מאת אביה יוספי
”אני עומד להיות מפונה מהדירה הזאת אל הרחוב, ואני צריך לוגיסטיקה שלמה של חשמל, מחולל חמצן ומכונת הנשמה, אחרת אני לא אשרוד” – כך פותח מוטי קזס, בן 65, תושב הוד השרון, את סיפורו הטראגי.
מזה שנים רבות מוטי חולה ב-COPD, מחלת ריאות כרונית קשה, המאלצת אותו להיות מחובר לבלון חמצן כל שעות היום. אם זה לא מספיק, בתקופה האחרונה הוא מאוים על ידי רשות מקרקעי ישראל בפינוי מהצריף המאולתר הבנוי בנייה קלה, שבו הוא מתגורר לבדו בעיר.
”זה התחיל לפני 40-50 שנה”, הוא מספר לאתר “שווים” בביתו שבשכונת גיל עמל, “זה לא מהיום. אלה תהליכים, בתי משפט, ואף אחד לא היה מוכן לשמוע אותי. אני פה 60 שנה, נולדתי בשטח הזה. אבא ואמא שלי עלו מעיראק ושיכנו אותם פה. גרנו פה, עבדנו פה, לאבא שלי היה עסק פה. הוא החל בתהליך של קנייה והסדרת הבעלות בשטח, אבל כשהוא נפטר לא נתנו לנו להמשיך את התהליך של הקנייה, ומאז זה מלחמות”.
לדבריו, למרות שמצבו הרפואי מחייב חיבור תמידי לחמצן וקבלת תרופות מרובות – הרשויות לא הציעו לו שום פתרון של דיור חלופי, “חוץ ממגורים בהוסטל בחדר של שלושה אנשים”. גם מהחשמל הוא נותק לפני מספר שנים, ומאז הוא משתמש בחיבור חשמל משכניו.
ואם חשבתם שבכך מסתיימות תלאותיו, אתם טועים. לאחרונה אושרה למוטי קצבת שירותים מיוחדים מטעם הביטוח הלאומי, וכן מענק רטרואקטיבי על סך 11 אלף שקלים, אולם למרבה תדהמתו וכעסו המענק עוקל באופן מיידי, וזאת בשל חוב ישן לביטוח הלאומי. יש לציין כי גם מקצבת הנכות שלו לוקחת ההוצאה לפועל סכום מסוים מדי חודש.
”כולם יודעים את המצב שלי ואף אחד לא עושה כלום”, הוא מציין בכאב, “עירייה זה דיבורים ורווחה זה דיבורים. היו פה לאחרונה שלוש עובדות סוציאליות ששאלו אותי שאלות מטומטמות של למה, כמה ואיך, כשהכל כבר כתוב בתיק האישי שלי. אמרתי להן: ‘אתן יודעות את המצב, הכל כתוב ורשום, אני צריך דיור חלופי’.
“בשבוע שעבר, ממשיך מוטי, “דיברה איתי עובדת סוציאלית מהעירייה שאמרה שהיא תדאג לי שמישהו ייקח אותי למרכז של חברת מ.ג.ע.ר בכפר סבא (הוא לא יכול לעשות את זה עצמאית – א.י), כדי שאני אגיש בקשה לדיור ציבורי, אבל בינתיים זה לא קרה. עזרה בדיור החלופי – זה מה שאני צריך מהעירייה”.
מבחינתו, הוצאה לרחוב פירושה סיכון חיים מיידי: ”אני כבר פסימי, לא מצפה מאף אחד לכלום. אני אקנה לי ניילון לישון עליו בגינה ציבורית, ואתחבר לחשמל מדי פעם מאיזה בית בשביל הנשמה. אין מה לעשות, אני במצב קטסטרופלי. אני מקווה לפחות שהראיון הזה יעורר הדים וישנה משהו”.
בעברו מוטי היה מכונאי רכב. במקביל, התפרנס מהשכרת חללים לעסקים שונים במבנה גדול שניצב על השטח שלו, כולל לעיריית הוד השרון, אבל לילה אחד הוא נעצר – והבניין נהרס. לפני 13 שנה הוא חלה. פעמים רבות התאשפז בבית חולים, ואף היה מועמד להשתלת ריאות. זה לא קרה, ואין לו ברירה אלא להמשיך להסתמך על מכונת החמצן הצמודה.
כעת, גם מהמבנה הצנוע והמאולתר שבו הוא מתגורר, שנבנה עבורו על ידי חבריו בשביל לספק לו קורת גג, הוא מאוים בפינוי. הוריו, כאמור, יושבו על השטח הזה לאחר שעלו לארץ, אך בעלותם עליו לא הוסדרה מעולם. לאביו, הוא מספר, אמנם הוצע לרכוש אותו, אך משנפטר לא ניתן למוטי להמשיך בתהליך. “אם רשות מקרקעי ישראל מפנה אותי מהבית שלי”, הוא אומר, “אני מצפה ממנה לפיצוי כספי אחרי כל השנים שאני גר כאן. הם גם הרסו לי את מקור הפרנסה שלי”.
מנקודת מבטו, המדינה פשוט נטשה אותו לגורלו. ”שירתתי בצה”ל, הייתי בצנחנים, שילמתי מיסים ונתתי למדינה, וזה מה שהיא עושה לי?” הוא שואל בכעס. “זורקת אותי ורומסת אותי? בית המשפט לא יבוא לטובתך, הוא תמיד יהיה לצד המדינה. כתוב בקהלת, ‘מקום המשפט שמה הרשע”’.
******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
במהלך השנים הוא הוציא 100 אלף דולר על עורכי דין במאבקו על זכויותיו בשטח בו נולד וגדל. ”זה עלה לי בהרבה דברים. בכסף, בבריאות, בזוגיות”, הוא מספר. היום הוא גרוש ואב לשני בנים, אחד בקורס קצינים של כבאות והצלה, והשני צעיר בן 21. הבן הקטן מגיע אליו כמעט כל יום ומשתדל לעזור לו.
”איבדתי תקווה, אני כבר מייחל למות”, הוא מסכם את שיחתנו בכאב, “אף אחד פה לא מעניין אותו כלום, אפילו לא חיי אדם. כולם פה משועבדים לכסף. אם אני יוצא לרחוב – זה גזר דין מוות ודאי. שבוע, גג שבועיים, וזה נגמר”.
מעיריית הוד השרון נמסר בתגובה: “העירייה פועלת מול רשות מקרקעי ישראל כדי שתורה לגורמים הרלוונטיים על דחיית פינויו של התושב מבית המגורים, גם אם לפנים משורת הדין, וזאת לאור מצבו הבריאותי. במקביל, פועלת העירייה מול משרדי הממשלה הרלוונטיים למצוא פתרונות רווחה ודיור ולוודא שהפינוי אכן מוצדק וכל התהליכים נעשו כחוק. נעשה ככל יכולתנו לסייע לתושב במסגרת המגבלות הקבועות בדין”.
מהביטוח הלאומי נמסר: “בביקור בית רפואי נקבע שאכן קיימת החמרה במצבו התפקודי של מר קזס, ולכן נקבעה לו רמה של 112% בקצבת שירותים מיוחדים, הניתנת לנכים ברמה תפקודית קשה, רטרואקטיבית ממאי 2021. בימים הקרובים ישולמו הפרשים לחשבון הבנק שלו. בנוסף, קזס מקבל קצבת נכות מלאה בשיעור של 100%”.
מרשות מקרקעי ישראל טרם התקבלה תגובה.
