נושאים קשורים

הסיבה מס’ 1 לתחלואה ומוגבלות בעולם: בעיות נוירולוגיות

כתב עת מדעי פירסם נתונים מבהילים: בשנת 2021 לכ-3 מיליארד אנשים בעולם הייתה בעיה כלשהי בתפקודי המוח. "קריאה דחופה להגדלת הטיפול המוקדם במצבים האלה"

נוסעים עם מוגבלות? מעתה תיהנו מהנחה מוגדלת בתחבורה ציבורית

ההנחה היא חלק מרפורמת "צדק תחבורתי" של משרד התחבורה. המסלולים המוזלים עשויים לחסוך לנוסעים עם מוגבלות בין 594 ל-3,660 שקלים בשנה

“מי שמכם לשפוט ילד בן 7?”: האב והבן שלא נכנעו לבריונות

דוד ואוריה יפרח הפכו לכוכבי טיקטוק לאחר שהשיבו למגיב שלעג: "המשקל העודף והדיבור הלא ברור הם מהסיבה הפשוטה שאוריה עם אוטיזם"

סטארט-אפ ישראלי פרץ דרך לטיפול באנדומטריוזיס

חברת גייניקה פיתחה תרופה חדשה שהוכחה בניסויים כבעלת פוטנציאל מבטיח לטיפול במחלה, שתוקפת למעלה מ-200 מיליון נשים ברחבי העולם



רמב”ם ישלם 10 מיליון לצעירה שנולדה עם תסמונת נדירה

בית המשפט פסק כי לבית החולים אחריות על הנזקים שנגרמו לה – בהם מום לב ומוגבלות קוגניטיבית – ושהיה צריך לפעול להפסקת ההיריון
ראשיחדשותהילדה שלא שמעה הפכה למנהלת של ילדים בחינוך המיוחד

הילדה שלא שמעה הפכה למנהלת של ילדים בחינוך המיוחד

עד גיל 40 הלן בר-קול הייתה חירשת. אחרי ניתוח מוצלח והכשרה בניהול בתי ספר, היא נותנת היום השראה לילדים מיוחדים

עד גיל 40 הלן בר-קול (46), אם לשלוש בנות מחולון, לא שמעה דבר. רק אחרי שאחיה עבר ניתוח שתל שבלול, היא החליטה לתפוס אומץ ולעשות את זה בעצמה, ומהרגע הזה חייה השתנו ללא היכר. את האנרגיה החדשה שהתווספה לה היא החליטה לתעל לכיוונם של מי שזקוקים לעזרה, וכיום היא מנהלת את בית הספר לחינוך מיוחד “עוז” בעירה.

 “גדלתי בחולון, והייתי בגן משולב של שומעים וחירשים”, היא מספרת ל”שווים”. “למדתי בבית ספר רגיל, כצנלסון, ואחר כך במגמת תיאטרון בתיכון הרצוג. לצבא לא גויסתי עקב מגבלת השמיעה. במקום, למדתי תואר ראשון באוניברסיטת בר אילן בחינוך מיוחד ומדעי המדינה, ואחר כך תואר שני בניהול וארגון מערכות בחינוך במכללת בית ברל”.

את הקריירה שלה החלה בהקמה וניהול של מועדון חברתי “הדרים” לבני נוער עם מוגבלות שכלית קלה. “עשיתי את זה בהתנדבות במשך 4 שנים”, היא אומרת. “במקביל, עבדתי כמורה מקצועית בבית ספר לחינוך מיוחד המיועד לילדים עם בעיות נפשיות קשות. במהלך השנים קודמתי למחנכת, רכזת פדגוגית וסגנית מנהלת. בהמשך היגרתי לקנדה והתגוררתי בטורונטו במשך 10 שנים. שם הקמתי וניהלתי מחלקה לחינוך מיוחד בבית ספר יהודי רגיל, ואז חזרתי לארץ והתקבלתי ל’אבני ראשה’, לימודי הכשרת מנהלים”.

 איך החירשות השפיעה על חייך?

