
כבר עם עלייתו, סרטה החדש של הזמרת סיה, “Music”, מצליח לעורר את זעמה של הקהילה האוטיסטית בארצות הברית. הכעס אף הוביל לפרסום עצומה נגד הסרט, שזכה לשתי מועמדויות לפרס גלובוס הזהב, אשר הגיעה כבר ליותר מ-100 אלף חתימות.
המבקרים כועסים משתי סיבות. האחת, הזמרת האוסטרלית בחרה שחקנית נוירוטיפיקלית (שאינה אוטיסטית) לגלם את הדמות המרכזית בסרט, נערה אוטיסטית מתבגרת בשם מיוזיק. לטענתם, ראוי היה ששחקנית על הרצף תקבל את התפקיד, שבו זכתה השחקנית מאדי זיגלר. בנוסף, יוצאים המבקרים בחריפות נגד סצינות בסרט שבהן נעשה שימוש ב”טכניקת ריסון” כדי להתמודד עם ההתנהגויות האוטיסטיות של מיוזיק.
טכניקת ריסון היא למעשה אחיזה בגופו של הילד כדי לעזור לו לרסן את התנהגותו במהלך התקף זעם ולהירגע. באמצעות האחיזה מוגבל חופש התנועה שלו ונמנעת ממנו האפשרות להזיק לעצמו, לאחרים ולרכוש. המצדדים בשיטה טוענים כי היא מרגיעה ומכילה, ואילו המתנגדים טוענים כי מדובר בהענשה והרחקה פוגעניות.
כדוגמה, הם מזכירים את הטרגדיות שהתרחשו בארה”ב כתוצאה מהשימוש בטכניקה: את אריק פרסה, בן 16 עם אוטיזם בתפקוד נמוך מלואיזיאנה, שמת לאחר שנציגי השריף המקומי התיישבו עליו כדי לשמור עליו שלא יזוז; ואת מקס בנסון, אוטיסט בן 13 שעבר ריסון בבית הספר שלו בקליפורניה ומת כתוצאה מכך. אחרי שצפתה ב”Music” התקשרה אמו של בנסון לסיה וביקשה ממנה להסיר את הקטעים הללו מהסרט. בעקבות פנייתה ועקב הביקורות נעשו שינויים מסוימים בסרט.
כך למשל, החליטו היוצרים להוסיף הבהרה כתובה בגוף הסרט, שבה רשום שהסרט אינו מתיר או ממליץ על שימוש בריסון אוטיסטים, וכי ישנם מטפלים ואנשי מקצוע שמוסמכים לעשות את זה, והם הכתובת להתייעצויות מסוג זה.

כמה מלים על הסרט. “Music” מגולל את סיפורה של זו, אישה מנוכרת ממשפחתה, המגולמת על ידי השחקנית קייט הדסון. יום אחד, אחרי שסבתה מתה, מוצאת את עצמה זו, הסוחרת בסמים לפרנסתה, כאפוטרופוסית היחידה של אחותה למחצה המתבגרת והאוטיסטית מיוזיק. זו בקושי מסוגלת לטפל בעצמה, שלא לדבר על אחותה, המתקשה בדיבור וזקוקה להשגחה מתמדת.
זו נאבקת באחריות החדשה הזו, אך עד מהרה מבינה כי מכשולי החיים הופכים קלים יותר בעזרת מעט עזרה מידידה אבו (לסלי אודום ג’וניור), צעיר עם סיפור אישי מורכב משל עצמו. הסרט מועמד לגלובוס הזהב בקטגוריית השחקנית הראשית (קייט הדסון) ופס הקול.
כאמור, אחת הטענות כלפי הסרט נוגעת לחוסר הייצוג של שחקנים אוטיסטים. “אני לא אוהבת את האפיון של הדמות האוטיסטית בסרט”, אומרת קמילה פרוקטור, מנהלת ומייסדת מיזם “צבעי האוטיזם”. “זה מרגיש כאילו זיגלר עושה פרודיה מדמותה. אם יוצרי הסרט היו בוחרים לכלול אוטיסטים בקאסט, היינו יכולים מראש להסביר להם כמה גרוע השימוש בטכניקות הריסון שהם מעודדים. אלה השיטות שהביאו למותם של מקס בנסון, אריק פרסה ועוד רבים מבני הקהילה שלנו”.
כאמור, כ-100 אלף איש כבר חתמו נגד המועמדות של הסרט לגלובוס הזהב, בטענה שהליהוק של שחקנית שאינה אוטיסטית לתפקיד מיוזיק תורם לסטריאוטיפים ולתפיסת העולם שלאוטיסטים אין יכולות. סיה מסרה בתגובה שהיא מתנצלת על הטעויות שנעשו, והודתה כי “הקשבתי לאנשים הלא נכונים. המחקר שלי בנושא היה לא מעמיק ולא מספיק יסודי”.
הטריילר של “Music”