נושאים קשורים

“במלחמה לא לקחו בחשבון אנשים עם מוגבלויות”

כך הודה שר הרווחה, יעקב מרגי, בדיון מיוחד בכנסת וסיפר: "פינינו אנשים עצמאית לאזורים בטוחים". התחייב ללמוד ולהפיק לקחים: "באוצר קשובים אלינו"

דוח מטריד: שיעור מיטות האשפוז בישראל בירידה

על רקע המלחמה, מפרסם משרד הבריאות נתונים מדאיגים על הצפיפות במוסדות הבריאות השונים. המצב הקשה ביותר – באשפוז הפסיכיאטרי. בוסו: "נקדם את השינויים הנדרשים"

“בונוסים לבכירים יותנו בקליטת עובדים עם מוגבלות”

כך אמרה רשות החברות הממשלתיות במהלך דיון בוועדת הרווחה בהצעת החוק לשילוב עובדים עם מוגבלות בחברות אלה. ההצעה אושרה לקריאה שנייה ושלישית

הכירו: כמה מותגים בינ”ל מהם תוכלו לרכוש בגדים נגישים

בכל שנה מפסידות יצרניות הביגוד כ-3 טריליון דולר בגלל אי הכללת אנשים עם מוגבלויות כקהל יעד. ריכזנו עבורכם שישה מותגים שדווקא כן פועלים לקידום אופנה נגישה
הסתדרות 480-100

האם זה הרכב הנגיש בעולם?

המעצב הראשי של ענקית רכבי היוקרה יגואר חבר לארגון שמתמחה בהנגשה – ויחד הם עיצבו את ה-eVita, מכונית חשמלית שנועדה לאכסן כיסאות גלגלים בקלות
ראשיאנשים עם מוגבלויותאנשים עם מוגבלויות"להיות ח"כ זה מאתגר, להיות ח"כ עם מוגבלות זה מאתגר יותר"

“להיות ח”כ זה מאתגר, להיות ח”כ עם מוגבלות זה מאתגר יותר”

ח"כ סמי אבו שחאדה, שנבחר ליו"ר בל"ד, מתמודד עם לקות ראייה קשה. ראיון לקראת הבחירות המתקרבות

חבר הכנסת ח”כ סמי אבו שחאדה (45), יו”ר מפלגת בל”ד הטרי, לא נתן למוגבלות הראייה שלו לעצור אותו, לא בחייו האישיים וגם לא הפוליטיים. מגיל קטן אבו שחאדה זוכר את עצמו עם משקפיים על האף, אך רק כאשר גדל הבין שנולד עם ניוון שרירים בתאי רשתית העיניים, מחלה תורשתית שגם פגעה באחיו הצעיר. “להיות פעיל פוליטי עם בעיית עיניים זה קשה”, הוא צוחק, “מכיוון שכאשר אני אומר לאנשים שאני לא רואה אותם ממטר, אני לא משקר, אני באמת לא רואה אותם”.

אבו שחאדה, נשוי ואב לשניים מיפו, גאה בדרך הארוכה שעשה מהילדות הקשה בשכונת הרכבת בלוד ועד למסדרונות הכנסת בירושלים, וגם לראשות תנועת בל”ד. כשהיה ילד הפשע היה תמיד מסביב, ולדבריו רק בזכות האהבה שלו ללימודים לא הידרדר לשם. “היום, בדיעבד, אני יודע שזה בזכות זה שלא עשיתי לעצמי שום הנחה”, הוא אומר בראיון ל”שווים”. “לא ראיתי שום דבר על הלוח. הייתי יושב שעות רבות ולומד, שוכר מורים פרטיים, ועבדתי הרבה יותר קשה מחבריי לכיתה. אבל זה היה שווה את זה”.

גם כשהתבגר המשיך להשקיע בלימודיו. “מהתיכון המשכתי לאוניברסיטה, והלוואי שהייתה לי חצי מההנגשה שיש היום במוסדות הלימוד הגבוהים. בשנות ה-90 אף אחד לא ידע מה זה נגישות. גם לא היו את האמצעים הטכנולוגיים שיש היום ומקלים על הרבה דברים. תתאר לעצמך אדם יושב בכיתה ולא מבין דבר, לא בגלל שהוא לא מבין את החומר, אלא רק בגלל שהוא רואה פחות טוב מהשאר. זה מתסכל. הייתי קורא את החומר בקצב איטי. מה שלחבריי היה לוקח שעה, לי היה לוקח שלוש שעות, וזה מאוד משמעותי”.

“חשבו שאני סנוב”. ח”כ סמי אבו שחאדה

את הלימודים הוא סיים עם שני תארים מאוניברסיטת תל אביב, וכעת הוא בדרך לדוקטורט, אך ככל הנראה זה ייקח זמן רב עד שישלים אותו. “כמעט סיימתי את הדוקטורט שלי בחקר ההיסטוריה המודרנית של יפו, אך הבנתי שאני צריך להשקיע כמו תמיד הרבה יותר מהשאר. הייתי מגיע לארכיונים ומתחיל לעבור על הקלסרים והדפים הישנים המעלים אבק, אך מה שהקולגה שלי לומד וכותב בשעה, שוב, אני עושה בשלוש שעות. שלא לדבר על הנסיעה שלוקחת חמש שעות מהזמן שלי בגלל התחבורה הציבורית, כי לנהוג אני לא יכול. בקיצור, זה אתגר יומיומי”.  

“חשבו שאני סנוב ומתנשא”

מאמצע שנות ה-90 ח”כ אבו שחאדה הוא גם פעיל פוליטי, ורק בבחירות האחרונות קיבל את ההכרה הרשמית – יו”ר תנועת בל”ד. “זה קשה להיות פוליטיקאי ללא מוגבלות, אז על אחת כמה וכמה עם מוגבלות. הרבה אנשים כל הזמן מצפים ממך לקבל את החיבוק החם והשלום, וברוב המקרים בשל הראייה הקלוקלת שלי אני פשוט לא רואה אותם, ולפעמים הם נעלבים. מכיוון שהמגבלה שלי היא שקופה ולא נראית לעין, היו עליי סטיגמות שאני אדם קר, סנוב, מתנשא, ושיש לי בעיות בכישורים חברתיים. זה לא היה קל לנפץ זאת.

“בכל שיחה שאני עורך עם מישהו”, הוא ממשיך, “אני מזכיר את המוגבלות שלי כדי שינסו להבין אותי. זה מלווה אותי כל הזמן. נכשלתי פעמים רבות עד שהגעתי למעמד שאני נמצא בו היום. כמו בחיים, גם בפוליטיקה אני אף פעם לא מוותר. אני חי באתגר יומיומי. לצאת מהבית זה אתגר, מסדרונות הכנסת זה אתגר, ובכלל בכל מקום שאליו אני מגיע אני חש מאותגר. בתור ח”כ יש לי את הפריבילגיה לנהג ולעזרה, אבל אני לא רוצה לשכוח את מי שאני, ולכן פעמים רבות אני עולה על אוטובוס וחווה את מה שהאנשים במדינה חווים. אני לא שוכח את הציבור שלי”.

בין שלל פעילויותיו, אבו שחאדה מקדיש ימים ארוכים לטובת אנשים עם מוגבלות ועמותות בתחום, נוסע למקומות הכי מוחלשים בישראל ובחברה הערבית, שומע את בעיות היום יום ומנסה לעזור ככל שניתן. “זה חשוב להיות קרוב לאנשים. יש כאלה שנמצאים בפוליטיקה ושכחו את זה מזמן. המטרה שלי היא לחסוך כמה שיותר סבל לכמה שיותר אנשים”.

*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

החברה הערבית, אומר אבו שחאדה, סובלת מחוסר נגישות עוד יותר מאשר החברה היהודית. “יש לנו דרך ארוכה לעבור, אנחנו מאוד רחוקים מהחלומות של כולם. כל החברה הערבית לא מונגשת, בין אם זה כבישים, בתי ספר, חנויות ומקומות אחרים. אני, למשל, מתקשה ללכת על המדרכה ברוב הערים והכפרים הערביים, כך שאני נאלץ לסכן את עצמי וללכת על הכביש, ואותו דבר חבריי. זה אבסורד. חייבים להנגיש את היישובים, ויש לנו את הכלים לעשות את זה.

“בשנים האחרונות יש מלחמה רצינית על הנגשת התחבורה הציבורית, בצדק. אבל מה יותר נכון לעשות? להמתין, או בינתיים להפעיל מוניות מונגשות למשל עם מימון של המדינה, כדי שאדם עם מוגבלות יידע שיש לו את האפשרות לכך? עד שננגיש את כל המדינה זה ייקח שנים רבות. כל הכבוד שמנגישים את תחנת האוטובוס בנצרת, אבל מהבית ועד התחנה שום דבר לא נגיש. צריך לחשוב בכלים משולבים ולפעול גם למען הטווח הקצר ולא רק לטווח הארוך, שמתארך עם השנים”.

להוריד את אחוזי הילודה של תינוקות עם מוגבלות

אבו שחאדה חושף בפנינו את אחת התוכניות שלו לכנסת הקרובה והיא לפעול להוריד את אחוזי הלידות של אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית. “גיליתי שלידת תינוקות עם מומים ומוגבלויות במגזר הערבי נפוצה פי 4 מהחברה הכללית בישראל משלל סיבות. בין היתר, מחלות תורשתיות ונישואי קרובים. בניתי צוות מומחים מכל בתי החולים בישראל בהתמחויות שונות, ובכנסת הקרובה נפעל לשם כך. בחברה הערבית יש פחות מודעות לבדיקות המקדימות לפני הלידה, פחות הנגשה, ובכלל יש פער גדול בין האזרח הערבי ליהודי כחלק ממדיניות ההפליה במדינה. אצל אדם עם מוגבלות בחברה הערבית לעומת היהודית הקושי כפול ומכופל בכל תחומי החיים”.

מעניין למי הוא הצביע. ח”כ סמי אבו שחאדה

על דעות קדומות כלפי אנשים עם מוגבלות, הוא אומר: “יש את זה להרבה אנשים בחברה הערבית, ולא רק בה. המודעות ליכולות של אנשים עם מוגבלות היא דבר די חדש, והשיח בשנים האחרונות לא היה קיים קודם. השיח כעת משתנה מדיבור על נטל והתבכיינות לשיח של זכויות, אשר מביא שינוי תרבותי וחברתי. אני באמת מאמין שאין אדם מוגבל, אלא יש חברה מגבילה. ברגע שהחברה יותר אנושית, היא מאפשרת לכולם אותו דבר. התחרות היא מלכתחילה לא שוויונית, וצריך לפעול ולהשוות את התנאים. יש לנו עוד דרך לעבור עד שאנשים שרואים אדם עם מוגבלות לא יראו את המגבלה אלא יחפשו את הנכס שהוא, ושהאדם הזה יקבל שוויון הזדמנויות אמיתי”.

“לא מאמין שיהיה צדק במשפט איאד אל חלאק”

אחד מהאירועים הקשים של השנה החולפת היה מותו של של איאד אל חלאק, צעיר על הספקטרום האוטיסטי ממזרח ירושלים, שנורה למוות על ידי שוטר מג”ב שחשד בו בטעות כי הוא מחבל. אבו שחאדה נמצא בקשר ישיר עם המשפחה, ומבחינתו אין שני צדדים למטבע במקרה הזה. “אני מכיר את משפחת אל חלאק היטב, איאד נרצח בדם קר על ידי המשטרה ללא שום סיבה. המטפלת שלו, שליוותה אותו בדרך למוסד, צעקה והתריעה בפני השוטרים שהבן אדם מוגבל ולא מבין את מה שהם מבקשים, ובכל זאת ירו בו למוות.

“כל היחס למותו הוא שונה לעומת אדם יהודי שהיה נקלע לאותו מקרה. בהתחלה חשבו שהוא היה מחבל, שזה אבסורד גדול. אף אחד לא הועמד לדין עד שלא קמה צעקה גדולה, וכעת אנחנו מחכים לראות מה יהיה במשפט. עם זאת, אף אחד לא מאמין שיהיה צדק שם. אין לי צל של ספק שאם איאד היה יהודי, כל ההתנהלות הייתה אחרת מכיוון הממשלה והמדינה. אותו מקרה באותן נסיבות בדיוק ושינוי של לאום, והכל היה שונה”.

לאחרונה כולם מדברים על הפשיעה הקשה בחברה הערבית, שגובה חיים של יותר ויותר קורבנות. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח לטפל בנושא, אבל אבו שחאדה משוכנע שזה רק לצורכי בחירות. “אי אפשר להבין את אוזלת היד שמגלה המשטרה במלחמה בפשיעה המאורגנת בחברה הערבית, מבלי לראות שיש פה אלמנט גזעני. בשנה שעברה נרצחו מעל 100 בני אדם ביישובים ערביים. זה מטורף, והממשלה מתמהמהת.

“מה שמכעיס הוא שראש הממשלה עושה בנתונים האלה ניצול ציני לרגל הבחירות. אף אחד לא מאמין לו בחברה הערבית. לצערי הרב, בנימין נתניהו מצא את החוליה החלשה ברשימה המשותפת  – ח”כ מנסור עבאס – וידע לפרק אותנו. אנחנו לא נכנסים לממשלה בגלל סיבה אחת: אנחנו חלק בלתי נפרד מהעם הערבי פלסטיני. הממשלה היא זו שכובשת את העם שלנו ושמה את עזה תחת מצור. יש לה מדיניות של ייהוד ירושלים, והכיבוש הזה מייצר עוולות באופן יומיומי. יש כאן אפליה וגזענות בכל תחומי החיים. אפילו בקנסות בזמן הקורונה קיבלנו הרבה יותר לעומת החרדים והיישובים היהודיים, ואנחנו בסך הכל 20% מהאוכלוסייה. תגידו לי שאין כאן הפליה”.

מה אתה חושב על כניסה של אנשים עם מוגבלות לפוליטיקה?

“בכנסת האחרונה אני וקארין אלהרר מ’יש עתיד’ פעלנו ביתר שאת והקמנו את השדולה למען אנשים עם מוגבלות. שם אנחנו דנים והופכים את השולחן כדי שהצדק ייצא לאור. היום להיות ח”כ ללא מוגבלות זה קשה מאוד, אז בטח שלאדם עם מוגבלות הפוליטיקה היא קשה, ויש המון אתגרים מסביב, וזה מחייב התמדה ונכונות להקריב. אני אברך כל אדם עם מוגבלות שיצליח לעשות את הדרך הארוכה, להיכנס לכנסת ולהילחם מבפנים כפי שאנחנו פועלים. אנחנו רוצים להוביל צדק, שוויון ודמוקרטיה, וזה ייקח זמן.

“יש מאבקים קשים בדרך, אבל עם כוח התמדה אני מאמין בדרך שלנו. בסוף, על כל הנושאים אפשר להתווכח, אך בנושא עזרה, עידוד וצמיחה של אנשים עם מוגבלות אין הבדל בין מגזר כזה או אחר. אצל כולם זה קיים היום, ואסור שיהיו על זה מחלוקות. חייבים להעלות את קצבת הנכות לרמת חיים נורמלית, שאפשר יהיה להתקיים מכך, ואנחנו נמשיך לפעול על מנת לעשות זאת. זה אינטרס של כל החברה”.  

עוד בנושא:

ראיון עם שירלי פינטו, צעירה חירשת שחולמת להיות חברת כנסת

יליד 1991. נשוי פלוס אחד. נולד עם שיתוק מוחין קל. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים" מגיש תוכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט".

כתבות אחרונות