מדינת יוטה בארה״ב שינתה לחלוטין את מערך ההדרכה שלה לשוטרים בחקיקת בזק. כעת מתרגל כל שוטר על סימולטור מפגשים עם אוטיסטים. נשמע מדהים? שימעו משהו מדהים יותר: אנחנו יכולים לעשות את כל זה, מהיום למחר, ובלי חקיקה.
מדינת יוטה בארה״ב, שמספר תושביה קטן מזה של מדינת ישראל, מאופיינת באחוז גבוה מהרגיל של אוטיסטים באוכלוסייה. ריבוי אוטיסטים פירושו ריבוי הורים מודאגים בקהילה. הקהילה הזו צפתה בחלחלה בשני מקרים של אלימות משטרתית כלפי אוטיסטים. אני כותב ״צפתה״ כי האירועים תועדו במצלמות ביטחון ובמצלמות הגוף של השוטרים.
המקרה הראשון אירע בנובמבר 2019. שוטרים נהגו ביד קשה מאוד בנער אוטיסט שהתקוטט עם חברו בתחנה של הרכבת המקומית. השוטרים, כנראה, פירשו את התנהגותו של הנער כלא נורמטיבית (אף כי רגילה לחלוטין לנער אוטיסט), ואולי גם כהתנהגות עבריינית. המקרה השני היה דרמטי הרבה יותר וגם אנחנו דיווחנו עליו ב״שווים״. בספטמבר 2020 לינדן קאמרון בן ה-13 נורה על ידי שוטרים ממשטרת סולט לייק, שהגיעו בתגובה לקריאתה של אמו. השוטרים ירו בנער מספר פעמים וגרמו לו לפגיעות קשות, כי הוא לא ציית להוראתם לעצור ולהשתטח על הרצפה.
במרץ 2021 הונחה על שולחנו של מושל מדינת יוטה הצעת חוק פרטית של סטיב אליאסון, חבר בית הנבחרים של המדינה. אליאסון הציע לחייב כל שוטר במדינה לעבור הדרכה שתכשיר אותו להגיב טוב יותר במפגש עם אנשים אוטיסטים ומתמודדי נפש. בראיון שהעניק לכתבת של ערוץ הטלוויזיה KLS אמר: ״אנחנו לא יכולים לשנות את העבר, אבל מקווים להשפיע על העתיד. אני מאמין שלהצעת החוק הזו יש פוטנציאל להציל חיים״. ההצעה אושרה ברוב קולות ונכנסה לתוקף כעבור חודשיים – במרץ 2021.
חלק מההכשרה יועבר על ידי משרד היועץ המשפטי (יועמ״ש) של מדינת יוטה. בראיון לחדשות abc, היועץ המשפטי, שון רייס, לא הסתיר את התלהבותו מהמשימה החדשה שהוטלה על משרדו: ״אנו נעניק לגורמי האכיפה כלים טובים יותר בשביל לשרת את הקהילות השונות ולהגן עליהן – ובמיוחד על הקהילות הפגיעות יותר״.
רייס החליט שהכשרה בסימולטור וירטואלי תתאים יותר לשוטרים, כי היא מאפשרת תהליך למידה אישי של השוטר. הסיטואציות בסימולטור ישונו לפי תגובות השוטר במטרה להיטיב את יכולות הדיאלוג והתגובה שלו. הסימולטור הוא פרי עבודה משותפת של משרד היועמ״ש, משפחות של אנשים אוטיסטים, מומחים לחינוך, לרפואה, למדעי ההתנהגות.
שריל סמית׳, אם לנער אוטיסט, סייעה בכתיבת התוכנית. ״הם ממש שיוועו לעזרה״, אמרה על קציני המשטרה שאיתם כתבה את התוכנית. ״הם לא רוצים להיקלע למצב רע. אם התוצאה תהיה טובה, הרי שכולנו מרוויחים: המשפחות, הילדים, השוטרים”. היא הוסיפה שמלכתחילה המטרה לא הייתה להפוך את השוטרים למאבחני אוטיזם, אלא ללמד אותם להבחין בסימנים לאוטיזם וכיצד לעזור לאותו אדם. להסביר את ההבדל בין התנהגות עבריינית להתנהגות אוטיסטית או כזו של מתמודד נפש. היא מאמינה ומקווה שהמודעות הזו תמנע הסלמה של המצב.
בישראל זה אפילו יותר פשוט
אני, כמובן, מייחל לכך שכל הטוב הזה יבוא במהרה גם לפתחנו. עברנו כבר את רוב התהליך שעברו אנשי יוטה, וניתן רק לקוות שרואים את האור בקצה המנהרה.
1. תקריות שבמרכזן אכיפה אלימה של שוטרים כלפי אוטיסטים היו גם לנו, והותירו צלקות ופחדים.
2. כיסוי תקשורתי מאסיבי לתקריות, שמתמקד בפגיעות בגוף ובנפש של אוטיסטים, היה.
