fbpx

המדריך לחוק החדש והכי חשוב שחוקק פה עבור אנשים עם מוגבלות

סעיף אחרי סעיף, איל שחל מנתח את "חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות", וקורא לכם להגיב ולנסות להשפיע

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

הקוראים של "שווים" יודעים כמה הם יקרים ללבי. אני יודע שלכל קורא יש קול, ושאתם משמיעים את קולכם: במוסדות חינוך, ברווחה, ברחוב, בחנות. בכל מקום שבו צריך לומר: "חיי אנשים עם מוגבלויות חשובים, שווים לחיים של אחרים בזכות לאושר, לשילוב, לבריאות, לעבודה. בכל! ואנחנו מבקשים התחשבות וסיוע – לא בחסד, אלא בזכות".

וזו הסיבה לכך שהחלטתי לכתוב סדרה של מאמרים שבה אתם ואני נקרא טיוטה של הצעת חוק. לא סתם חוק, החוק החשוב ביותר לחייהם של אנשים עם מוגבלויות בישראל. שמו: "חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב – 2021". לראשונה בישראל! החוק כרגע בשלבי ניסוח, ואני מתחייב לחוזה הבא: אתם תשמיעו את קולכם ודעתכם – ואני אעביר את זה הלאה, עד לכנסת. זה המאמר הראשון בנושא.

ובכן, ברוכים הבאים להצעת החוק שמטרתה: להעניק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות בישראל. ראשית, הבה נתבונן בקטלוג של השירותים, כאילו זה היה קטלוג של "איקאה". באמת, הקטלוג יעורר בכם חשק להילחם על זכותכם לקבל ממנו משהו.

והרי הקטלוג

התוספת הראשונה לסעיף 8 בהצעת החוק מפרטת את השירותים שהחוק מציע (בגרסתו הנוכחית). הם נוגעים כמעט לכל תחומי החיים ומשתדלים "לכסות" מסלולי חיים שונים זה מזה. למשל: שירותי דיור, כולל תמיכה בדיור שנועד לקדם חיים עצמאיים (תת-סעיף (1)), שירותים הנוגעים לפעילות יומית, כולל תעסוקה מותאמת (ושירותים נלווים כמו השמה לתעסוקה זו, הכנה לקראתה וליווי אליה, תת-סעיף (2)). אם אתם לא עובדים בתעסוקה מותאמת, אלא במקום עבודה אחר, אולי תוכלו להיעזר בשירותים של שלושת תתי הסעיפים הבאים: הסעה וליווי לשירותי פעילות יומית (3), ליווי אישי או סיוע אישי (4) והטבות חומריות לצורך השתלבות בחברה (11).

שירותי ההדרכה והתמיכה (גם במסגרת קבוצות טיפוליות) תופסים מקום חשוב בהצעת החוק: בהנגשה ובמענים טכנולוגיים, במיומנויות תפקודיות, בתחום המיני (7). הוקדשה גם מחשבה ל"יום שאחרי", היום שאחרי ההגעה לבגרות וסיום הלימודים במערכת החינוך. בין השאר, מוצעות תוכניות מעבר ממערכת החינוך למערכת הרווחה (8), שירותי פנאי, תרבות וספורט (9) ושילוב בשירות לאומי או בצה"ל (10). בעין בלתי מזוינת אפשר לראות שחלק מהסעיפים מכוונים לסייע פיזית ונפשית ל"יום שאחרי" של בוגרי מערכת החינוך המיוחד. נשאלת השאלה: איזה תוכן עוזר החוק לצקת לחייהם של אנשים עם מוגבלות שרוצים ללמוד לימודי המשך באוניברסיטה או לימודי תעודה? חסרים פה בהחלט שירותי ליווי וסיוע בלימודים, כולל השכלה גבוהה. לא נורא. זו לא רשימה "סגורה". שר הרווחה מוסמך להוסיף בצו שירותים לרשימה הזו (8(ב)). או לגרוע מהם…

