במהלך טקס פרסי האקדמיה לקולנוע ולטלוויזיה שנערך לאחרונה, הכריזו כל פורומי היוצרים על תחילתו של קמפיין חדש לשילוב אנשים עם מוגבלויות בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה.
מי שעומד מאחורי המיזם החשוב ואמור להוציא אותו לפועל הוא רועי אלבה, מנכ”ל איגוד הבמאיות והבמאים. “חשוב לומר שהתקיימו יוזמות רבות בשנים האחרונות במטרה לשלב אנשים עם מוגבלויות בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה”, הוא אומר לאתר “שווים”. “כאשר הצלם בני אופיר ואיילת בכרך (יוצרת קולנוע מוערכת עם מוגבלות – ר.ז.) הגיעו לדבר איתי על הנושא בבקשה לרתום את איגוד הבמאיות והבמאים לפעולה, הבנתי שאירוע פה או סדנה שם לא באמת ייצרו את השינוי שהם מבקשים ליצור. צריכים משהו עמוק יותר”.
מדוע התגייסת למיזם הזה? יש לך זיקה אישית לנושא?
“בעבר עבדתי הרבה מאוד שנים בתנועת הצופים עם ילדים ונוער צמי״ד (צרכים מיוחדים). עוד בגיל 16 הדרכתי קבוצה מאוד מגוונת, ואותה מחויבות חקוקה בי עד היום. בנוסף, אני רואה באיגוד הבמאיות והבמאים את הסמן הימני בחתירה לשוויוניות, כמו שאנחנו פועלים למען ציבור היוצרות/הבמאיות ולמען הפריפריה, ולמען כל חבר וחברת איגוד באשר הם או הן”.
איך אתה עומד לעשות את זה בפועל?
“את התהליך התחלנו בסקר מאוד רחב בקרב אנשי התעשייה, על מנת להבין מהשטח מה האתגרים/החששות/הידע וההכשרה המקצועית הנדרשים, ומה לדעתם הפתרונות המתאימים. המשכנו במציאת שותפים לדרך מתוך התעשייה – איגוד התסריטאים, שח״ם, האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, קרן גשר, משרד התרבות, אתר 505; וגם שותפים לדרך בעלי ניסיון בתחום, כדי ללמוד מתהליכים דומים שקרו בישראל, ובהם משרד המשפטים וקרן משפחת רודרמן.
“הצעד הבא הוא לייצר ‘ארגז כלים’ לחברות ההפקה, שיענו על כל התירוצים שלהן, כגון מאגר רחב של יוצרים, שחקנים ועובדי סט, תמיכות שונות של משרדי הממשלה לדרבון העסקה של אנשים עם מוגבלויות, עמותות שונות שיעזרו בשילובם בפועל, בתי ספר לקולנוע וטלוויזיה שיעזרו בליהוק הדור החדש ועוד. השלב האחרון והמרכזי הוא יצירת קמפיין מאוד גדול להעלאת המועדות וקריאה לפעולה”.
מה המטרה בסופו של דבר?
“המטרה שלנו היא ברורה – לעודד את חברות ההפקה להעסיק לפחות 5% עובדי הפקה עם מוגבלויות”.
בני אופיר הוא, כאמור, בין מובילי היוזמה. אופיר, אדם עם נכות קוגניטיבית, הוא צלם וידיאו וסטילס, עורך סרטים, עיתונאי, תסריטאי, חבר האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה, שהצליח נגד כל הסיכויים לגבור על הנכות בעזרת אהבת הצילום.
“הטריגר שגרם לי לשינוי הוא חוסר השוויון התעסוקתי בתחום הקולנוע והטלוויזיה”, הוא אומר ל”שווים”. “אחרי הרבה תסכול אישי, אכזבה וגידופים שספגתי, אמרתי די, לא עוד, בוא נוביל שינוי בעבורי ובעבור רבים שנמצאים במצב דומה, בלי אפשרות לתת ביטוי לכישורים וליכולות שלהם”.
