במבט ראשון ודאי תחשבו שכבר קראתם את הכתבה הזו. האתר שלנו, "שווים", לא הפסיק לסקר את הנושא הזה – אנשים עם מוגבלויות שרותקו למוסדותיהם מאז התפרצות הקורונה בתנאים מחמירים של בית חולים, כמעט ללא יציאות החוצה ובהגבלה של ביקורים, במקום לקבל דיור בקהילה שהולם את צורכיהם או פתרון גמיש אחר.
אלא שלא, אנחנו דנים בכלל בפרובינציה ירקרקה של קנדה. אי שם במקום ששמו נובה סקוטיה, ישבה אישה צעירה על כיסא הגלגלים שלה ואמרה: "עד כאן. די".
ויקי ליבאק (29) הגיעה עד לבית המשפט וטענה שחייה בדיור המוגן לאנשים עם מוגבלויות הם בלתי נסבלים מאז התפרצות וירוס הקורונה. היא קראה להציע אפשרויות נוספות לדיור בקהילה של אנשים עם מוגבלות. עתירתה מתבררת בימים אלה ממש.
מאז חודש מרץ יצאה ליבאק מפתח הדיור המוגן בו היא מתגוררת רק שלוש פעמים. שלושתן היו לטיפול בבית חולים. בחמשת השבועות האחרונים היא הורשתה לקבל רק שני מבקרים. כדיירת בדיור הספציפי הזה, התקנות שתוקנו לאחר התפרצות הקורונה קובעות שמותר לה לצאת החוצה רק לטיפולים רפואיים, ומגבילות באופן חמור ביקורים אצלה.
לליבאק יש שיתוק מוחין בדרגה חמורה, והיא מתקשה לשלוט בפעולות גופה. ממשלת נובה סקוטיה אחראית לרווחתה, ועליה להציע לה דיור שהולם את צרכיה ויכולותיה. ליבאק יכולה, למשל, לגור בדירה עם ליווי וסיוע, כי היא מתאימה לדרישות של תוכנית הדיור הנתמך, אבל כל שהממשלה מציעה לה הוא דיור מוגן לאנשים עם מוגבלויות. שם היא מתגוררת בתשע השנים האחרונות. במילים אחרות: נשללה ממנה הזכות לדיור הולם בקהילה. ויש לכך מחיר כבד.
"הבריאות הנפשית שלי בניאגרה," אומרת ליבאק, "אני לא יכולה להתחבר עם הדיירים האחרים, כי לרובם יש מוגבלות קוגניטיבית וחלקם גם אלימים".
למעשה, לאחר שהותקפה על ידי דיירים במוסד, היא הועברה לקומה שקטה יותר, אבל היא מרגישה שבצורת חיים זו נגזלו ממנה דברים חשובים. "כשגרתי בבית, היו לי אפשרויות לצאת לעבוד. בית החולים היה קרוב יותר. היו סביבי חברים, אנשים בגילי. עכשיו אני בעיקר נמצאת בחדרי".
*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום "המקצוענים" של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
כאמור, ליבאק עתרה לבית המשפט בנובה סקוטיה, יחד עם שלושה עותרים נוספים ועם הקואליציה האזורית לזכויות אנשים עם מוגבלויות. לאחר שנערכה חקירה נגד המוסד בו היא מתגוררת, נקבע כי בריתוק כפוי למוסד הופרו זכויותיהם של שלושת העותרים, אבל הם והקואליציה שמלווה אותם לא מסתפקים בכך. הדו"ח הזה מאפשר רק תביעה אישית של אנשים עם מוגבלות במצב דומה (ריתוק למוסד בתנאים מחמירים), והם מצפים שהאמירה של בית המשפט גם תתייחס למדיניות הממשלתית הכוללת. שבית המשפט יקבע כי במשך שנים רבות אנשים עם מוגבלויות מופלים בנובה סקוטיה באופן שיטתי, כי לא מוצעות להם חלופות הולמות לדיור, ונדרש מהם לחכות ברשימות המתנה אינסופיות שלא מניבות כלום. פסיקה כזו תמנף את המאבק שלהם לשינוי חוקי וחוקתי בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות לדיור בקהילה. הם לא מוכנים שהממשלה תסתתר מאחורי טענות עמומות על קשיים תקציביים בזמן הקורונה.
נותר רק לקוות שליבאק וחבריה יצליחו לשכנע את בית המשפט בצדקתם, כי הצלחתם הצלחתנו, גם כאן בישראל.