שר הרווחה מאיר כהן. צילום מוויקיפדיה

הסעיף שאני אישית לא חש איתו בנוח הוא: ייעוץ, הדרכה ושירותים נוספים לבני משפחה של אדם עם מוגבלות (5). אי הנוחות שלי נובעת מכך שהמוטב של החוק (האדם שזכאי לשירותים לפי החוק) הוא האדם עם המוגבלות עצמו, והסעיף הזה פותח פתח לצריכת יתר של שירותים על ידי בני משפחה על חשבון התקציב של האדם, שהוא לא אינסופי. אני חושש מניגוד אינטרסים אפשרי בין מה שהאדם עם המוגבלות היה רוצה, לבין מה שקרובי משפחה יבקשו בשמו. אני לא חש אותה אי נוחות לגבי תת-הסעיף שמציע ייעוץ ושירותים נוספים להורה שהוא עצמו אדם עם מוגבלות (6).

אגב, לפי התוספת השנייה לסעיף 8 בהצעת החוק, אתם לא תשלמו מכיסכם עבור השירותים. החוק, כאמור, יעניק לכם "תקציב אישי" שמתוכו ימומנו רוב השירותים.

ויש גם חסמים

רוצים? ברור שכן! זיכרו את התחושה הזו, כשאעבור בחלקו הבא של המאמר הזה ובמאמרים הבאים למסלול החתחתים שיהיה עליכם לעבור בדרך למימוש זכותכם לשירות. אתם תצטרכו להתמודד שוב ושוב עם שני חסמים, שכרוכים בהגדרה והגדרה מחדש: אבחון ו"רמת תמיכה" (מילה מכובסת למה שמכנים: "תפקוד", תפקוד גבוה, תפקוד נמוך).

ובכן, בפתח לקבלת שירות מהקטלוג תידרשו להציג אבחון של מוגבלות. רגע, אומרים לי באוזנייה שלא כולם צריכים להציג אבחון. קבלו, אם כך, תיקון: יש כרגע בחוק שתי כניסות לקבלת שירות. האחת – ל-VIP (אנשים חשובים מאוד) והשנייה – לכל השאר.

אקדים ואומר שתופעת VIP  בחוק שאמור להיות שוויוני, לכלל המוגבלויות בישראל, ללא הפליה או אבחנה לטובה – זו תופעה מצערת מאוד. VIP יכול להיות במטוס או באולם קולנוע, לא בחוק של מדינת ישראל. אם אין שוני משמעותי בין מוגבלות א' למוגבלות ב', לא מעניקים יחס מיוחד למוגבלות א'. בקצרה: החוק צריך להיות מנוסח כך שיטיב עם כולם, ולכן הוא חייב להיות כללי מאוד ולא ספציפי. אחיד, שוויוני. אני מקווה שבמאמר הבא שלי אזכה לדווח לכם שה-VIP נעלם מהחוק.

לפי שעה, הזוכים ביחס מיוחד לפי הנוסח הנוכחי של הצעת החוק הם אנשים עם מש"ה, מוגבלות שכלית התפתחותית. מובן מאליו שאנשים יקרים אלה לא עשו דבר וחצי דבר כדי להיהפך לפריבילגים של החוק. מישהו חשב שהוא עושה להם טובה בכך. לכן:

  1. אדם עם מש"ה יכול לקבל שירותים המוצעים בחוק זה גם ללא אבחון. מנסחי החוק מבקשים (בפרק י"א) שהפריבילגיה הזו תושג על ידי תיקון של סעיף 1(1) בחוק אחר, שמגדיר מהו אדם עם מש"ה. החוק יתוקן כך שניתן יהיה להחליט שלאדם יש מש"ה רק ממראית עין, מתחושה של המתבונן שיש לאדם ספציפי מוגבלות מש"ה. 
  • לאדם עם מש"ה החוק קובע אבחון מסודר לעומת מגדל הבבל של אבחונים שהחוק מציע לאנשים עם מוגבלויות אחרות. אף כי זה חוק שאמור להיות רב-מוגבלותי ושוויוני, בפרק ב' נקבע כי דרכי האבחון של כל המוגבלויות תהיינה שונות מזו של מש"ה. אדם עם מש"ה יאובחן לפי חוק קודם, חוק סקטוריאלי של מש"ה. החוק ההוא מבטיח את זכותו לאבחון ע"י ועדה שהרכבה טוב ומאוזן.

