האם בקרוב יוגבל זמן הנסיעה של ילדים עם מוגבלות בדרך למוסדות החינוך המיוחד? הצעת חוק שהגיש ח”כ איימן עודה מהרשימה המשותפת, אמורה לעשות סדר בנושא.
הצעת החוק שלו נועדה לתקן את המצב שבו ילדים עם מוגבלות מתמודדים עם קושי פיזי ואף נפשי, בעקבות הזמן הממושך של ההסעות מהמוסד החינוכי ואליו. חלק מהילדים שוהים בהסעות שלוש שעות ביום ולעתים אף יותר.
הבעיה נובעת משילוב של כמה גורמים: הראשון, ילדים שהמוסד החינוכי שנמצא להם ממוקם ביישוב מרוחק. במקרה הזה חובת הרשות שבה הילד מתגורר למצוא לו מקום “קרוב ככל האפשר”, כלשון החוק. השני, מספר רב של ילדים על ההסעה מאלץ את הנהג לעשות סיבובים בין בתיהם – מה שמאריך את הדרך משמעותית.
גורם שלישי הוא הפקקים שמהם סובלים כל אזרחי המדינה – שהופכים את המצב לבעייתי עוד יותר. את נושא הפקקים הצעת החוק לא יכולה לפתור, אבל היא מבקשת לתת מענה לבעיות האחרות, על ידי קביעת רף מרבי של שעה לנסיעה – מה שיאלץ את הרשויות למצוא לילדים מוסדות חינוך במרחק סביר (כמובן אם לא נמצא להם מקום ביישוב שלהם), וגם להוציא עוד הסעות במקרה של ריבוי ילדים.
אמא לילד עם צרכים מיוחדים: “הוא חוזר עייף בלי חשק לעשות כלום“
כפי שחשפנו באתר שווים פעמים רבות, כשאין מענה הולם לילד עם מוגבלות בעיר מגוריו של מוסדות החינוך, העירייה נאלצת לשלוח את הילדים מחוץ לעיר – שם הם נמצאים משעות הבוקר המוקדמות ולאחר מכן אחר הצהריים בשעות רבות בהסעה.
אריאל, נער בן 13 מנתניה שנמצא על הרצף האוטיסטי, למד במשך שש שנים במקום שנמצא רחוק מביתו ושהה שעות ארוכות בנסיעות לבתי ספר מחוץ לעיר. “יומו מתחיל בשעות הבוקר המוקדמות. ב-6:30 בבוקר כשהוא יוצא להסעה”, סיפרה לנו אימו סיגל, “והוא חוזר הביתה ב-18:00 – ילד עייף, בלי חשק לעשות שום דבר”.
עודה: “הנסיעה מתישה ומזיקה לבריאות”
“ילדים עם צרכים מיוחדים סובלים רבות ממגבלות שונות. חמור במיוחד הסבל הנוסף הנגרם להם כתוצאה מהנסיעות הממושכות ממקום מגוריהם אל מוסדות החינוך”, ציין ח”כ עודה, “נסיעות אלו אורכות לעיתים זמן רב בשל איסוף ילדים מיישובים רבים באותה הסעה, מה שגורם לכך שזמן הנסיעה מתארך והיא הופכת למתישה, גוזלת מזמן הטיפול שמיועד לילד, מזיקה לבריאותו ומשפיעה לרעה על התקדמות הטיפול ואיכותו”, הוא אומר.
ח”כ עודה הוסיף כי “המגבלות של אותם ילדים, פיזיות, שכליות או נפשיות, מונעות מהם לבטא את סבלם ולהשמיע את זעקתם. התיקון המוצע יבטיח זמן הסעה סביר ככל האפשר, יקל על הילדים בעלי הצרכים המיוחדים, ויקנה להם זמן איכות לטיפולים”.
