ב-3 בדצמבר, כמו בכל שנה, יצוין ברחבי העולם היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות. גם אצלנו בישראל, אך הפעם בצורה משודרגת.
במסגרת פרויקט “לילה סגול” של מפעל הפיס, מרכז השלטון המקומי ואתר “שווים”, יוארו בתאריך זה, לראשונה בארץ, עשרות מבני ציבור ובניינים אחרים באור סגול – מקריית שמונה בצפון ועד אילת בדרום. בכך מצטרפת ישראל לשורה ארוכה של מדינות שבהן זה כבר נעשה, כולל בריטניה, ארה”ב, קנדה ויפן.
למה סגול? כי זה הצבע המסמל את קהילת האנשים עם מוגבלויות. אבל איך בעצם הפך הסגול לצבע של הקהילה? הצבע הוורוד מסמל את קהילת הלהט”ב – את זה כולם יודעים. הצבע הירוק את התנועה לאיכות הסביבה – גם זה ידוע. אדום מסמל את תנועות העבודה בעולם (התייחסות היסטורית לדם העובדים). אז איפה נולד הקשר בין סגול לאנשים עם מוגבלויות?
המחאה שהתחילה את הכל
לפני כמה שנים ניסה מאמר מרתק באתר בי-בי-סי הבריטי להתחקות אחר שורשי הקשר בין השניים. אף שלא היה פשוט למצוא תשובה חד משמעית (היו שטענו למשל כי הבחירה בסגול היא מקרית לחלוטין), רוב האנשים איתם שוחח הבי-בי-סי העריכו שהקשר בין הצבע הסגול לאנשים עם מוגבלויות נולד בתחילת העשור האחרון, יחד עם תנועת המחאה בבריטניה שנאבקה נגד קיצוץ הטבות לאנשים עם מוגבלויות.
בתחילת אוקטובר 2010, בגשם שוטף, נערכה בעיר בירמינגהם צעדת נכים מחוץ לכנס השנתי של המפלגה השמרנית הבריטית. זו הייתה המחאה ההמונית הראשונה נגד השפעת “קיצוצי הצנע” על אנשים עם מוגבלויות. אחד החידושים במהלך היה שכולו הובל על ידי אנשים עם מוגבלות שהתבטאו בשם עצמם. בעקבות האירוע גם הוקם הארגון “אנשים עם מוגבלויות נגד קיצוצים”.
באותה שנה הושק בלוג בשם “The Broken of Britain” (“השבורים מבריטניה”) – אחד מבלוגי המחאה הרבים שהחלו להתפרסם באותה תקופה – ובלט בצבעים הסגולים שלו. אחת ממייסדות הבלוג, קאליה פרנקלין, סיפרה לבי-בי-סי כי סגול הוא אחד הצבעים האהובים עליה ועל מעצבת האתר, שגם עשתה קצת מחקר סביבו. “מתברר שסגול תמיד נקשר עם כוח, מלכים ומלכות”, אמרה פרנקלין. “והאמת שזה גם היה הצבע היחידי שנשאר לנו. מזל שכולנו אהבנו אותו”.
שנה לאחר מכן, ב-2011, הוגה הדעות פיליפ קונולי אימץ את הצבע הסגול לסמל את הכוח הצרכני של קהילת האנשים עם מוגבלויות בבריטניה. ההכנסה הפנויה של הקהילה קיבלה את הכינוי “purple pound”, ובתרגום לעברית “הפאונד הסגול”. פאונד הוא המטבע הבריטי, שמוכר גם כלירה שטרלינג.
כך הצטרף “הפאונד הסגול” ל”פאונד האפור”, שמייצג את ההכנסה הפנויה של אנשים מבוגרים, ול”פאונד הוורוד”, שמתייחס להרגלי הצריכה של קהילת הלהט”ב. “זה הכל קשור לזהות”, הסביר קונולי, מנהל בכיר בארגון “Disability Rights UK”, “ובניית דרך בה אנשים יכולים לבטא את הכוח הכלכלי הזה. צבע הוא דרך חשובה מאוד לעשות זאת”.
“צובעים” בניינים בסגול
מאז שקונולי טבע את המושג, הוא נמצא בשימוש גורמים רשמיים רבים בבריטניה, כולל משרדי הממשלה. משרד העבודה והקצבאות, למשל, השתמש בביטוי “הפאונד הסגול” כדי לקדם קמפיין שמטרתו לגרום לעסקים קטנים ובינוניים למשוך לקוחות עם מוגבלות.
בשנת 2017 ארגון בריטי בשם “Purple Space“, המקדם הכללה של עובדים עם מוגבלויות בארגונים בכל העולם, החל מסורת חדשה של הארת מבני ציבור ומבנים אחרים מסביב לגלובוס באור סגול ב-3 בדצמבר מדי שנה (היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות), כדי להגדיל מודעות לאג’נדה שלו. הפרויקט, ששמו “PurpleLightUp“, כולל מלבד הארה של מבנים איקוניים בעולם, גם קיום אירועים, סדנאות, הרצאות ופיתוח מדיניות עבור עובדים עם מוגבלויות במקומות עבודה.
*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
השנה, “PurpleLightUp” צפוי להיות גדול מאי פעם, באמצעות שידור גלובלי ברשת שיימשך 24 שעות ביממה עם סמינרים, ראיונות, דיוני פאנל ועוד.
באתר שלו מפרסם ארגון “purple” מספר נתונים מעניינים על הכלכלה של קהילת האנשים עם מוגבלויות בבריטניה, וגם על הכסף שמפסידים עסקים כתוצאה מהתעלמות שלהם ממנה:
1 מכל 5 אנשים בגיל העבודה הוא אדם עם מוגבלות.
249 מיליארד פאונד בשנה: כוח הקנייה של אנשים עם מוגבלות ומשקי הבית שלהם.
2 מיליארד פאונד בחודש: ההפסד של עסקים שמתעלמים מהצרכים של אנשים עם מוגבלות.
73% מהאנשים עם מוגבלות שרוצים לקנות ברשת נתקלים בחסמים.
75% מהקונים עם מוגבלות עזבו חנות לפחות פעם אחת בגלל בעיית נגישות או יחס של המוכרים.
מחקר נוסף שמוצג באתר מראה כמה כסף מפסידים עסקים מסוגים שונים מדי חודש מכיוון שאינם נגישים לאנשים עם מוגבלויות:
חנויות ברחובות: 267 מיליון פאונד בחודש.
מסעדות, פאבים ומועדונים: 163 מיליון פאונד בחודש.
סופרמרקטים: חצי מיליארד פאונד בחודש.
בנקים ומוסדות פיננסיים: 935 מיליון פאונד בחודש.
* הכתבה בשיתוף מפעל הפיס
עוד בנושא:
“לילה סגול”: ב-3 בדצמבר מאירים את המדינה לכבוד אנשים עם מוגבלויות
