fbpx

מה עניתי לגולש שכתב שח"כית חירשת עולה יותר כסף ומסרבלת את עבודת הכנסת

אמיר שטיין, כותב שיודע דבר או שניים על מוגבלות, התעצבן מטוקבק שלילי על שירלי פינטו, אז הוא לקח נשימה וכתב טור

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מאת אמיר שטיין

כשיש לי התקפי כאבים או כשאני ביום דיכאוני במיוחד וללא יכולות פרודוקטיביות – אני משוטט באינטרנט. משהו בלצפות בבני אדם מתקוטטים, מחליפים רעיונות או שוטחים ידע (הידעתם שאפשר לצפות בהרצאות מאוניברסיטאות ידועות שם דרך האינטרנט?) מרגיע אותי בזמני סערה.

המצב הסמי-אנונימי שהאינטרנט יצר מאפשר לאנשים לשפוך החוצה תהיות ומחשבות שפחות מקובל חברתית להביע. המרחב הזה חשוב, לדעתי. הוא מאפשר לי להיתקל בדעות קדומות, אייבליסטיות (נגד מוגבלויות), בומריות, שאחרת היו נלחשות בחשיכה – ואז לטאטא אותן מהמחשכים אל האוויר הפתוח ולהשיב עליהן.

כמה ימים אחרי שחברת הכנסת שירלי פינטו הושבעה לכנסת נתקלתי בטוקבק הבא: "אני לא מבין את ההתרגשות סביב ההשבעה של הח"כית הנ"ל. נראה שההשבעה שלה רק דורשת משאבים מהכנסת, ושהשהות של מישהי חירשת בוועדות וכדומה רק תסרבל את עבודת הכנסת. הכנסת אמורה לייצג את העם, לא לתת מרחב 'מרגש' עבור חריגות חברתית".

האמת? בדקה הראשונה מוחי היצירתי טען שלל קללות מכובדות בכוונה לירות אותן לעברו. אבל אז נשמתי עמוק ואמרתי לעצמי שסביר להניח שהרבה בני תמותה חושבים ככה בסתר, ואולי צריך לענות על התהייה הבומרית הזו, שתודה לאלים לא מקובל להגיד בקול מחוץ למרשתת.

מה הייתי אומר לאדם כזה? ובכן, בואו נתחיל עם ההנחה של הברנש, שטוען ש"העם" כולל רק א.נשים כמוהו: בלי מוגבלות נראית לעין. לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-21% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל הם אנשים עם מוגבלויות. לצורך העניין, א.נשים להט"בים מהווים כ-10% מהאוכלוסייה, ואזרחים ערבים כ-20% מהאוכלוסייה במדינת ישראל. גם הומואים וגם ערבים מיוצגים בכנסת – ובצדק. העם כולל את מכלול הא.נשים שמרכיבים אותו. נכון לכתיבת שורות אלו יש רק שתי נשים עם מוגבלויות בכנסת: קארין אלהרר ושירלי פינטו. אם נשווה את הייצוג ההומואי או הערבי לייצוג של אוכלוסיית הנכים, מיד נראה שאוכלוסיית הנכים נמצאת בתת-ייצוג. אם הכנסת אכן אמורה לייצג את העם, היא נכשלת בלייצג א.נשים נכים.

הלאה לטענה הבאה: למה צריך בכלל ייצוג של א.נשים נכים בכנסת, אם הנכות דורשת הנגשה שבסופו של דבר עשויה להאט ולהקשות על הקצב הרגיל של הכנסת? ראשית, אני רוצה להזכיר שלא כל טענה שנשמעת נכונה היא אכן נכונה. לכן, במאה ה-21 אנו מסתמכים בקבלת החלטות על הוכחות אמפיריות ולא על טענות לוגיות. כך למשל, מחקרים שנערכו על הורים, ספציפית כאלו שלוקחים חלק פעיל בגידול ילדיהם ולחוצים לצאת מהעבודה בזמן, גילו שהתפוקה שלהם גבוהה יותר מזו של עובדים רווקים שיש להם את כל הזמן שבעולם. ככה שגם אם במחשבה ראשונה נראה שיעיל יותר להעסיק אנשים ללא מחויבות משפחתית, הרי שהמחקר מוכיח אחרת. אפשר להשוות את ההורים העסוקים לא.נשים עם מוגבלויות. בראייה האנקדוטלית מאוד שלי, חברותיי שסובלות מכאבים כרוניים, או כאלו שמתמודדים עם קשיי תפקוד מכל סוג אחר, רגילים להפיק יותר בזמן קצר.

