"במציאות הנוכחית במדינה בכל הקשור לתעסוקת אנשים עם מוגבלות, אדם עם מוגבלות לא צריך בכלל להגיע למצב שהוא מתחיל לחשב האם כדאי לו לצאת לעבודה או לא, ולכן כל נושא הדיסריגארד הוא מאוד בעייתי ומצריך טיפול" – כך אמר הבוקר דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות החדש, במהלך דיון הבכורה של ועדת המשנה לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בכנסת.
הוועדה החדשה, שפועלת תחת ועדת העבודה והרווחה, החלה את עבודתה היום (שלישי), ובראשותה עומד חבר הכנסת יוראי להב הרצנו (יש עתיד). את המפגש הראשון שלה הקדישה לנושא הכאוב של תת-התעסוקה של אנשים עם מוגבלות במשק – מצב שהחריף עוד יותר במהלך משבר הקורונה. לפי נתוני המדינה, כמחצית מהאנשים עם מוגבלויות בגילאי העבודה אינם מועסקים.
דיסריגארד הוא הסכום שעד אליו אדם שהוכר כנכה על ידי הביטוח הלאומי יכול להרוויח מעבודה מבלי שקצבת הנכות שלו תקוזז. עד לאחרונה עמד הרף על 3,941 שקלים בחודש, והיום על 5,300 שקלים. המשמעות היא שאם אדם נכה יוצא לעבוד ומשתכר מעל 5,300 שקל, המדינה מתחילה לקצץ לו בהדרגה את קצבת הנכות שלו, כמובן בהתאם לגובה השכר שהוא מרוויח.
במצב הזה נוצר תמריץ שלילי לנכים לצאת לעבודה, מכיוון שרבים מהם מרגישים שזה לא משתלם להם. אלו שכבר כן יוצאים לעבוד, מוצאים את עצמם מחשבים את שעות העבודה כדי לא לעבור את הסכום המגביל, מחשש שקצבתם תיפגע. למרות כל זאת, חשוב לציין כי קצבת נכות יחד עם שכר מעבודה תמיד ייתנו הכנסה גבוהה יותר מאשר קצבה בלבד.
מה שהיה אמור לתת דחיפה משמעותית לכניסת אנשים עם מוגבלות לשוק העבודה הוא החוק שחוקק לפני מספר שנים, המחייב גופים ממשלתיים (משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות) להעסיק לפחות 5% עובדים עם מוגבלויות. אלא שגם כאן הנתונים רחוקים מלהשביע רצון. כך למשל, רק 20% מהגופים הממשלתיים עומדים ביעד ומעסיקים באמת 5% עובדים עם מוגבלויות – 57% מתוכם במערכת הבריאות ו-43% בשאר משרדי הממשלה.
אורי גז, מנהל קידום תעסוקה בנציבות שירות המדינה, פירט כי 61% מהגופים הממשלתיים עומדים ביעד ה-5% במלואו, 26% נוספים עומדים ברמה בינונית (העסקה של יותר מ-3.5%), ורק שני גופים ממשלתיים לא עמדו ביעד בכלל – בנק ישראל והרשות לניירות ערך. לדברי גז, החסמים המרכזיים להעסקת עובדים עם מוגבלות הם מיקום גיאוגרפי, אופן העיסוק, פרסום בפורטלים לא-ייעודיים לחיפוש עבודה, הליכי גיוס והשמה לא מותאמים וסביבת עבודה לא מונגשת.
גז ציין עוד כי 126 גופים ממשלתיים שלא עמדו ביעד נדרשו להכין תוכנית שנתית לתיקון המצב עד לסוף אוקטובר 2021. לטענתו, 72 מכתבי התראה-לפני-צו נשלחו לגופים שלא עמדו ביעד, לא הכינו תוכנית שנתית או לא מינו ממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות בארגון, וזאת בהתאם להוראות החוק. מתוך 72 הגופים שקיבלו התראה, 31 לא נענו, ולכן לדברי גז נשלחו אליהם צווי ייצוג הולם.
"הנמלים, למשל, רואים את עצמם משום מה פטורים מכך וחייבת להיות אכיפה – בוודאי כלפי אלה שמראים שאין בכוונתם לעמוד ביעד ההעסקה", הוסיף הנציב החדש רשל. "ביוש ברשת (שיימיניג) לבדו לא עובד, והכלים שבידי הנציבות אינם מספיקים".
על רקע הנתונים העגומים האלה, היו"ר הרצנו ביקש לומר כי "לפני שמחייבים גופים פרטיים להעסיק אנשים עם מוגבלויות (ההסכמים במשק מחייבים כל מעסיק עם 100 עובדים ומעלה להעסיק לפחות 3% עובדים עם מוגבלות – א.ח.), יש לחייב את משרדי הממשלה לעמוד ביעד שהיא עצמה הציבה. צריך לוודא שמתמלאים הצרכים המיוחדים של אנשים עם מוגבלויות, ויתאפשר להם להשתלב בצורה מיטבית בחברה הישראלית. נתמקד בהסרת החסמים כי תעסוקה היא מרכז החיים, המקום שבו אדם מתפתח, לומד ומבטא את יכולותיו. זה המקום שמקנה לאדם תחושת כבוד, סיפוק, ערך ועצמאות. שילוב של אנשים עם צרכים מיוחדים בתעסוקה מבטיח בדיוק את זה, ומאפשר להם לחיות חיים עשירים ומלאי משמעות".
הרצנו גם חשף בדיון כי הוא מקווה להניח עוד השבוע תיקון חקיקה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, שיעלה את יעדי אחוזי ההעסקה של עובדים עם מוגבלות במגזר הציבורי והפרטי, כדי לתת דחיפה לנושא. "המטרה שלנו היא לבצע קפיצת מדרגה נוספת בנושא שילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק התעסוקה בישראל", סיכם היו"ר.
דפנה מאור, מנהלת המטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות במשרד הכלכלה, הציגה בדיון תוכניות הכנה ופיתוח כישורים לאנשים עם מוגבלות, הכשרות מקצועיות פרטניות, התאמת פתרונות טכנולוגיים, פרסום הצעות עבודה בפורטל ייעודי, ליווי לאחר ההשמה והשתתפות בהתאמות הנדרשות.
אורן הלמן, סמנכ"ל רגולציה בחברת החשמל, סיפר על ארגון "סיכוי שווה" שייסד, המפעיל דף פייסבוק החושף אנשים עם מוגבלויות שמחפשים עבודה למעסיקים פוטנציאליים. הלמן ביקש להדגיש בדיון את ההשלכות הקשות של משבר הקורונה על תעסוקת עובדים עם מוגבלויות, שלדבריו הוצאו לחל"ת פי ארבעה מאשר עובדים ללא מוגבלויות.
