כשטום סטולטמן בן ה-27 התרומם עם אבן האטלס החמישית והאחרונה בתחרות הכוח, כדור ששוקל 210 קילוגרם, הוא הפך רשמית לאיש החזק בעולם – מעמד שהוא הגיע אליו דרך מסלול חיים מאוד לא שגרתי.
זה היה השלב האחרון באירוע הגמר שהתקיים בקיץ האחרון בקליפורניה, אחרי מקצים מפרכים בשבוע שלם שבו נבחנו הגבולות של הכוח האנושי – החל מדחיפת רכבת של 20 טונות, לסקוואט עם משקולת של 320 קילוגרם במקסימום חזרות, זריקת חבית במשקל 33 קילו לגובה ועוד מספר רב של אתגרים בלתי נתפסים של כוח אנושי. את חגיגות הניצחון הוא חלק עם האיש שזכה במקום השביעי בתחרות – אחיו הגדול לוק.
Watch me put a Show on at @WorldsStrongest on the 27th December onwards#stoltmanstrength #stoltmanbrothers #wsm pic.twitter.com/FKaaoNVid3
— Tom Stoltman (@stoltman_tom) December 20, 2021
"חשבתי שהילדים האחרים – הם אלה שמתנהגים שונה"
"כשגדלתי לא היה לי מושג שאני עושה משהו לא בסדר", נזכר סטולטמן שחי עם אוטיזם. "כל ההתנהגויות שלי והדברים שעשיתי בבית ומחוץ לבית, להורים שלי, לאחים, חשבתי שזה נורמלי. חשבתי שהילדים האחרים הם שמתנהגים שונה", הוא מספר.
כשסטולטמן הפך לנער, ועוד לפני שעסק בפיתוח גוף, הבעיות החברתיות שלו התגברו, עד שהוא החליט לספר לחבריו הקרובים את האמת. "יום אחד קראתי לחברים שלי לחדר ואמרתי: תראו, יש לי אוטיזם". להפתעתו הם ענו, "אין בעיה בכלל, אנחנו עדיין הולכים לחבב אותך בגלל מי שאתה".
היום שבו הוא סיפר לחבריו את מצבו, היה היום ששינה את חייו, ממש כמו הרגע שבו המשקולת האחרונה התרוממה וזיכתה אותו בניצחון. "הרגשתי נורמלי, שווה בין שווים. כשהייתי פתוח לגבי האוטיזם, החיים שלי השתנו לטובה", הוא מספר.
חדר הכושר סיפק שגרה מרגיעה
לאחר הגילוי, החל סטולטמן ללכת עם אחיו הבכור לוק, שכבר התחרה בתחרויות כוח, לחדר הכושר. "הייתי ילד רזה בלי הרבה ביטחון עצמי. לוק לקח אותי איתו, והאמת היא שבהתחלה שנאתי כל רגע, לא אהבתי שהאנשים בוהים בי. אבל המשכתי ללכת והמשכתי לדחוף את עצמי ולוק המשיך לדחוף אותי", הוא מספר.
עשור לאחר מכן, סטולטמן מספר כי האוטיזם שלו התגלה כנכס יקר ערך. "חדר כושר עונה לי על הצורך בשגרה שאני כל כך צריך", הוא מספר. "אני מתעורר כל יום לאימונים, אני אוכל את אותן ארוחות כל יום, אני עושה את אותם הדברים כל יום, אני הולך לחדר הכושר באותה שעה בכל יום" הוא מתאר, "נכון, אם לפעמים אני מפספס איזו הרמה, אני אחשוב על זה במשך 24 שעות או לא אדבר עם אשתי. יש לאוטיזם צדדים חיוביים ושליליים ואני עדיין נאבק עם הצד השלילי של הדברים".
בשנת 2016, המעריצה הגדולה ביותר של סטולטמן, אמו שילה, נפטרה ממחלת הסרטן. סטולטמן נדר לה לפני מותה, שהוא יזכה בתואר 'האיש החזק בעולם', וכך היה. כשהוא נשאל איך הייתה מגיבה אמו לניצחון, הוא מחייך ואומר "היא הייתה משתגעת משמחה, היא בטח מריעה לי מגן עדן".
למרות המכשולים הבין-אישיים, הרגשיים והפיזיים שסטולטמן נאלץ להתגבר עליהם לאורך השנים כדי להשיג את מטרותיו, המסע שלו הותיר אותו עם השקפה חיובית 'להעביר את זה הלאה' לאנשים אחרים עם אוטיזם. "אני תמיד אומר לילדים צעירים ולהורים לילדים צעירים להשתמש באוטיזם כמו כוח על. זה נכון שאנחנו שונים, אבל גם יש לנו יתרון על פני אנשים שאינם שונים. לנו יש כוח על, ולהם אין".
