האופטימיסטים מאמינים ששפה משנה תודעה. המורה שלי לשיווק אומרת שאי אפשר להפוך דימוי של משהו בבת-אחת אם הזיהוי של המוצר עם המילה לא ברור. זו בדיוק הסיבה לכך ששלט אחד שהופך “אדם עם מוגבלות” ל”אדם עם נחישות” מייצר דיון פורה ומעניין, אבל לא מהווה מפץ תודעתי.
לפי מילון אבן שושן, נחישות היא תכונתו של האדם הנחוש, זה שהוא חזק וקשה כנחושת, נמרץ ואמיץ. מוגבלות, לעומת זאת, היא מצבו של המוגבל, שאפשרויותיו או אמצעיו מוגבלים, או שהוצב לו גבול. לכאורה, עשינו עסק טוב. אנחנו אמיצים ולא מוותרים גם כשהסביבה, מרושעת שכמוה, גורעת את הרמפה לכיסא הגלגלים, שוכחת לספק הנגשה קולית לכבדי ראייה או הנגשה ויזואלית לכבדי שמיעה, ומתעלמת באופן סדרתי מהפטור לתור שעליו החליטה המדינה ברגע טוב במיוחד.
ישנן רק שתי בעיות עם הקביעה הזו: ראשית, אנחנו לא כל כך נחושים. אנחנו לא עשויים מחומרי ללא-חת ואל-חלד. למעשה, ברגעים רבים אנחנו נשברים ובוכים מרוב קושי. לכן, אל תדרשו מאיתנו להיות גיבורי וגיבורות על. שנית, גם אם היינו כולנו מקורצים מבטון פיזי ונפשי עמיד, סוג של יחידה עילית שהתאמנה על עמידוּת בעינויים בכל משרד ממשלתי שהוא – זה לא הוגן לפטור את המדינה מאחריות רק בגלל נחישותנו המפורסמת.
אדם רשאי להדגים טיעונים רק מניסיונו, על אף שהוא מייצג, למרבה הצער, אנשים רבים. מי שמכיר אותי יאפיין אותי כאדם נחוש. מראשית ימיי עלי אדמות אני זוחל את דרכי למעלה מהבור שכרו לי המוגבלויות המולדות שלי. זה המאבק המשותף של כולנו, של כל מי שחי עם מוגבלות מייסרת, או מספר מוגבלויות. הנחישות הזו שירתה אותי ומשרתת אותי היטב במאבקים היומיומיים להתלבש, להתרחץ, להקליד, ובעיקר – לדבר באופן ספונטני. אפילו מילה אחת.
אבל במעמדים רבים בחיי הפעוטים והבוגרים הייתי מחליף את הנחישות (שלי) ברגישות (של הזולת). למשל, לא להיאבק כסטודנט שנה א’ בדעה קדומה שלא אני הוא זה שכתב את המבחן. לא הייתי רוצה שיבנו תילי תלים של מכשולים על בסיס נחישותי, כי גם נחושת סובלת לעתים מקורוזיה. יש חלודה במעלה כוח הרצון והסיבולת.
*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
עדיין לא הגיעה העת לוותר על תביעותינו להתאמות ולהנגשות שמגיעות לנו על פי חוקי שוויון, רק בשביל שנגיע לנקודת זינוק שווה לזו של הזולת. אני מגלגל את הכדור אלייך חזרה, חֶבְרָה: קחי את הנחישות ותני נגישות. הנה לכם קמפיין חדש, וקצת יותר מהימן.
עוד בנושא:
