מאת ג’ני בלו
שבועיים בדיוק לפתיחת שנת הלימודים: 100 ילדים על הרצף האוטיסטי בפתח תקווה עלולים להישאר בלי מסגרת לימודית ב-1 בספטמבר. הסיבה: ההנהלה נדרשה לפנות את מבנה בית הספר עם תום תקופת השכירות, ולדבריה לא רק שהעירייה לא מסייעת לה למצוא מבנה חלופי, אלא שהיא גם מערימה עליה קשיים. מצד שני, בעיריית פתח תקווה מספרים על התנהלות בעייתית מצד ההנהלה בכל הנוגע לאיתור מבנה מתאים. כך או כך, הפתרון טרם נמצא, ונכון לעכשיו אין לילדים בית ספר לחזור אליו.
בית ספר השחר בפתח תקווה הוא מוסד מוכר שאינו רשמי לילדים עם אוטיזם. לומדים בו כ-200 ילדים בגילאי 21-3 בשני מבנים נפרדים. מי שיישארו כעת ללא קורת גג הם יותר מ-100 תלמידי החטיבה הצעירה ותלמידי העל-היסודי. בית הספר עובד על פי השיטה ההתנהגותית ABA (המבוססת על חיזוקים חיוביים), ושואף לתת מענה לכל תחומי החיים של התלמיד ובני משפחתו. את המוסד מפעילה עמותה חרדית, והוא ממומן באמצעות משרד החינוך ותרומות. רוב התלמידים הם דתיים וחרדים, אך הוא מקבל תלמידים ותלמידות מכל המגזרים והדתות.
על פניו עושה רושם שכל עיר יכולה להתפאר במוסד שכזה, אולם לדברי מנהל בית הספר, שאול רוטנברג, העירייה פועלת בכל כוחה כדי להקשות על ההנהלה לפתוח את שנת הלימודים כסדרה. המניעים לכך, לדבריו, אינם ברורים לו. יש לציין גם כי בעבר קיבל בית הספר תלמידים מכל ערי הסביבה, אולם עם כניסתו של רמי גרינברג לתפקיד ראש העיר פתח תקווה הוטל איסור לקבל תלמידים שאינם תושבי העיר.
מהות המחלוקת: לפני כארבעה חודשים ביקש רוטנברג לחדש את חוזה השכירות של המבנה שבו פועל בית ספר השחר, אולם קיבל הודעה כי חוזה השכירות מסתיים בתום שנת הלימודים ושעליו לפנות את המקום. לרוטנברג ולהנהלת בית הספר נודע כי עיריית פתח תקווה מתכננת להכניס במקומו את בית הספר הממלכתי אדר. בעקבות פנייה אל עוזר ראש העיר ומחזיק תיק החינוך הדתי בעירייה ערן חג’ג’, נאמר לו כי בבדיקה שנעשתה עם ראש העיר נמצא שאין להם דרך לסייע, ושעל בית הספר למצוא מבנה חדש.
משכך, מצאו רוטנברג ובית הספר מבנה חלופי ברחוב פינס בעיר, אולם העירייה שלחה מכתב התנגדות למשרד החינוך בטענה שהתב”ע (תוכנית בניין עיר) של המבנה אינה מתאימה. בדיעבד התברר שהתב”ע שהעירייה הגישה לבית המשפט ישנה, ושהתב”ע העדכנית מאשרת הקמה של מבנה חינוכי במקום.
יתרה מכך, לטענת רוטנברג התברר כי בעל המבנה רצה לבנות בעבר מגדל מגורים על הקרקע, אולם העירייה התנגדה בטענה שצריכים להיות שם בתי ספר וגני ילדים. השופט ביטל את צו הפסקת העבודה, פסק כי ניתן להקים שם בית ספר וחייב את העירייה בהוצאות משפט. למרות זאת, ההנהלה, שרצתה לדבריה להימנע מחיכוכים עתידיים עם העירייה, מצאה מבנה אחר ברחוב מונטפיורי, שהיה בעבר בית אבות, אולם לטענתה ראש העיר התנגד גם לכך.
“העירייה עושה כל שעולה על רוחה על מנת להקשות עלינו בפתיחת השנה”, אומר רוטנברג ל”שווים”, “עושה רושם שמנסים לצמצם אותנו בהדרגה עד שלא נהיה, ככה זה מרגיש. בסופו של יום, התלמידים והמשפחות נאלצים להתמודד עם כל כך הרבה מכשולים. בבית הספר אנחנו עוזרים למשפחות להשיג את הזכויות שלהן, ומבחינתנו זאת שליחות.
“הייתי רוצה ששנת הלימודים תיפתח כסדרה, ושהילדים שלנו יתחילו את השנה במבנה הקיים והמוכר שלהם”, הוא ממשיך, “המשכיות כל כך חשובה להם, וכל שינוי יכול להלחיץ אותם ולגרום להם לעוגמת נפש. תנו לנו לפתוח את השנה כסדרה, ובעוד מספר חודשים נחשוב יחד לגבי שנת הלימודים הבאה. הילדים הללו צריכים פתרון. הם תושבי העיר וזכאים למקום ראוי ללמוד בו”.
התקדמות גדולה וחיוך של הילד
אחד התלמידים בבית הספר הוא גיל צסקיס בן ה-14. “בני נמצא על הרצף האוטיסטי ולומד בבית הספר כבר שמונה שנים”, מספר אביו, ד”ר דימה צסקיס. “הוא אמנם לא מדבר, אבל לאחרונה התחיל קורס הקלדה וגילינו שיש לו עולם פנימי עשיר, ושהוא מבין כל מה שקורה סביבו. הוא מקליד מחשבות ורגשות, וכך אנחנו נחשפים לעולמו ויכולים להבין אותו יותר טוב. לפני מספר ימים הוא היה סוער מאוד. בשיעור ההקלדה הוא סיפר שהוא עצוב כי סוגרים את בית הספר. בידי העירייה לפתור את העניין הזה, איך הם יכולים לישון בשקט כשהם גורמים לילדים להרגיש ככה?
“החינוך הפרטי הוא עסק יקר”, ממשיך צסקיס, “יש מחסור במסגרות חינוך מיוחד ויש הרבה ילדים שלא מוצאים מסגרת מתאימה. את ההפניה לבית הספר קיבלנו דרך ועדת השמה והתאהבנו בו מהרגע הראשון. הצוות מדהים ופועל מכל הלב. לדוגמה, המורה של גיל יכולה להתקשר בסוף היום רק כדי לספר איך הוא אכל, האם הוא היה שמח ועוד. זה משהו שהוא לא מובן מאליו. הילדים בבית הספר מקבלים את הטיפול הכי מקיף, מקצועי ודואג שיש כגון קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים, טיפול במוזיקה, בעזרת בעלי חיים ומרכז הידרותרפיה. זה נותן מעטפת מושלמת לילדים, וזה לא משהו שמוצאים היום. אנחנו מרגישים שבית הספר הוא גורם גדול בהתקדמות האדירה של גיל. הוא יוצא עם חיוך וחוזר עם חיוך. לילדים האלה מאוד חשובה שגרה, ומכיוון שבית הספר פועל ללא הפסקה, אפילו בקיץ, הדבר תורם לו לתחושת הביטחון. החדשות תפסו אותנו לא מוכנים. לא נוותר על בית הספר הזה גם אם נצטרך להיאבק”.
מדוברות עיריית פתח תקווה נמסר בתגובה:
“מדובר בבית ספר מוכר שאינו רשמי – בית ספר פרטי ולא עירוני. מנהל העמותה פתח שני מוסדות עוד בתקופת הנהלת העיר הקודמת: אחד ברחוב הס והשני בשכונת כפר אברהם. שני המקומות בבעלות פרטית. ברחוב הס פועל בית הספר בתוך מרכזייה של בזק באופן לא חוקי, כשהצפיפות במקום גדולה ובניגוד לחוקי התכנון והבנייה. בנוגע למוסד בכפר אברהם – התברר שבית הספר נכנס למקום כשוכר משני, כאשר בעל הקרקע לא היה מודע לכך, ועל כן בעל הקרקע דרש את פינוי המבנה עם סיום חוזה השכירות.
“בתוך כך, עוד בטרם מנהל המוסד החל בחיפוש מקום חלופי, העירייה ביקשה ממנו שיעשה זאת בשיתוף הגורמים המוסמכים ובכפוף לחוק. הנהלת המוסד סירבה לבקשת העירייה ופתחה את המוסד במקום חדש בשיכון מפ”ם. גם במקום זה קיימת מרכזייה טלפונית עם אנטנות וציוד טכני על הגג – שלא בטוח שזה כשלעצמו לא יסכן את התלמידים. במהלך השיפוצים במבנה פנו תושבי האזור לעירייה ולבית המשפט נגד כניסת המוסד, לנוכח הבעייתיות הרבה שיש במקום אשר פוגעת בתושבים. לטענתם המוצדקת, הפעלת המוסד החינוכי אינה מותאמת לתשתיות באזור מכיוון שמדובר ברחוב צר, ושבאזור פועל בית ספר נוסף. ההסעות של התלמידים רק יעמיסו עוד יותר על הכביש הצר והחד סטרי, ועל כן יש למצוא מקום חלופי שישרת באופן מיטבי את התלמידים. לצד הבעיות הקריטיות שצוינו לעיל, העירייה סייעה במהלך השנה למוסד החינוכי רבות, כל עוד הדבר התאפשר בהיבט החוקי והמנהלתי”.
