאוהבת בקסם שנעשה שם כל שבוע מחדש. עשרות חברים, עם ובלי צרכים מיוחדים שחווים רגעים קטנים של הישגים גדולים".

״רז מצא מקום נוסף שהוא יכול לקרוא לו בית״

בשנה הראשונה חנכתי את רפאל, ילד מקסים בן 10 עם שיתוק מוחין. הקשר שנוצר בינינו היה כל כך מיוחד שאין לי באמת דרך להסביר את זה במילים", מספרת נועה. "רפאל לימד אותי משהו שלקחתי איתי לחיים. בזכותו למדתי שתקשורת יכולה להתבצע גם ללא מילים. בשנה השנייה הדרכתי חניכים בקבוצה הצעירה בסניף. ואז, בשנה השלישית שלי, הפכתי להיות מרכזת הסניף. אני חושבת שיש משמעות ענקית לבית שבו רז ואני גדלנו. בית שבו אימא העשירה את עולמנו בהרבה תחומי עניין, ובמיוחד דאגה שרז ייחשף לכל דבר שיכול לקדם אותו. הוא השתתף ברכיבה על סוסים, הלך לשחייה טיפולית, ביקר אצל מומחים רבים, אבל מה שהיה חשוב לה לא פחות הייתה השמירה על הערכים שעל פיהם גדלנו. היא תמיד אמרה לנו שנהיה גאים במי שאנחנו ושהלב שלנו תמיד יהיה פתוח לקבל את השונה מאתנו".

בעקבות ההשתתפות במחויבות אישית, הלך רז בעקבות אחותו ונכנס גם הוא ל׳כנפיים של קרמבו׳. הקסם דבק בו מיד. "הוא מצא לו מקום נוסף שהוא יכול לקרוא לו בית. נוספו לו המון חברים ובכלל אני מאושרת להסתכל עליו מהצד ולראות את החיוך הענק והשמחה שבלב שלו בכל פעולה מחדש״, אומרת נועה. ״אין ספק שהוא עבר תהליך העצמה משמעותי והכיר הרבה חברים שאוהבים אותו בלי תנאים, אבל מה שהכי ממלא לי את הלב היא העובדה שהשנה, רז הפך להיות בעצמו חונך משולב. והפעם הוא זה שאחראי על מישהו אחר, ודואג שהוא לא ירגיש לבד ותמיד יהיה מוקף בחברים ובאהבה".

"בקרמבו אני מרגיש מישהו אחר, מישהו שאני יותר אוהב להיות. אני מרגיש שאני יכול להיות מי שאני באמת, בלי שיתייגו אותי או ישפטו אותי לפי סטיגמות או דעות קדומות. אני מרגיש שסוף סוף חזרתי הביתה", מסכם רז.

בתקופת הקורונה רבים מתמודדים עם סיטואציות לא פשוטות, אבל עבור ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים ועבור הוריהן, המצב חמור שבעתיים. ״׳כנפיים של קרמבו׳ הפכה להיות חשובה מתמיד״, מסבירה טליה הראל בז׳רנו, מנכ״לית התנועה. ״מרגע הסדר הראשון העלנו את ׳קרמבו קורונה׳ שחיבר את כל הילדים לפעילויות יומיות בזום, הפעלות יצירה, סדנאות בישול וכושר ועוד. הוקם קו חם של ייעוץ להורים וילדים, ו״ביקורי בית״ אצל החניכים עם הפעלות על פי תנאי התו הסגול.

לצד הפגיעה בהכנסות התנועה, עלה משמעותית בחודשים האחרונים הביקוש של משפחות עם צרכים מיוחדים למענה חברתי. ״התרומה במשדר ההתרמה היא לא רק לכאן ועכשיו, אלא מסר לכך שכולנו מאמינים שלכל ילד יש זכות שווה לחיי חברה״, אומרת הראל בז׳רנו, ״בין אם הוא דובר עברית או ערבית, מתקשר באמצעות העיניים או באופן מילולי. היא תרומה ליצירת חברה מכילה וסובלנית יותר. זו אחריות שלנו כחברה שכל ילד ירגיש שייך ומשמעותי״.

תרמו 60 ש"ח והבטיחו יום פעילות למען ילדי 'כנפיים של קרמבו'. לתרומה דרך bit:

https://www.bitpay.co.il/app או באתר: https://donate.krembo.org.il

עוד בנושא:

"לילה סגול": ב-3 בדצמבר מאירים את המדינה לכבוד אנשים עם מוגבלויות

לכבוד היום הבינ"ל: 8 אנשים עם מוגבלות ששינו את העולם

איך הפך הצבע הסגול לסמל של אנשים עם מוגבלויות

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של "שווים"

קראו עוד בשווים

אביחי חיים

אביחי חיים

בן 28, נשוי. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים", מגיש תכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט". נולד עם שיתוק מוחין קל.

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״