3. גם ההבנה שפגיעה באוטיסטים היא מקרה מייצג לפגיעות בקבוצות נוספות של אנשים שמוגבלותם ״שקופה״ (כלומר, לא בהכרח גלויה לעין המתבונן כמו מוגבלות פיזית): מתמודדי נפש, אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, מגמגמים ועוד. למעשה, הדו״ח של תתי-הוועדות שהוקמו בעקבות ועידת הנשיא לשיפור התמודדות כוחות האכיפה במפגש עם אנשים עם מוגבלות, מצביע על כך שהכשרה לתגובה וטיפול באוטיסטים יכולה להועיל גם כהכשרה כלל-מוגבלותית, יחד עם ידע ספציפי שרלוונטי לכל סוג מוגבלות.
4. יוזמות ושיתוף פעולה מצד גופי החברה האזרחית כמו אלו״ט, אקי״ם וכדומה – הוצעו לכל מאן דבעי. הגופים החזקים האלה יכולים להביא איתם מומחים בנושא.
5. לדברי גורמים מהמשטרה, קיים רצון מצד המשטרה ליצור הדרכה לשוטרים בנושא אוטיזם ומוגבלויות נוספות.
רכיב אחד שונה בינינו לבין יוטה, והוא דווקא ״עובד״ לטובתנו. יוטה היא מדינה אחת בתוך ארצות הברית, ובשביל לחולל שינוי גדול, שיציל חיי אדם, ההליך המסודר חייב שם חקיקה של בית הנבחרים של המדינה. בישראל שלנו, ניתן לחולל שינוי דומה בקיצור תהליכים. ובמילים פשוטות – לא בשביל כל דבר צריך לחוקק חוק. אנחנו כבר נמצאים במקום שאליו עמלו אנשי יוטה להגיע. אנחנו לא צריכים לחוקק חוק ארצי כדי לכלול נושא חדש בהכשרות של שוטרים. נהלי מטא״ר (המטה הארצי) יספיקו לכך.
במסלול ההכשרה של שוטר ישנן שתי הזדמנויות פז להדרכה בנושא אוטיזם ומוגבלויות נוספות: בקורס הבסיסי להכשרת שוטרים, ובאופן מעמיק יותר – בקורס קצינים. ניתן לצרף לכך השתלמויות תקופתיות לפי הצורך. שוטרי/לוחמי מג״ב עוברים הכשרה דומה, ייעודית, בבסיס משלהם, וגם בהכשרה שלהם ישנו שלב של טירונות וקורס קצינים. אותן הזדמנויות פז לשילוב הדרכה בנושא.
הכשרה גם לשוטרים וגם לשוטרי מג”ב
ודאי שמתם לב שאני מתייחס להכשרה המתבקשת כאילו היא בעצם שתיים. הסיבה לכך היא שאוטיסטים בעצם פוגשים שני סוגים של שוטרים. ינקי רוזנברג, נער אוטיסט חרדי, הוכה עד זוב דם על ידי שוטרי מג״ב (משמר הגבול) בעת התפרעות כללית ברחוב. איאד אלחלאק, בחור אוטיסט ממזרח ירושלים, נורה על ידי שוטרי מג״ב שחשדו בו כי הוא מחבל.
עידן בנציון, אוטיסט שהתאבד במעצר, נעצר על ידי המשטרה ה״רגילה״, ובנסיבות טרגיות מאוד. המשטרה הוזעקה על ידי אדם שהתעמת עם בנציון (שבכלל הרכיב אוזניות ולא שמע כלום), בגלל שאותו אדם העניק פירוש מוטעה לצורה שצייר האוטיסט במחברתו; דיירי הוסטלים שנעצרו בגלל קריאות של צוותים לא מיומנים; אוטיסט שנעצר בגלל שמשך את חברתו בכוח מחנות (הוא חשב שהיא רוצה לבוא איתו); אוטיסט שנעצר כי רב בקולניות עם חבר ללימודים והשניים התחילו להתכתש; ועוד רבים אחרים – היו בטיפולה של המשטרה ה״רגילה״.
בקצרה, האוטיסט הישראלי פוגש בבית או ברחוב שוטרים שהכשרתם שונה, שהגדרת תפקידם שונה, שעוברים הכשרות שונות. שוטר מג״ב, כידוע, הוא שוטר-לוחם. הוא נוהג כחייל קרבי. זה אתגר אמיתי: להתאים את ההדרכה בנושא אוטיזם גם לשוטר שהוכשר לנטרל מפגע פוטנציאלי ויהי מה, וגם לשוטר שהוכשר לעצור אדם שמתנהג בנוכחותו בצורה שמפרה את הסדר הציבורי. הפתרון של מדינת יוטה עשוי לעזור גם פה, כי הסימולציה הווירטואלית שמשתנה בהתאם לתגובות השוטר מאפשרת תהליך למידה אישי.
אם תרצו – אין זו אגדה. כל מי שמאמין בחינוך, יודע שאפשר לחולל את השינוי הזה. זוהי הדרך הארוכה שהיא הדרך הקצרה. במילים פשוטות: למדו את השוטרים שאפשר גם לפעול אחרת במקרים מסוימים, והם יפעלו אחרת.
תודתי העמוקה נתונה לעו״ד דורון ברקת שהשיחה עימו סייעה בכתיבת כתבה זו.
