נושאים קשורים

ביטוח לאומי: נפגעי איבה זכאים למימון טיפולים אלטרנטיביים

בין הטיפולים: דיקור סיני, עיסוי, רפלקסולוגיה, טיפול באמצעות בעלי חיים, טאי צ'י, ביו פידבק ואפילו גלישת גלים. איך מקבלים את ההחזרים? כל הפרטים בכתבה

לאהבה אין מגבלה: צפו בהצעת הנישואים המרגשת

במהלך ההכנות למירוץ "איתן", דור שירן, ספורטאי אוטיסט, הציע נישואים לבת זוגו טל הוף, גם היא עם מוגבלות. כמובן שהיא הסכימה: "אני מחכה כבר לחתונה"

“במלחמה לא לקחו בחשבון אנשים עם מוגבלויות”

כך הודה שר הרווחה, יעקב מרגי, בדיון מיוחד בכנסת וסיפר: "פינינו אנשים עצמאית לאזורים בטוחים". התחייב ללמוד ולהפיק לקחים: "באוצר קשובים אלינו"

דוח מטריד: שיעור מיטות האשפוז בישראל בירידה

על רקע המלחמה, מפרסם משרד הבריאות נתונים מדאיגים על הצפיפות במוסדות הבריאות השונים. המצב הקשה ביותר – באשפוז הפסיכיאטרי. בוסו: "נקדם את השינויים הנדרשים"
הסתדרות 480-100

“בונוסים לבכירים יותנו בקליטת עובדים עם מוגבלות”

כך אמרה רשות החברות הממשלתיות במהלך דיון בוועדת הרווחה בהצעת החוק לשילוב עובדים עם מוגבלות בחברות אלה. ההצעה אושרה לקריאה שנייה ושלישית
ראשיאנשים עם מוגבלויותאנשים עם מוגבלויותסיפור על אהבה וחושך: הספרייה שמשנה לעיוורים את החיים

סיפור על אהבה וחושך: הספרייה שמשנה לעיוורים את החיים

היזם שהפך חלום למציאות, הקריינית שהגיעה מהטלוויזיה, והקוראת שהפכה מודל לחיקוי. דיוקן של מיזם מרגש

עו”ד עבאס עבאס מנצרת נולד עם לקות חמורה בעיניים. אחרי בירור רפואי ממושך התברר להוריו שהוא סובל ממחלה תורשתית שנקראת RP, הגורמת לניוון תאי קולטנים ברשתית ולאיבוד הראייה בצורה הדרגתית. כאשר גדל החל להתעניין בקריאה, אך לא מצא מענה להנגשת ספרים ללקויי ראייה.

לאחר לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, שם גילה את הספרייה המרכזית לעיוורים והאזין בשקיקה לספרים בעברית ובאנגלית, שעברו תרגום בתיאור קולי, הוא היה נחוש להביא את השירות הזה גם ללקויי ראייה בחברה הערבית. הוא הקים את עמותת אלמנארה (המגדלור), שעוסקת בקידום זכויות של אנשים עם מוגבלות במגזר הערבי, ובתוכה גם את הספרייה לעיוורים בערבית.

“מגיל קטן הייתי תולעת ספרים”, מספר עבאס לאתר “שווים”. “מאוד רציתי לקרוא, ובגלל המוגבלות החמורה בעיניים לא הייתה לי אפשרות לעשות את זה. כתחליף הייתי מבקש מהאחים ומההורים שלי שיקריאו לי. כאשר בגרתי והגעתי לאוניברסיטה הייתי מאזין במשך שעות לסיפורים בעברית ובאנגלית שהונגשו עבור לקויי ראייה. זה נתן לי הרבה ידע, כוח והעצמה אישית. נפתחתי לעולם וקראתי ספרים בנושאים שונים ומגוונים. אבל בשפה הערבית, שפת האם שלי, לא היה דבר כזה.

הכל התחיל מאולפן קטן בנצרת

“החלטתי שלא עוד”, ממשיך עבאס לספר. “הקמתי את עמותת אלמנארה. וב-2010, יחד עם חבר בשם מושיקו, שהיה אז מנהל פרויקט ‘רדיו הקניונים’, התחלנו להקליט ספרים בתיאור קולי בשפה הערבית. כולם אמרו שזו משימה בלתי אפשרית, אך עובדה, היום יש לנו מעל 5,500 ספרי אודיו ושמע מונגשים בשפה הערבית – כך שחלומות ניתנים להגשמה”.

