fbpx

חוק כבר יש, אז למה תעסוקת אנשים עם מוגבלות עדיין תקועה

מה צריך לעשות כדי להתיר את הפלונטר? עו"ד גיא אקוקה, אדם עם מוגבלות בעצמו, עם כמה נקודות למחשבה

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עובד בכיסא גלגלים. צילום אילוסטרציה

מאת גיא אקוקה

90% מהמעסיקים מביעים נכונות להעסיק אנשים עם מוגבלויות רפואיות שונות, אך בפועל אחוז גבוה מאוד מהם אינם מועסקים, ואלו שכן נאלצים להסתפק במשרות חלקיות בלבד, שלעיתים רחוקות מאוד מהכישורים, ההשכלה והניסיון שצברו עם השנים. כיצד החקיקה מקשה על העסקתם? עורך הדין גיא אקוקה, המייצג אנשים עם מוגבלות, מרחיב בנושא.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וחובת קבלת עובד במעמד של ייצוג הולם או "אפליה מתקנת"

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נועד להסדיר את העסקתם של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה. על פי לשון החוק, כל ארגון גדול מחויב להעסיק עובדים עם מוגבלויות בשיעור של חמישה אחוזים, והוא יכול לעשות זאת באמצעות מתן עדיפות למועמדים עם מוגבלויות שמעוניינים להשתלב בשורותיו, וכל עוד כישוריהם הולמים את דרישות התפקיד. על אף החקיקה המתקנת, בפועל שיעור המועסקים עם מוגבלויות לא עלה ביחס ליתר האוכלוסייה, ולכך יש מספר סיבות:

  1. החוק לא שינה את גישת המעסיקים כלפי אנשים עם מוגבלות, וכל עוד אין שינוי תודעתי אלא רק שינוי רשמי (חקיקתי), הוא נותר כנתון סטטיסטי בלבד.
  2. קיים קושי מהותי ביכולת האכיפה והפיקוח על מנגנון העסקת אנשים עם מוגבלויות, ולכן הלכה למעשה אין ייצוג הולם ברמה הנדרשת בשל היעדר מנגנון זה.
  3. יתרה מכך, גם הגופים הציבוריים לא הובילו את יישום החקיקה, למרות שבגופים אלו קיים מנגנון של פיקוח ובקרה ברמה יותר הדוקה.

קשיים בתהליך הקבלה לעבודה

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מקנה הגנות פרטניות הן בקבלה לעבודה והן בביצוע התאמות לנגישות ולתעסוקה לכל אורך מחזור העבודה של העובד – בהקשרים של הליך הפיטורים ובנושא של הפסקת יחסי עובד-מעביד. למרות זאת, קיים קושי עיקרי ביישום החקיקה, כיוון שלא ידוע כיצד להוכיח שמעסיק לא קיבל אדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו. כך למשל, אדם עם עיוורון או חירשות או הנמכה קוגניטיבית או על הרצף שמתמודד על תפקיד בו יש צורך בעבודה עם מחשב, והוא עונה על כלל דרישות התפקיד אך לא מתקבל לעבודה, חש מופלה לרעה עקב היעדר תשתית הולמת. כדי להסביר את הנושא אציג דוגמה מעשית משגרת היום יום המקצועית.

עורך דין מקצועי הסובל מראייה לקויה מעוניין לעבוד במשרד המתמחה בתחום דיני העבודה. לשם כך הוא נדרש למחשב עם הגדרות מיוחדות, תוכנת הגדלה והקראה, ועליו לגשת למעסיק, שטרם הכיר אותו ואת עבודתו באופן מעשי, ולבקש ממנו ציוד מותאם כמו תוכנות ואביזרי עזר, שניתן לרכוש בסיוע כספי של המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה. בשלב הבא עליו להציג למעסיק שתי הצעות מחיר, על המעסיק לרכוש את הציוד, והוא יכול לעשות זאת באמצעות הלוואה, שתהפוך למענק אם יעסיק את האדם עם המוגבלות במשך כשנה לכל הפחות ובהיקף של כחצי משרה לפחות. ומה קורה לאחר שהעובד עם המוגבלות מסיים את תפקידו? הציוד נותר אצל המעסיק, ועליו למצוא אדם עם כישורים זהים ומוגבלות זהה כדי שיוכל לממש את השימוש בציוד. במילים אחרות: המעסיק כבול למדינה ולתהליך העסקה מסורבל, שמקשה על העסקת אנשים עם מוגבלויות.