נעים מאוד, זה אני. אמיר שטיין

דבר שני, הכנסת אמורה לייצג את העם. כל העם. כולל 20% מהאוכלוסייה המתמודדים עם מוגבלויות. עם כל הכבוד לא.נשים ללא מוגבלויות, ההיסטוריה מוכיחה שאתם לא יכולים לייצג אותנו. כשאתה לא דיסלקט או בעל לקות ראייה, אתה לא מבין למה חשוב שתהיה גישה לתוכנת הקראה באקדמיה. כשאתה לא חירש, אתה לא מבין למה העובדה ששירותים רבים במדינה ניתנים דרך הטלפון זו בעיה. כשאתה לא מרותק לכיסא גלגלים, אתה לא מבין למה ההוראות של פיקוד העורף לא ריאליות עבור חלק מהאוכלוסייה. כשאתה לא מתמודד נפש, אתה לא מבין כמה שירותי בריאות הנפש במדינה מזעזעים. כשאתה לא חולה כרוני שרב על כל טופס 17 ויושב שעות במיון, אתה לא מבין כמה מערכת הבריאות שלנו לא מתפקדת כמו שצריך. גיוון של א.נשים עם מוגבלויות במוקדי קבלת החלטות מאפשר לשפר ולייעל את השירותים. דברים שנראים ברורים מאליהם לאדם עם מוגבלויות, לא מובנים לאדם ללא מגבלה, לא משנה כמה הוא פרוגרסיבי ומתקדם.

שלישית, חשוב לי לציין את המובן מאליו: לא.נשים עם מוגבלויות יכולות להיות יכולות. כן כן. תנשמו עמוק ותחשבו על זה רגע. א.נשים עם מוגבלויות אינם גימיק, קוריוז או חוויה מרגשת. אני, עבדכם הנאמן, הייתי תלמיד מצטיין בתיכון למרות שסבלתי מדיכאון קשה. הדרכתי בתנועת נוער, התנדבתי אצל משפחות במצוקה ועזרתי רבות לחברותיי לכיתה. וגם ביליתי כמות חריגה של זמן במיטה עם כאבים קשים ומחשבות על מוות. זה לא סותר…

******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום "המקצוענים" של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

שירלי פינטו, לדוגמה, הייתה חיילת מצטיינת וגם סטודנטית מצטיינת. בשנת 2009 קיבלה אות הצטיינות ממפקד חיל האוויר ואות מצטיינת הנשיא משמעון פרס. וזה רק בשירותה הצבאי. יש לה ביוגרפיה מרשימה, בלי קשר להיותה אישה עם מגבלה שמיעתית. ההנגשה של עמדות מפתח בחברה מאפשרת לחברה ליהנות מיכולות של אנשים יוצאי דופן. החברה מפסידה כשא.נשים מוכשרים נשארים מאחור רק בגלל היעדר נגישות. חברות גדולות בעולם החלו לשלב א.נשים מגוונים בצי העובדים והעובדות אחרי שמחקרים גדולים הוכיחו ששילוב כזה משפר את הרווח והפרודוקטיביות של חברות.

אני מקווה שבטור זה הצלחתי לשכנע אתכם כי א.נשים עם מוגבלויות בעמדות מפתח זו בשורה טובה גם לא.נשים עם מוגבלויות וגם לא.נשים ללא מוגבלויות. תודה שקראתם.

הכותב, בן 25, הינו טרנסג'נדר, יוצא החברה החרדית, סטודנט לספרות ופילוסופיה יהודית, מרצה, עמית לזכויות בתוכנית "עמיתים" ובעל ערוץ יוטיוב חינוכי

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של "שווים"

קראו עוד בשווים

Avatar

מערכת שווים

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״