עבאס וחבריו עבדו שעות רבות בתרגום הספרים באולפן קטן בנצרת, יחד עם מתנדבים רבים מתחום התקשורת, קריינים ושחקנים בשפה הערבית. כיום הספרייה מעניקה שירות ל-570 אלף  אנשים וילדים דוברי ערבית עם מוגבלויות החיים בישראל.

חברי עמותת אלמנארה. ראשון מימין: המייסד עבאס עבאס

“הפיכת הספרים למונגשים התבצעה בעיקר בזכות התמיכה הגדולה של מפעל הפיס בפרויקט”, חשוב לעבאס לציין. “מאות ספרים הוקלטו בעזרת המימון של הפיס, שתומך בנו זו השנה השלישית  ברציפות יחד עם משרד התרבות. כיום יש לנו שלושה אולפנים בנצרת המשמשים להקלטות ושידורי רדיו, וגם 400 פודקאסטים בנושאים שונים, ולא רק בשפה הערבית. האתר של הספרייה עובר כעת  שדרוג, ויהיו בו סיפורי ילדים וספרים טקסטואליים ודיגיטליים. גם האפליקציה תהיה נוחה לכולם. בעזרת השם, בינואר הקרוב הוא יהיה נגיש לכולם, וכל מי שיגיע לכאן ירגיש שהוא נמצא בבית”.

יו”ר מפעל הפיס, רו”ח אביגדור יצחקי, מעיד על עצמו שהוא מחובר מאוד לעשייה של העמותה. “הפעילות של אלמנארה ושל עו”ד עבאס העומד בראשה היא דוגמה ומופת ליזמות חברתית יצירתית”, אומר יצחקי ל”שווים”. “היא מצליחה לייצר שינוי אמיתי ונוגעת בצרכים הבסיסיים ביותר של אנשים עם מוגבלות”.

יצחקי מספר שמפעל הפיס הגדיר את הסיוע והתמיכה באנשים עם מוגבלויות כאחד מחמשת תחומי הליבה של הארגון בזירה החברתית. “אנחנו גאים לסייע לפרויקט המדהים שמוביל עבאס למען הנגשת ספרים ללקויי ראייה”, הוא מציין ומבטיח: “מפעל הפיס ימשיך להשקיע משאבים רבים בתחום זה, במטרה לסייע ולשפר את איכות חייהם של אנשים עם מוגבלויות בכל הארץ”.

מחובר מאוד לעמותה. יו”ר מפעל הפיס רו”ח אביגדור יצחקי

35 שעות קריינות ל”סיפור על אהבה וחושך”

למתבוננים מהצד זה עשוי להיראות פשוט, אבל הקלטה של ספר יכולה להיות עניין די מאתגר. “זה תהליך ארוך”, מספר עבאס. “צריך לבחור את הספר, את הקריין, להקליט, לבצע עריכה ראשונה, עריכה שנייה, אולי להוסיף מוזיקה, תלוי בספר כמובן, ולהעלות לאתר. להוציא ספר קצר יכול לקחת ימים בודדים, אבל ספר של מעל 300 עמודים, למשל, יכול לדרוש עבודה של חודש.

“הספר הכי ארוך שלנו”, הוא מתגאה, “הוא התרגום של ספרו של עמוס עוז המנוח ‘סיפור על אהבה וחושך’. נדרשו 35 שעות קריינות נטו כדי לסיים את הספר. בשביל להאזין לו צריך לקחת כמעט יומיים חופש מהחיים, אבל אני ממליץ בחום, זה ספר נפלא. צריך להגיד שבזכות התמיכה של מפעל הפיס אנחנו מצליחים לעשות הרבה. על מנת להקליט ספר צריך צוות לא קטן, וזה כרוך בהוצאות רבות. אנחנו שמחים שיש לנו את העזרה הזו”.

מה אתה יכול להגיד על ההתייחסות של החברה הערבית לנושא אנשים עם מוגבלויות?

עבאס: “אני שמח לראות שיש אצלנו בשנים האחרונות יותר הבנה ופתיחות לאוכלוסיות של אנשים עם מוגבלות. אני נורא מקווה שהמודעות לנושא תמשיך לעלות ולגדול. מה שבטוח זה שלדור הנוכחי ולדור העתיד יש הרבה יותר כלים מאשר היו לי בתור ילד, וזה אומר מבחינתי הכל”. 

פאדיה נחאס, בת 65 מנצרת, היא קריינית ותיקה בספרייה. בעבר עבדה כמגישה בערוץ 33 בטלוויזיה הישראלית. “הקראתי עשרות ספרים עד עכשיו, חלקם בין 300 ל-400 עמודים”, היא מספרת ל”שווים”. “אני משקיעה שעות רבות בהקראת הספרים. יש ניקוד בערבית ולכל מילה יש את המשמעות והביטויים שלה, אסור לך לטעות. מי ששומע אותי צריך לקבל את הסיפור בצורה הברורה ביותר, הנכונה, התקנית וברמה גבוהה”.