******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום "המקצוענים" של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

שינוי בתפישת המהות של גמלת הנכות

על פי התיקון לחוק הנכות הכללית – "חוק לרון" (סעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי העוסק בגמלת הנכות), כל אדם המקבל גמלת נכות יוכל לעסוק בפעילות יצרנית, אך אם משכורתו עולה על סכום של 5,300 שקל ברוטו בחודש, אזי יבוצע קיזוז מהגמלה לה הוא זכאי. במילים אחרות, על הנכה לעבוד בהיקף משרה שמביא אותו להשתכרות הנמוכה משכר המינימום כדי לקבל את הגמלה במלואה וגם את השכר.

תקרת הזכוכית הזאת היא חרב פיפיות למשק, שכן קיזוז הגמלה יוצר הגבלה לסכום ההשתכרות של אנשים עם מוגבלויות שונות שרוצים ויכולים להרוויח סכומים גבוהים יותר. כתוצאה מכך הם ירכשו יותר מוצרים, יצרכו יותר שירותים ויניעו את גלגלי הכלכלה והמשק. הקיזוז המובנה בגמלה נובע מההגדרה כי הגמלה היא חלופה לשכר (אי כושר השתכרות), להבדיל מהמצב השורר לרוב באירופה – שם הגמלה היא במקרים רבים תקצוב נוסף לצורכי חייו של האדם ולקיום חיים עצמאיים, נורמטיביים.

עו"ד גיא אקוקה

רק שינוי תפישתי במהות הגמלה – ממצב של נזקקות למצב של הכלה, אשר החל את דרכו ביישום חוק לרון, כאשר הגמלה אינה תלויה בשכרו של הנכה, והוא יכול להשתכר כל סכום שיוכל להרוויח – יביא לשילוב טוב יותר ולאפשרויות תעסוקה מגוונות יותר לציבור הנכים. התחלה טובה יכולה הצמדת התקרה לגובה השכר הממוצע במשק, עד לסילוק מוחלט של מושג הדיסריגארד מעולם גמלת הנכות הכללית.

לסיכומו של עניין, תעסוקה היא הערך החשוב ביותר לאדם השואף לחיי עצמאות. תעסוקה נותנת תחושת שייכות חברתית, מיצוב חברתי, ומאפשרת לאדם המתמודד עם נכותו להתקדם ולהשתקם באופן ממשי. יישום חוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות באופן מעשי בפן התעסוקתי, תחילה במשרדי הממשלה ולאחר מכן בשוק הפרטי החופשי, יכול להוות את נקודת הפתיחה לתיקון המצב. גם הבנת קשיי התעסוקה ומתן פתרונות גמישים יותר למעסיקים יסייעו להעדיף ולתעדף מועמדים עם מוגבלויות שעונים על תנאי ההעסקה על פני מועמדים אחרים. ולבסוף, שינוי מהותי בתפישת הגמלה – מגמלה לצורכי קיום המגבילה את יכולת ההשתכרות של הנכה, לגמלה המסייעת לו לנהל חיים עצמאיים – כל אלו יובילו לתהליך אמיתי של שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה.

עורך דין גיא אקוקה הינו אדם עם מוגבלות בעצמו, בעל משרד עורכי דין פרטי ברמת גן, פעיל מרכזי במספר עמותות המסייעות לאנשים עם מוגבלות, חבר הוועדה לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות בלשכת עורכי הדין בישראל. הוא מתמחה בתחומי המשפחה, העבודה והביטחון הסוציאלי, בדגש על אנשים עם מוגבלות.

עוד בנושא:

משרד המשפטים מציג: נאה דורש, נאה לא מקיים

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של "שווים"

קראו עוד בשווים

Avatar

מערכת שווים

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״