בית משפט לענייני משפחה הפחית את גובה המזונות שעל גבר לשלם לגרושתו, מאחר שהיא מקבלת גמלאות של 10,000 שקלים מביטוח לאומי ובמקביל עובדת. על פי פסק הדין, הוא ישלם 3,000 שקלים בחודש בלבד לאשתו ולשני ילדיו, במקום 4,400 שקלים ששילם עד כה.
הקצבה התחילה במהלך הגירושין
בני הזוג התגרשו במהלך שנת 2016, והגיעו ביניהם להסכמה על גובה דמי המזונות – הסכם שניתן לו תוקף של פסק דין. הילדים נשארו לגור עם האישה, והגבר חויב לשלם מזונות בסכום של 1,500 שקלים עבור כל ילד, בתוספת 1,400 שקלים עבור הוצאות דיור – סה”כ 4,400 שקלים מדי חודש. בנוסף הוא חויב לשלם חצי מהוצאות החינוך והבריאות של ילדיו.
האישה אובחנה כסובלת ממחלה כרונית לפני הגירושין, ובזמן שהתנהלו ההליכים היא התחילה לקבל קצבת נכות מביטוח לאומי. שאלת הרלוונטיות של קצבה הנכות לעניין ההכנסה של האם לא נידונה אז.
המצב הכלכלי הדרדר אצל שני הצדדים
לפני שנתיים, הבעל הגיש עתירה לבית המשפט לענייני משפחה, באמצעות עו”ד רחל אייבס, וביקש להפחית את דמי המזונות שעליו לשלם. לטענתו, חלה הרעה ניכרת במצבו הכלכלי מאז שנחתם ההסכם.
הכנסתו ירדה בחצי, לטענתו, והוא גם התחתן והתגרש בשנית, ולכן הוא משלם מזונות עבור ילדה נוספת. הוא טען גם ששקע בחבות של מאות אלפי שקלים. לבסוף טען כי ההכנסות של האישה גבוהות משלו, נוכח העובדה שהיא עובדת וגם מקבלת גמלה מביטוח לאומי.
האישה ופרקליטה, עו”ד שחר פדה, דחו את טענות הבעל ואף ביקשו מבית המשפט להגדיל את המזונות שהוא משלם. לטענתם, מאז אישור ההסכם, חלה עליה משמעותית בהוצאות על הילדים.
האישה טענה גם כי רמת ההכנסה שלה דווקא ירדה, במיוחד בעקבות משבר הקורונה. באשר לגמלאות הנכות – אלו נועדו לכיסוי ההוצאות הרפואיות שלה באופן ישיר, ולא יכולות להיחשב כהכנסה נוספת.
השופטת: צריך לחשב רק את קצבת הנכות הכללית
בפסק הדין, שניתן על ידי השופטת מיכל דבירי-רוזנבלט מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, נקבע כי הולדת ילד נוסף, ממערכת יחסים אחרת לאחר הגירושין, אינה מהווה שינוי נסיבות. כך גם עצם קיומו של הליך פשיטת רגל. עם זאת, בית המשפט הסכים שהבעל הוכיח שכושר ההשתכרות שלו ירד מאז הסכם הגירושין.
בית המשפט קיבל את טענות האישה, אבל באופן חלקי. השופטת קבעה שגמלת הניידות וגמלת השירותים המיוחדים אכן מיועדות לכיסוי ההוצאות ואין לקחת אותן בחשבון הכנסה. אבל אמרה שכן יש לקחת בחשבון את החלק של קצבת הנכות הכללית – שמהווה השלמת הכנסה.