בסגירת מעגל כמעט קוסמית, לפני חודש בדיוק, ב-6/62021, יום העיוור הבינלאומי, נפטר יריב זריבי (47), ממובילי מאבק העיוורים להשתלבות בחברה הישראלית.
היום, במלאת 30 יום לפטירתו, מתקיימת אזכרה בהשתתפות בני משפחה, חברים ואנשים מקהילת העיוורים ולקויי הראייה, ואנחנו בחרנו לספר על דרכו ופועלו של אדם שהצליח להותיר חותם לפני לכתו.
בגיל שנה בלבד התעוור זריבי בשתי עיניו כתוצאה מגידול בראש. למרות זאת, הוריו החליטו לשלוח אותו למערכת החינוך הרגילה, בתמיכה של עובדת סוציאלית שליוותה את המשפחה והאמינה שעיוורון לא חייב תמיד להיות מגבלה. במהלך הלימודים הוא רכש מיומנויות וחברים כמו כל ילד רגיל, ומשם ועד סוף התיכון התמיד במסגרות רגילות.
בשנת 2001 הקים זריבי יחד עם שותפו, ארביב איציק, גם הוא עיוור, את חברת “לטס טוק טכנולוגיות מסייעות”, המתמחה בפיתוח ויבוא של תוכנות ומוצרי הנגשה לעיוורים ולקויי ראייה. החברה שמה לה למטרה לאפשר לאוכלוסייה זו תקשורת ואינטראקציה משופרות, הן בסביבת עבודה מאתגרת הן בחיי היומיום. החברה מעסיקה מדריכים, מתקינים ואנשי פיתוח השייכים בעצמם לקהילת העיוורים ולקויי הראייה.
אנשים רבים בקהילה מספרים כי זריבי שינה את חייהם, ושבזכות אוזנו הקשובה קיבלו ביטחון, ניגשו לראיונות עבודה ואף התקבלו. בדרכו הצנועה, הם אומרים, הנגיש להם את העולם וסלל להם את הדרך לחיים עצמאיים יותר.
לפני 13 שנה הכיר זריבי את מיכל, היכרות שהסתיימה בחופה וקידושין. ההיכרות נוצרה דרך אביה, גם הוא עיוור, כאשר זריבי הגיע להדריך אותו על תוכנת דיבור במחשב. לשניים לא היו ילדים משותפים, אך בתה של מיכל מנישואיה הראשונים הייתה לזריבי כמו בת, והוא אהב אותה אהבת אב.
בשנת 2013 הוא חלה בפעם השנייה בסרטן, עבר ניתוח, ומאז היה במעקבים. בדצמבר 2020, בעקבות בדיקות דם שגרתיות, התברר שהסרטן התפרץ בפעם השלישית. “בדיעבד”, אומרת מיכל, “יכולנו לגלות את הסרטן כמה חודשים קודם, אם רק היינו מבינים את ליצ’י, כלבת הנחייה של יריב. בכל פעם שהוא השתעל היא נכנסה ללחץ, ובעזרת ידיה ניסתה לגרום לנו להבין שמשהו לא בסדר”.
הסרטן הפעם היה נדיר וקטלני, וחוות הדעת הרפואית לא הותירה יותר מדי מקום לאופטימיות. “הרופאים אמרו שזו מחלה שלא מנצחים, אלא לומדים לחיות לצידה”, מיכל מספרת. “האופטימיות של יריב והרצון לנצח את המחלה גם בפעם הזו הפתיעו אפילו את הצוותים הרפואיים והאנשים בסביבתו”.
זריבי החליט להילחם בכל הכוח למרות הספקות. המלחמה כללה טיפולים כימותרפיים, טיפולים אלטרנטיביים, בדיקות גנטיות פרטיות, ויטמינים, שינוי תזונתי ואורח חיים בריא. “בחודשים הראשונים, התוצאות הצביעו על אופטימיות זהירה”, משחזרת מיכל, “אבל אז הוא לקה בזיהום פטרייתי בריאות, ועקב קושי נשימתי ביקש שירדימו אותו כדי לאגור כוחות”.
רגע לפני שהורדם, אמר לקרוביו: “אני יוצא להפסקה של יומיים-שלושה לאגור כוחות ולחזור להילחם”. הוא סירב להיפרד כי היה בטוח שיתעורר בחזרה. “לצערנו, הזיהום הכריע את הגוף למרות שהנפש סירבה להיפרד, ויריב נפטר לפני שסיים להילחם”, מיכל מסכמת.
ב-6.6.2021 בשעה 16:20 נדם ליבו. זריבי השאיר אחריו משפחה, חברים ולקוחות מקהילת העיוורים ולקויי הראייה המומים וכואבים.