כאן ההסבר הופך מסובך יותר, ממש כמו טיוטת הצעת החוק. בחוק המוצע (אנחנו עוד נחזור לנקודה זו שוב ושוב בצורות שונות) יש מגמה מאוד ברורה של הפיכת העו"ס המטפל מהלשכה לגורם מאבחן. לכן, אוטיסטים יאובחנו על ידי המדריך האמריקאי הפסיכיאטרי לאבחון (DSM) או "מדריך אבחון אחר" (לא מסבירים בחוק מהו, ואנחנו עוד נחזור לכך באחד מהמאמרים הבאים בנושא) ומוגבלויות אחרות: קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית, ראייה, שמיעה – יאובחנו על ידי כללים בתקנון עבודה סוציאלית (תע"ס). זה נשמע מתכון לתוהו ובוהו, ואכן לשם זה עלול להוביל.

  • הסעיפים המדהימים יותר הם הסעיפים שבהם החוק אוסר במפורש על שר הרווחה להתערב בענייני מש"ה. מש"ה בחוק זה היא אקס טריטוריה מבחינת השר, שהוא כמעט שליט יחיד בחוק זה. היא מחוץ לתחום בתוקף חוק זה. בפרק י"ב: שונות, ס' 22(א) נכתב כי השר רשאי להתקין כל תקנות לגבי אבחון כל סוג של מוגבלות "מלבד מוגבלות שכלית התפתחותית". בס' 22(ב) השר מוסמך לקבוע לגבי כישוריו וניסיונו של כל גורם מאבחן "מלבד מוגבלות שכלית והתפתחותית".
  1. ולקינוח, למי שעדיין לא הבין את הרמז, מש"ה מוכתרת כאבן הבוחן לכל המוגבלויות (סעיפים 9-12). אני לתומי סברתי שהיה ניתן לנסח את נושא הערר על החלטות בעניינו של אדם עם מוגבלות גם מבלי הפרדה למש"ה ו"כל השאר".

******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום "המקצוענים" של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

מתמודדי נפש, לתשומת לבכם

נסיים מאמר זה בבשורה לא טובה לחלק מקוראינו. מתמודדי נפש, אתכם אולי יעצרו בפתח לבירורים נוספים, או ישלחו אתכם הביתה, כי אתם לא מוזכרים במפורש בחוק. נכון, יש לכם חוק שלכם, חוק סקטוריאלי. אם בכל זאת תרצו להשתייך לחוק הכלל-מוגבלותי, כדאי לכם להתחיל להגיב.

במאמר הבא נדבר קצת על ההיסטוריה של החקיקה הזו. היא לא נולדה כעת. אראה לכם משהו שקצת מדאיג אותי: היא דומה לניסיון חקיקה מ-2015, שהציג עולם דיסוטופי, בו עו"סים מהלשכה מאבחנים מוגבלות באדם, מטפלים בו, אפילו מטרטרים אותו שוב ושוב לבוא, ומזינים את נתוניו למחשב גדול, הכל במטרה אחת: לגלות (בעין, כמובן) אם מישהו של מישהו השתפר, דבר שיביא לפגיעה בסיוע שהוא מקבל.

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של "שווים"

קראו עוד בשווים

איל שחל

איל שחל

בן 19 מתל אביב. סטודנט לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה. פירסם בעבר מאמרים בבמות שונות, כולל טור ב-ynet. מאובחן כאוטיסט בתפקוד נמוך עם דיספרקסיה (קושי נוירולוגי בביצוע פעולות) קשה, שפוגעת בדיבור. משתמש בתקשורת תומכת חלופית מגיל צעיר.

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״