“אמי מספרת שנולדתי שומעת. בגיל 8 חודשים שכבתי במיטה והדלת ‘בום’, נטרקה. לא נבהלתי, לא הגבתי, לא סובבתי את הראש. זה היה הרגע שבו אמי הבינה שאני לא שומעת. הוריי גידלו אותי עם המון חום ואהבה. הייתי עטופה, אבל ידעתי שאני שונה. שונה מהאחרים, כלומר לא רגילה. לרוב גדלתי בחברה שומעת. זו הייתה בחירה אישית שלי, אך יחד עם זאת היו לי קשיים, בעיקר בפן החברתי והלימודי. לדוגמה: החברים היו צוחקים ולא הייתי מבינה על מה הם צוחקים. לעתים חשבתי שהם צוחקים עליי, זו הייתה תחושה קשה. בפן הלימודי פיספסתי המון. בזמן שהמורה הייתה מדברת, היא הייתה מסתובבת בכיתה או כותבת על הלוח. לא הצלחתי לעקוב אחר שפתיה. זה היה מתיש ומתסכל. היום, לאחר דרך ארוכה עם המון קשיים, תסכולים והתמודדויות, אני רואה בחירשות מתנה. דרכה למדתי לראות את האחר, להיות קשובה ומכילה”.

“תלמידה אחת אמרה לי שאני נותנת לה השראה”. הלן בר-קול

איזו מן ילדה היית?

“הייתי ילדה מאושרת. גדלתי עם משפחה מדהימה, אוהבת ומכילה. תמיד הרגשתי שאני הכי טובה והכי יפה. כך נתנו לי להרגיש. גדלתי עם הרבה ביטחון ותמיד ידעתי שיש מאחוריי גב, שהם הוריי. בזכותם מצאתי את הכוחות להתמודד עם החירשות בסביבה שומעת ורגילה. למדתי להילחם ולא לוותר על החלומות שלי”.

חשבת אי פעם שתשמעי?

“זה היה בגדר חלום – חלום שהתגשם! מעולם לא חשבתי שיגיע יום ואשמע. לא הרשיתי לעצמי לחשוב שאכן היום הזה יגיע”.

האם הנכות הגבילה אותך במשהו?

“הנכות לא מגבילה אותי. לרוב השגתי את מה שרציתי בעבודה קשה. אך יש לי עדיין חלום והוא ללמוד לשיר. לצערי החירשות מקשה עליי ואני מרגישה שאין לי את היכולת, למרות שיש המון רצון. אני מנסה, עשיתי כמה שיעורים בפיתוח קול, אך זה היה כל כך מתסכל וקשה עבורי, ולבסוף ויתרתי – דבר שלא אופייני לי”.

מתי עברת את הניתוח ואיך הגעת אליו?

“עברתי את הניתוח לפני 5 שנים בגיל 40, הודות לאחי הקטן שגם הוא חירש ועבר את הניתוח 3 שנים לפניי. במשך שנתיים הוא ניסה לשכנע אותי וזה לא צלח. יום אחד נסעתי איתו ברכב בכביש מהיר, והוא ניהל שיחה טלפונית דרך הדיבורית. אני הייתי בשוק! רק אז הבנתי וקלטתי מה אני מפסידה. זה היה הרגע שבו החלטתי לעשות את הניתוח. חבל שלקח לי שנתיים להשתכנע. אם רק הייתי יודעת”.

ספרי קצת על הניתוח

“עשיתי ניתוח שתל שבלול. ניתוח לא מסוכן שמשנה חיים שלמים. לעולם לא אשכח את הרגע בו שמעתי לראשונה. הייתי בשוק! לא האמנתי שקיימת רמת שמיעה כזו. הבכי הראשון היה בכי של תחושת פספוס. ‘יואו, כמה הפסדתי כל השנים האלו’. זה היה הרגע שבו הבנתי שכל חיי חייתי בבועה, בבועה של עצמי, מנותקת מהסביבה. פתאום הבנתי כמה זה קשה לסביבה להיות עם אדם שלא שומע. גדלתי בסביבה מאוד אוהבת ומכילה, ומעולם לא נתנו לי להרגיש שאני שונה. זה היה הרגע שהבנתי שלא הייתי ילדה רגילה”.

איך הוא השפיע עליך?

