לראשונה בישראל: עובדים עם מוגבלות משתקמים יקבלו מהמעסיקים שלהם זכויות סוציאליות בסיסיות כחוק – כך עולה מתזכיר חוק ממשלתי של משרד הכלכלה והתעשייה שהופץ בתחילת השבוע לשם קבלת הערות.
מצד שני, מבהיר התזכיר כי לא יתקיימו יחסי עובד-מעביד בין המעסיקים לבין המועסקים המשתקמים – מה שמקבע למעשה את המצב הקיים בשטח. עובדים משתקמים הם אנשים עם מוגבלות שמעוניינים לעבוד בשוק החופשי, ועל מנת להגיע מוכנים לכך, עוברים תקופת הכשרה אצל מעסיק, וזאת תמורת תשלום מותאם ליכולתם ולתפוקתם בעבודה.
התזכיר גם חושף כי מאז שפגה הוראת שעה לפני ארבע שנים, לא קיימת הסדרה בנושא תעסוקת אנשים עם מוגבלות משתקמים, וכעת משרד הכלכלה מעוניין להסדיר זאת כחוק. ההסדרה צפויה לעסוק בתקופת המעבר ממסגרות התעסוקה המוגנות (מפעלים מוגנים) לשוק העבודה הפתוח.
לדברי גורמים במשרד הכלכלה, החוק החדש יאפשר מצד אחד למשתקמים להשתלב בתעסוקה בקהילה יחד עם הבטחת זכויות סוציאליות בסיסיות ושכר מותאם, ומצד שני יעזור להקטין את החששות של המעסיקים מנושא יחסי העובד-מעביד, על כל ההשלכות החוקיות הנגזרות מכך.
לטענת המשרד, דבר זה יאפשר לשלב יותר משתקמים זמניים במקומות תעסוקה שיקומיים, בדרכם לשוק העבודה הפתוח, שם יזכו כבר לכל התנאים הנדרשים בחוק, הכוללים שכר מינימום וזכויות נוספות.
איך זה יעבוד?
מועסק עם מוגבלות, או מי שמוסמך או מורשה לפעול בשמו, שאינו המעסיק, רשאי להגיש בקשה למנהל – נציג של זרוע העבודה במשרד הכלכלה – לקביעת מעמדו כמשתקם ולקביעת שיעור גמול התעסוקה. הבקשה תוגש ותידון בהתאם להליכים שנקבעו לעניין קביעת שכר מינימום מותאם.
מי מעריך את יכולת המשתקם לעבוד?
אותו מנהל יעריך אם יכולת התעסוקה של מועסק עם מוגבלות פחותה בעקבות מוגבלותו מיכולתו לעבוד בעבודה רגילה בשיעור של 81% לפחות (19% יכולת). אם התשובה היא כן – יקבע המנהל כי הוא משתקם ואת דרגת תעסוקתו.
האם בהמשך תינתן הערכה חוזרת בנוגע ליכולת התעסוקתית של העובד?
כן. המנהל יבצע הערכת יכולת תעסוקה חוזרת למשתקם בתום שנה ובתום שלוש שנים מהמועד שבו ניתנה ההחלטה בבקשתו. יחד עם זאת, המנהל רשאי לבצע הערכת יכולת תעסוקה חוזרת למשתקם, או לשנות הערכה שביצע לגביו, בכל עת ששוכנע כי חל שינוי בנסיבות – בין אם הוגשה בקשה חדשה ובין אם לא.
האם אפשר יהיה לערער?
כן. מי שיראה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל, רשאי לערער עליה לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 45 ימים מיום שההחלטה נמסרה לו.
מי מוגדר משתקם?
אפשרות אחת: משתקם בתעסוקה במשרה מלאה עם יכולת תעסוקה בשיעור העולה על אחוז אחד ואינו עולה על 10 אחוזים מיכולת עבודה רגילה באותו תפקיד ובאותו מקום תעסוקה – סכום השווה ל-10 אחוזים משכר מינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום.
אפשרות שנייה: משתקם בתעסוקה במשרה מלאה עם יכולת תעסוקה בשיעור העולה על 10 אחוזים ואינו עולה על 19 אחוזים מיכולת עבודה רגילה באותו תפקיד ובאותו מקום תעסוקה – סכום השווה ל-19% משכר מינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום.
מהן הזכויות החדשות שמגיעות למשתקמים?
המעסיק ימסור למשתקם, בתחילת העסקתו, הודעה המפרטת את תנאי התעסוקה, לרבות תאריך תחילת התעסוקה, מהות התעסוקה, זהות הממונה, שיעור גמול התעסוקה ומועדי התשלום, זכויות שיקבל בשל התעסוקה, לרבות ימי חופשה וימי היעדרות בתשלום, וכל פרט מהותי אחר הנוגע לתעסוקה.
כל משתקם שמועסק בתעסוקה במשרה מלאה זכאי לימי חופשה בתשלום לכל שנת תעסוקה. בעד כל אחת מחמש השנים הראשונות – 16 ימים, השנה השישית – 18 ימים, השנה השביעית – 21 ימים, השנה השמינית ואילך – יום נוסף לכל שנת תעסוקה עד לחופשה של 28 ימים.
בנוסף, זכאי המשתקם לתשעה ימי חגים בתשלום. לגבי משתקם יהודי – עבור מועדי ישראל ויום העצמאות, ולגבי משתקם שאינו יהודי – מועדי ישראל או חגי עדתו כמשמעותם וגם יום העצמאות. התשלום ליום חופשה או ליום חג יהיה כגובה הגמול שהיה זכאי לו משתקם בעבור יום תעסוקה. כנ”ל לגבי יום הבחירות, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום ירושלים.
כמו כן, יזכה המשתקם לימי היעדרות בתשלום, ימי היעדרות בעקבות מחלה, החזר הוצאות ודמי חופשת לידה.
יש לציין כי לאחרונה התקבלה החלטה דרמטית ותקדימית של בית הדין הארצי לעבודה, שקבע בפעם הראשונה כי התקיימו יחסי עובד-מעביד במפעל מוגן.
הפסיקה הגיעה בעקבות תביעה של חיים זר, שעבד במפעלי מת”ש (מרכז שיקומי לאנשים עם מוגבלות פיזית, קוגניטיבית או נפשית) במשך 12 שנה. זר, שהופנה לעבודה בחברה בהתאם להחלטת ועדה של משרד הבריאות, טען כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק בינו לבין מת”ש, ושהמקום צריך לפצותו בזכויות סוציאליות ושכר מינימום על פיטוריו ללא שימוע. שכרו עמד בעת עבודתו על 13.5 שקלים לשעה תחת הגדרה של שכר מותאם.
השופטת סיגל דוידוב-מוטולה כתבה בפסק הדין: “גם אם המפעל המוגן הוא מפעל ייחודי ומסגרת שיש לה מספר מטרות, כחלק ממחויבות המדינה לנקוט צעדים אקטיביים לצורך שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק התעסוקה, הוא עדיין ‘מפעל’, שמאפייניו דומים מספיק לאלה של מקום עבודה בשוק החופשי”. זר זכה בזכויות סוציאליות הכוללות פנסיה, פדיון חופשה, פיצויי פיטורים ופיצוי בגין היעדר שימוע. כן נפסקו לזכותו הוצאות בסך כולל של 20 אלף שקל. בקשתו לפיצוי על הפרש השכר שלו לעומת שכר מינימום – נדחתה.
