לראשונה, אנוש – העמותה הישראלית לבריאות הנפש, בשיתוף “יפעת מחקרי מדיה”, מציגות את “מדד הסטיגמה” בתחום בריאות הנפש. המדד מבוסס על ניטור כלי התקשורת בארץ והרשתות החברתיות, ובודק את היקף ההתבטאויות הפוגעניות כלפי הפרעות נפשיות ומתמודדי נפש. מדד הסטיגמה יפורסם אחת לשנה.
כיצד התבצע המחקר? חברת “יפעת מחקרי מדיה” בדקה את השימוש בחמישה ביטויים מעולם בריאות הנפש: פסיכי, פסיכופת, חולה נפש, סכיזופרן ופיצול אישיות, הן בתקשורת המסורתית והן ברשתות החברתיות. במהלך הבדיקה אותרו 2,680 כתבות בתקשורת המודפסת, הדיגיטלית והמשודרת שבהן הופיעו המילים, ו-62,385 שיחות ברשת. הממצאים חולקו ל-3 קטגוריות: שימוש נכון בביטויים שנבדקו, שימוש לא נכון ושימוש פוגעני כמילת גנאי.
ואלה הממצאים העיקריים של מדד הסטיגמה לשנת 2021:
* ב-83% מהאזכורים ברשתות נעשה בביטויים אלה שימוש פוגעני, לעומת 36% באייטמים בתקשורת המסורתית.
* אנשי ציבור אחראים ליותר מעשירית מהשימוש בביטויים, וכמעט תמיד עושים זאת באופן פוגעני.
* אנשי תקשורת (עורכים, כתבים, מגישים) אחראים על כמעט חצי מהשימוש הלא נכון בביטויים – 46%. ברוב המקרים מדובר בשימוש לא פוגעני.
* רק ב-11% מהמקרים נעשה שימוש נכון בביטויים בהקשר רפואי ראוי.
“תגיד, אתה חולה נפש?”
בישראל 2021 נעשה שימוש רב בביטויים פוגעניים ומילות גנאי הלקוחים מעולמות בריאות הנפש. השיח הזה קיים ברשת, בהפסקת הפרסומות, במרחב הציבורי, בשידורי הטלוויזיה וגם בחיי היומיום. דבר זה מעמיק את הסטיגמה הקיימת, גורם עוול ולעיתים אף מחריף את מצבם הנפשי של עשרות אלפי אנשים בישראל המתמודדים עם מגבלה נפשית, ושל בני משפחותיהם. עמותת אנוש שמה לה למטרה לשים זרקור על התופעה, להפחית סטיגמה ולהוביל שיח נקי ומכבד.
הצייצנים בטוויטר הכי פוגעניים
ברשתות החברתיות הצייצנים מובילים את השימוש בביטויים הלקוחים מעולמות בריאות הנפש. 50% מהשימושים הלא נכונים בביטויים אלה נעשו בטוויטר. במקום השני נמצאים משתמשי פייסבוק. 32% מהשימושים הלא נכונים נעשו שם. רוב האזכורים נמצאים בטוויטר, שם השיח הוא ברנז’אי יותר ומתמקד בפוליטיקה ובקורונה. זהו נתון מעניין, שכן באופן כללי טוויטר מייצרת פחות שיחות מפייסבוק. זוהי עדות נוספת לעובדה ששימוש פוגעני בביטויים שנבדקו מתקשר לשיח של פילוג ומחנאות, שמתקיים ביתר שאת בטוויטר.
אנשי ציבור
אנשי ציבור אחראים ליותר מעשירית מהשימוש בביטויים, וכמעט תמיד עושים זאת באופן פוגעני. הדבר בלט השנה במיוחד על רקע הבחירות האחרונות לכנסת. לדוגמה: ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט כינה במהלך ראיון את ראש הממשלה המכהן דאז בנימין נתניהו ואת בני משפחתו “חולי נפש”. אתמול התקיים הדיון המקדמי בתביעת הדיבה שהגישה נגדו משפחת נתניהו, ונראה שהתיק הזה הולך למשפט. גם ח”כ איימן עודה כינה את ח”כ איתמר בן-גביר “חולה נפש” במהלך עימות בין השניים.
המילים הפוגעניות הכי נפוצות
מבין המילים המדוברות, “פסיכי” היא המילה שנעשה בה הכי הרבה שימוש לא נכון במדיה, בעיקר כדי לתאר דברים גדולים וקיצוניים. לעומת זאת, ברשת “חולה נפש” הוא הביטוי שנמצא בשימוש הרב ביותר, ומשתמשים בו אך ורק לגנאי. כאמור, שיח שקשור לקיטוב ולמחנאות מהווה זרז לשימוש בביטויים אלה.
נקודת האור
6% מכלל השימושים הלא נכונים בתקשורת בביטויים הקשורים לבריאות הנפש, נעשו כחלק מדיון על האופן בו עושים שימוש בביטויים אלה. הנושא עולה בדרך כלל אחרי שנעשה שימוש באחד מהביטויים באופן פוגעני – ובתגובה עולות ביקורות או מגיעים איומים בתביעת דיבה.
“קוראת לכולם לעמוד יחד איתנו על המשמר”
“לאורך השנים נוכחנו לדעת כי אחד החסמים הגדולים בקבלת טיפול בקרב אנשים שחווים משבר נפשי הוא הסטיגמה השלילית של תחום בריאות הנפש”, אומרת ד”ר הלה הדס, מנכ”לית עמותת אנוש. “אנוש שמה לה למטרה להעלות את המודעות לקלות בה נעשה שימוש בביטויים מעולם בריאות הנפש, על מנת להגיד שמחלות נפש אינן מילות גנאי. שימוש מוקצן ומלגלג בתיאור מאפייני המחלה פוגע במתמודדי הנפש ובני משפחותיהם, בלגיטימציה שלהם לפנות לעזרה וביכולתם להשתלב בחברה.
“המחקר מוכיח שלכל מי שמשתמש היום באמצעי הביטוי הקיימים יש אחריות על השיח בנושא בריאות הנפש”, ממשיכה הדס. “אני קוראת לאנשי התקשורת, נבחרי הציבור, מעצבי דעת הקהל, סלבריטאים וכלל הציבור הישראלי לעמוד יחד איתנו על המשמר, להימנע משימוש בביטויים אלו באופן לא נכון או פוגעני, ולסייע לנו ביצירת שיח לגיטימי בנושא בריאות הנפש ובהפחתת הסטיגמה כלפי המתמודדים”.
עוד בנושא:
