על בימת אולם הקונצרטים באתונה מתאמנת תזמורת. יש בה כנרים, צ'לנים, נגן חליל צד, קונטרבסיסט, ויש גם סטודנטית אחת, על כיסא גלגלים, שיושבת מול מחשב ומפיקה צלילים של נבל. נשמע מוזר, אבל מתברר שזה אפשרי.
איך? הודות לתוכנת "Eyeharp" (שילוב של "נבל" ו"עין"), שפותחה לפני כמה שנים על ידי איש מחשבים ומוזיקאי יווני בשם זכריאס ומבקוסיס. ומבקוסיס קיבל השראה לפתח את התוכנה אחרי שחברו הטוב, מוזיקאי, נפצע בתאונת אופנוע, ולא יכול היה לנגן בקונצרט משותף.
"זו הייתה תאונה קשה", הוא מספר, "הייתי מזועזע. לא ידענו אם הוא יצליח להזיז את הידיים ולחזור לנגן". אז, הוא אומר, נפל לו האסימון שחייבים טכנולוגיה מהסוג הזה.
"Eyeharp" היא טכנולוגיה דיגיטלית למעקב באמצעות העיניים. במובן הזה היא לא שונה מהטכנולוגיות המוכרות שמשמשות למשחקים, אבטחה ורפואה. במקרה הזה, העין מתבוננת על תווים מוזיקליים, ש"יושבים" על גלגל המופיע על המסך. התוכנה יודעת "לנגן" על לא פחות מ-25 כלי נגינה, כאשר הנגן יכול לנגן עד ארבעה תווים בשנייה אחת.
ונחזור לתזמורת. הסטודנטית שיושבת על הבמה בכיסא גלגלים יחד עם כל הנגנים היא אלכסנדרה קרלידו (21). יש לה שיתוק מוחין, והיא אינה יכולה להשתמש בידיה או לדבר, אבל באמצעות המבט ו-"Eyeharp" היא מנגנת על נבל יחד עם שאר התזמורת – דבר שהיא לא האמינה שהוא אפשרי.
על הניסוי הראשון שלה בתוכנה, בהנחיית ומבקוסיס, סיפרה קרלידו (מדברת באמצעות תוכנת מחשב) כי "זה היה מוזר, מעולם לא דמיינתי דבר כזה". ומבקוסיס מדגיש כי השימוש בתוכנה דורש משמעת וריכוז, מכיוון שצריך למנוע מהעיניים לנדוד מהר מדי לתו הבא. "מה שכן, התלמידים מתרגשים כשהם שומעים איך המאמצים שהם מיתרגמים למוזיקה", הוא אומר, "רובם מתחילים לנגן בצליל התוף רק כדי להרעיש ולקיים אינטראקציה עם הסביבה".
לדבריו, התוכנה הורדה כבר על ידי אלפיים איש, רובם בבתי ספר לאנשים עם צרכים מיוחדים בברצלונה, שם הוא לימד. כעת, בזמן הקורונה, הוא מלמד בעיקר דרך הרשת ילדים עם שיתוק מוחין. עם זאת, התוכנית מיועדת גם לאנשים עם ניוון שרירים, קטיעות גפיים ופגיעות בחוט השדרה.
אבא של קרלידו, אנסטסיוס, סיפר שהוא בכה כאשר שמע אותה מנגנת לראשונה על ה-"Eyeharp". "גם אמא שלה בכתה", הוא אומר. קרלידו מספרת שמוזיקה היא האהבה הכי גדולה שלה. "אני לא יכולה לדמיין את החיים בלי מוזיקה", היא אומרת, "כשאני עצובה, או שמחה, אני שמה מוזיקה".