איך זה נעשה בדיוק?

פאדיה: “אני משחקת עם הטקסט במילים ובצלילים בזמן ההקראה. אם יש קטע מרגש, אני מרעידה את הקול, אם יש קטע שמח מעלה, עצוב מורידה, וממש נכנסת לדמויות ומעבירה את התחושות של גיבורי הספר. אני לא סתם מקריאה. המטרה שלי היא שמי ששומע או שומעת אותי ייכנסו לעולם הדמיון. זה הכי חשוב עבור אנשים שלא יכולים לראות”.

יצא לך לקבל תגובות ממאזינים?

פאדיה: “יצא לי, וזה מחמם את הלב כאשר מישהו אומר לך שהוא נהנה לשמוע אותך מקריאה את הספר. זה פרויקט מהמם של אלמנארה. נושא הקריאה קריטי לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים, וחשוב מאוד שהפרויקט הזה יימשך. אני מאוד שמחה שאני לוקחת בו חלק”.

לשעבר קריינית בטלוויזיה הישראלית. פאדיה נאחס

גם תגריד סידקי (54) מנצרת, כמו עבאס, נולדה עם מחלת RP, שגורמת, כאמור, לאיבוד הדרגתי של הראייה. היא בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ומשמשת כעובדת סוציאלית כבר 33 שנה. כיום היא עובדת במעון רנד לאנשים עם מוגבלות שכלית. היא עצמה משתמשת בשירותי הספרייה לעיוורים בערבית מזה שנים רבות.

“בזמן שלמדתי לתואר ראשון לא הייתה לי הזדמנות לממש את חוויית הקריאה”, היא מספרת. “לצערי הרב, לא היה לי מענה עד שהוקמה ספריית אלמנארה. הייתי מעיינת פה ושם בספרים, אבל אני אוהבת את הספרות הערבית וזה היה חסר לי מאוד. הספרייה שינתה לי את החיים.

“היה חסר לי הספר שיהיה הידיד שלי”, היא מסבירה. “אני שמחה שכיום יש מענה רחב וכולל של מגוון ספרים והרבה מאוד נושאים, שעוזר לי לפתח את עצמי ולהתפתח במישור האישי והמקצועי. עבור אנשים עם מוגבלויות כל נושא הנגישות והניידות, בייחוד בראייה, הוא לא פשוט. הרבה פעמים זה לא אפשרי להשתלב בתוכניות שונות, ולכן יש לנו את הספרייה שתמיד זמינה, וזה חשוב”.

נסי להסביר למה זה חשוב

תגריד: “היא עזרה לי לשנות דעות קדומות לגבי אנשים עם מוגבלות, מכיוון שאני מודעת להרבה דברים אקטואליים. זה מאפשר לי שיח ברמה גבוהה עם חבריי לעבודה, וגם הפכתי למודל לחיקוי כאחת שמחפשים לקרוא את הספר האחרון שהיא קראה”.

*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

הספרים בספרייה, חשוב לה לציין, “מוקלטים ברמה מאוד גבוהה, ולקריינים יש קול מאוד יפה. זה לא מדבר רק לשכל שלנו, זה מדבר גם לנשמה. חוץ מזה, יזמתי קבוצת קריאה שנפגשת בכל חודש. אנחנו מדברים בכל פעם על ספר אחר ומשמיעים את הדעות שלנו לגביו. לפעמים הקבוצה גם מזמינה את הסופר או הסופרת, וכולם דנים יחד על הספר. הספרייה עזרה לנו המון ועוד תעזור בעתיד, היא נכס”.

עבאס מספר, אפרופו השלום הטרי עם איחוד האמירויות, כי במאי 2017 זכתה ספריית אלמנארה בפרס השייח’ מוחמד בן ראשד אל מכתום, מושל דובאי, על תרומתה לקידום השפה הערבית ובניית קהילת הידע. בפברואר 2018 זכתה בפרס Zero Project כיוזמה המצטיינת להנגשת מידע לאנשים עם מוגבלויות, במסגרת הכנס הבינלאומי שנערך בבנייני האו”ם בווינה.

* הכתבה בשיתוף מפעל הפיס

יליד 1991. נשוי פלוס אחד. נולד עם שיתוק מוחין קל. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים" מגיש תוכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט".

כתבות אחרונות