fbpx

“על הספקטרום” האמריקאית הולכת עד הסוף

הגירסה של אמזון נקראת "דרך העיניים שלנו", וכששומעים את השחקנים אפשר להבין איך נבחר השם

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

הגירסה האמריקאית של “על הספקטרום” הישראלית, שעוסקת באוטיזם, עלתה השבוע לאמזון פריים – שם היא נקראת “As We See It” (דרך העיניים שלנו, בתרגום חופשי). ההבדל המשמעותי בין הגירסות הוא בליהוק. ב-“As We See It”, שאותה יצר ג’ייסון קטימס, משתתפים ריק גלסמן, אלברט רוטצקי וסו אן פיאן – שחקנים שבעצמם נמצאים על הספקטרום האוטיסטי.

הגירסה הישראלית של הבמאי יובל שפרמן והתסריטאית דנה אידיסיס שודרה ב-yes וזכתה בפרס “סדרת הדרמה הטובה ביותר” של האקדמיה הישראלית לטלוויזיה ל-2018. מיד לאחר הזכיה אמזון הפיקה פיילוט לסדרה, ושנתיים לאחר מכן החלה בהפקת עונה שלמה.

הכי אותנטי שאפשר

בדומה לגירסה הישראלית, “As We See It” מספרת על שלושה שותפים לדירה עם אוטיזם שמנסים לחיות באופן עצמאי. הדרמה הקומית מלווה אותם כשהם מנווטים בין עבודות, אהבות, חברויות והחיים האמיתיים. קטימס, אב לבן אוטיסט, כבר חשב בעבר ליצור סדרה הקשורה למבוגרים אוטיסטים, כשהסוכן שלו שלח לו את שלושת הפרקים הראשונים של “על הספקטרום” הישראלית.

“צפיתי בפרקים מיד כשנשלחו אלי, וחשבתי שזו סדרה שאני רוצה לעשות. זה הסיפור שאני רוצה לספר. רציתי לעשות את זה הכי אותנטי שאפשר. היה לי גם חשוב שמשני צדי המצלמה יהיו אנשים שמזדהים ומבינים את העולם של מי שנמצא על הספקטרום. היו לנו אנשים כאלה בצוות הכותבים, בחדר העריכה, על הסט וגם במשרד ההפקה, והם הביאו כל כך הרבה ערך מוסף”, מספר קטימס.

בדומה לקטימס, גם לג’ו מנטנה, המגלם את אביו של ג’ק, יש בת אוטיסטית. “החיים שלנו דומים למה שהוצג בסדרה”, הוא מספר. “יש הרבה הומור, בדיוק כמו שיש את הרגעים הלא הומוריסטיים האלה. זה תיאור נכון וכן של המצב הזה. במשחק שלי יכולתי להתייחס לדברים ברמה אישית מאוד. זה לא שיכולתי לומר לעצמי, ‘מעניין אם זה נכון’, כי אני יודע שזה נכון”.

“המכשולים נהפכו לדפוסים הגיוניים”

גלסמן, שאובחן כמבוגר, נזכר. “כל המכשולים שבהם נתקלתי, שלכאורה לא קשורים זה לזה, הפכו פתאום לדפוסים הגיוניים. זה מרגש לעבוד על סדרה שבה אני מגלם דמות עם תכונות שפעם התביישתי בהן או שלא רציתי בהן, אבל עכשיו אני יכול להשתמש בהן ככלי להתחבר לדמות. כיום אני גאה בתכונות האלה”.

גם פיאן מספרת שהחוויה היתה משחררת עבורה. “בדרך כלל אני צריכה להסתיר כל מיני דברים בי. זכיתי להיות השחקנית הכי טובה שיכולתי להיות, בסביבה תומכת ומכילה וללא שום פחד. ההקפדה שהיתה לקטימס בשילוב על הסט סייעה להפקת הסדרה מאוד, במיוחד כשזה הגיע לתמיכה בשחקנים”, היא מספרת. “היו על הסט כל כך הרבה שחקנים ואנשים שיש להם בני משפחה על הספקטרום, כך שהיתה תחושה אינטואיטיבית של איך להתנהג ליד מישהו שאולי יש לו בעיות חושיות או רגישויות. אנשים פשוט ידעו איך לדבר בצורה מישהו על הספקטרום יבין ולא ייקח דברים באופן אישי. זה הרגיש כאילו היו הרבה פחות ‘מוקשים’ על הסט”.

אחיה הגדול והמגונן של פיאן בסדרה, כריס פאנג, נכנס להפקה עם קצת חששות משלו. “לא הייתי בסביבה של אנשים עם אוטיזם בחיי. לא ממש נחשפתי לזה, אז די חששתי. אני חושב שהלקח שלמדתי מצילומי הסדרה הוא שאתה מפחד רק ממה שאתה לא מכיר”.

פיאן, 42, משחקת מזה 17 שנה, אבל זה התפקיד הגדול הראשון שלה. “פעם נהגתי לחשוב שאני מוזרה. הסתרתי על עצמי דברים שחשבתי שהם מגעילים. חשבתי שמשהו לא בסדר איתי. זה היה המסר שנתנו לי שוב ושוב האנשים סביבי, במיוחד בגלל שאני אסיאתית ומגיעה מקהילה שבה יש הרבה לחץ להתאים את עצמך”. כיום היא משחקת את תפקיד חייה, ואפילו מתפרנסת מזה. “יש בי כל כך הרבה, והצד החבוי הזה שבי קיבל סוף סוף הזדמנות להיחשף”.

“לא הבנתי שאין לי חברים”

בתחילת הסדרה אנחנו פוגשים את דמותו של גלסמן, ג’ק, הגאון הטכנולוגי שאומר לבוס שלו שיש לו אינטליגנציה נחותה ומפוטר מיד. “יש לי מעט יותר מודעות מלג’ק, אבל תמיד היה לי קשה לשקר”, אומר הצעיר בן ה-37 שהיה סטנדאפיסט. “זה לא בהכרח קשור לעניין מוסרי – זה פשוט לא נשמע לי הגיוני. קשה לעקוב, ואני לא תמיד יכול לדעת אינטואיטיבית מתי אנשים אחרים משקרים”, הוא מספר.

גלסמן, שאובחן רק לפני חמש שנים, מצא את עצמו מסתכל פנימה. “כילד, הלכתי לכיתות מיוחדות ולבית ספר מיוחד, אבל לא באמת ידעתי”. גילום הדמות של ג’ק עזר לו לראות את הילדות שלו עם בצורה שונה. “לא הבנתי שאין לי חברים כשהייתי צעיר כי לא הציקו לי. אנשים היו מתרצים תירוצים למה לא לשחק איתי, ואני האמנתי להם. עכשיו אני יודע איך הם הסתכלו עליי, אני רואה את זה כמו שצריך בפעם הראשונה”.

שיחה אחת משפיעה במיוחד, בין ג’ק לאביו, מעלה תובנה לגבי היותו הורה לאוטיסט. “אתה רוצה שאבא שלך יתמוך בך לנצח?”, שואל אותו אביו לו, שחולה בסרטן ואינו יודע כמה זמן עוד יהיה בסביבה. “אתה צריך שתהיה לך עבודה ולזכור לשלם את שכר הדירה שלך, ולדבר עם אנשים כשהם מסתכלים עליך. וכשבחורה מחייכת, אתה צריך לחייך בחזרה. אני צריך לדעת שאתה תהיה בסדר, ג’ק. אתה שומע אותי?”. כשגלסמן מהרהר בסצנה, הוא מתחיל לבכות. “זה הרגיש אמיתי מאוד. בהחלט היו רגעים שבהם ניסיתי להתייחס לדמות כמו שאני מתייחס אל אבא שלי, שאני קרוב אליו מאוד מאוד בחיים האמיתיים”.

“”אנחנו פשוט בני אדם עם יותר מורכבויות”

גלסמן מקווה שהסדרה תעזור לאנשים להבין מה זה אוטיזם. “אנשים חושבים שהם יודעים מה זה אוטיזם, והם לא יודעים – זה מה שלמדתי דרך העבודה שלי עם עצמי ובסדרה. יש פתגם שאומר, “כשאתה פוגש אדם אחד עם אוטיזם, אתה פוגש רק אדם אחד עם אוטיזם”.

רוטצקי הזדהה עם דמותו באופן מידי. עיבוד מידע חושי יכול להיות קשה עבור אוטיסטים, כשלרבים יש רגישות למראות, צלילים, ריחות, טעמים ומגע. “יש לי כמה בעיות חושיות משל עצמי”, מספר השחקן בן ה-28, שמעולם לא שיחק לפני התוכנית הזו. “היו כמה פרקים שבהם זה ממש השפיע עליי. אחד הגרועים היה במהלך ההפסקה. פתאום שמעתי 300 אנשים מדברים בבת אחת. כל הצלילים המבלבלים האלה, זה הרגיש פשוט יותר מדי. הייתי צריך למצוא מקום שקט להתחבא בו. הלוואי שבזכות הסדרה אנשים יבינו שיש מגוון רחב של אנשים על הספקטרום האוטיסטי, ושאנחנו פשוט בני אדם עם יותר מורכבויות”.

שמונת הפרקים של As We See It זמינים לצפיה באמזון פריים

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של “שווים”

קראו עוד בשווים

ג'ני בלו

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״