במשך ארבע שנים עבד אופיר בסוכנות ניצבים וראה את הנעשה לפני ומאחורי המצלמה. “היות שאני גם תסריטאי, זה גירה אותי להמשיך ליצור”, הוא מספר. “כל הזמן רואים צלמים ועובדי סט, ופשוט חשבתי על ההשתלבות שלי ושל רבים שרוצים ליצור ולהתפרנס מקולנוע ומקבלים תשובות שליליות, וכן, גם מגורמי הפקה וסינמטקים ובתי קולנוע. לכן יזמתי הקמת קבוצה בנושא יחד עם זוגתי (מורן) ועוד אנשים מאיגודי היוצרים והאקדמיה. מכיוון שגם אני יוצר עם מוגבלות, חשוב לי שאנשים עם מוגבלות שהם במאים, תסריטאים, תאורנים, צלמים, שחקנים ועובדי הפקה, ישולבו כיוצרים מן המניין ויזכו לפרנסה הוגנת ושוויונית. בקיצור, שלא יעברו את האכזבות והתסכול שאני עברתי”.
למי חברת?
“חברתי לארגוני היוצרים, אותם הכרתי מההפגנות למען עידוד היצירה, וגם פניתי לאקדמיה ועשינו פגישת הכנה. ואז רועי מאיגוד הבימאים והבמאיות, שיש לו ניסיון אישי רב עם נושא המוגבלות, הגיע ולקח את זה כמשימה אישית וחברתית. אליו צירפתי חברים נוספים שהם מפיקים ובימאים ותסריטאים. כתבתי מכתבים למשרד התרבות ולשרת התרבות, ובתקווה נגיע גם לאולפני השידור ולחברות ההפקה, בתי הקולנוע, לכולם”.
האם הדלתות נסגרות בפני אנשים מוגבלויות?
“כן. לדעתי צריך לפעול כרגע בנושא של שינוי תפיסה. יש לא מעט דעות קדומות, יש פחד בקבלת האחר והשונה, ובכלל צריך לשפר את נושא הנגישות וההנגשה בפועל. בזמן האחרון הופקו לא מעט סדרות וסרטים שעסקו באנשים עם מוגבלויות, אבל לאנשים עם המוגבלויות עצמם אין עדיין מספיק מקום. אני מאמין שכאשר תהיה יותר פתיתות ויותר הסברה, ייפתחו דלתות נוספות במדיה ובניו מדיה, ונגיע לשילוב שהוא גם תעסוקתי וגם חברתי”.
איך אתה רואה את זה קורה בשטח?
“ברמה האישית שלי, יצא לי לעבוד כבר עם הבמאי דן וולמן בסרט דוקומנטרי וגם בסרט קולנוע חדש שמצטלם כעת. אני שם כצלם מאחורי הקלעים. אני מצלם מאחורי הקלעים גם בסרט של המפיקים לי ואביב בן שלוש. אביב שילב גם עוזר תסריטאי עם אוטיזם בהפקה שלו. דברים מתחילים לזוז לאט לאט, אבל צריך הרבה יותר. אני מקווה שיגיעו משאבים ממשרדי הממשלה ומאנשים פרטיים, ואז יתחילו לשלב אנשים עם מוגבלות בתעשייה לא רק מטובה, אלא מתוך רצון חברתי לקבל את השונה”.
מה המטרה שאתה רואה לנגד עיניך?
“המטרה היא לראות יותר ויותר עובדים עם מוגבלות בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. בשביל שזה יקרה צריך לייצר שינוי בדפוסי ההתנהלות כלפי אנשים עם מוגבלות מצד הבמאים, המפיקים, עובדי הסט, עובדי האולפנים, מנהלי חברות ההפקה, מנהלי כוח האדם בגופי השידור, מפיקי הסרטים ועוד. אני חולם שיהיו כאן אירועי תרבות המשולבים ביצירה של אנשים עם מוגבלות ובהעסקה שלהם”.