“פשוט נולדתי מחדש. בלילה אני חירשת וביום אני שומעת. כשיצאתי עם השתל החוצה פתאום שמעתי רעשים. לא הצלחתי להבין מה מקור הרעשים. שאלתי את אחי ‘מה אני שומעת?’ והוא ענה: ‘הלן, זו מקהלת הציפורים’. הייתי בשוק! המשפט הראשון שיצא לי זה ‘יואו, באיזה עולם יפה אתם חיים’. עד היום אני מקשיבה למקהלת הציפורים, וליבי כל פעם נמס מחדש כאילו זו הפעם ראשונה. קשה לתאר במילים את המעבר מעולם שקט לעולם של שמיעה וקולות. זה פשוט להיוולד מחדש. קיבלתי מתנה וזו זכות לחוות את שני העולמות. היום אני משוחחת בטלפון, שומעת מוזיקה ולרוב מבינה את המילים. כשלא בא לי לשמוע אני מנתקת את השתל וחוזרת לעולם שלי, לעולם המוכר שהוא רק שלי”.

*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

במה השתל שינה את עולמך וגישתך לחיים?

“השתל שינה את חיי. בזכותו הגשמתי חלום – היום אני מנהלת בית ספר בחינוך המיוחד. השתל מאפשר לי לצאת מהבועה ולתקשר עם העולם”.

מדוע הגעת מלכתחילה לתחום החינוך?

“מאז שהייתי בת 4 ידעתי שאני רוצה להיות מורה. אני מטבעי מאוד אוהבת ילדים, ללמד ולעזור. בעקבות הנכות הרגשתי שיש לי את הכלים לראות את האחר, לעזור ולהכיל את הילד שמולי. זה הייעוד שלי, לאהוב ולתת מעצמך ולהצמיח. בנוסף, רציתי להוות מודל לילדים ונוער בחינוך המיוחד שעם רצון הכל אפשרי. יום אחד תלמידה שלי בחינוך המיוחד, בת 15 עם הפרעות נפשיות, אמרה לי ‘את מודל בשבילנו, נותנת לנו השראה’. לשמוע משפט כזה זה עולם ומלואו”.

איך הגעת לניהול?

“היום אני מנהלת בית ספר לחינוך מיוחד לילדים עם מוגבלות שכלית בינונית קשה. הגעתי לניהול לאחר שהרגשתי שכבר מציתי את עצמי כמורה. הרגשתי שאני בשלה להוביל ולהשפיע מערכתית. רציתי לגעת ביותר ויותר אנשים ולהגדיל את מעגל ההשפעה שלי על הסביבה, ולכן בחרתי במסלול הניהול”.

מה דומה אצל חירש וילד עם מוגבלות שכלית בינונית קשה?

“התלמידים שלי אינם ורבאלים. אני לא דיברתי עד גיל חמש. יש לנו הרבה במשותף. התסכול שלי היה בלא לשמוע ושלהם באי היכולת להביע את עצמם ורצונם. לעתים הם המראה שלי, ולכן אני מרגישה אותם חזק בבטן. הרבה פעמים הם מחזירים אותי לילדה הקטנה שהייתי, האבודה, הלא מבינה מה קורה מסביבה, החרדה והחוששת”.

מה המטרות שלך הלאה?

“אני מנהלת חדשה, ולפניי עוד דרך ארוכה. כרגע אני לומדת את עולם הניהול, ולשמחתי אני גדלה מיום ליום. כל יום הוא יום למידה עבורי. זו זכות והזדמנות נהדרת ללמידה משמעותית, להתמקצע ולהתפתח. כיום אני חיה את הרגע, לומדת תוך כדי תנועה, ומאמינה שהזמן יכוון אותי לגבהים חדשים”.

ילדית 1974. באה מהבטן אל הבטן דרך הבטן-והבטן כמו השמש שורפת ומרפאה. חולה כרונית באנורקסיה ובולמיה. עבדה במעריב לנוער, מקומונים, ידיעות אחרונות, מעריב וגלובס וחברת ענני תקשורת. הוציאה שלושה ספרים: "אכולות", "יותר מכל" ו"גירת הגמל".

כתבות אחרונות