fbpx

תבעו 2.8 מיליון שקל: “הילד שלנו אובחן עם אוטיזם בטעות”

אחרי שנים של דיונים וחוות דעת רפואיות מנוגדות, זה מה שפסק בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק הסבוך

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

זו הייתה תביעה מאוד לא שגרתית: ילד בן 12 והוריו תבעו לפני מספר שנים את קופת חולים מכבי (וגם את נעמת – מפעילת הגן של הילד בעבר) על כך שאיבחנה אותו עם אוטיזם כאשר היה בן שנתיים-שלוש, ובהמשך חייו, לטענתם, התברר כי האבחנה הייתה שגויה והוא בכלל לא מצוי בספקטרום.

התביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, נתמכה בחוות דעת של פסיכיאטר, שלפיה האבחון היה שגוי. לדבריו, הילד מעולם לא היה על הרצף האוטיסטי, וגם כיום הוא אינו נמצא בספקטרום. בחוות הדעת ציין הפסיכיאטר כי הפגישה שלו עם הילד הייתה לצורך היכרות ולא בדיקה פורמלית. “לצערנו ובעיקר לצער הילדים האוטיסטים ובני משפחותיהם, האוטיזם הינו מחלה ממושכת לכל החיים ללא טיפול מרפא מוכר”, כתב הפסיכיאטר, ד”ר יוסי הטב. עוד ציין כי כל המומחים שבדקו והעריכו את הילד החל מגיל 3 שנים ו-10 חודשים “תמימי דעים שהתובע אינו סובל מאוטיזם כלל וכלל, ולכן גם לא סבל מאוטיזם, כי נכון להיום לא מתרפאים ממנו”.

לפיכך, קבע הפסיכיאטר כי האבחון של קופת החולים היה רשלני ושגוי. “אנשי צוות הנתבעת שערכו את האבחונים לא אספו את כל התסמינים הדרושים והרכבם הנדרש לקבוע אבחנה חד משמעית של אוטיזם”, כתב בחוות הדעת, “וזאת בניגוד לסטנדרט הרפואי המקובל והסביר. נקבעה אבחנה סגורה ויציבה שמשמעותה הגדרת הילד כלוקה בספקטרום האוטיסטי לכל חייו”.

לנוכח הרשלנות החמורה תבעו הילד והוריו ממכבי (ומנעמת) 2.8 מיליון שקל, הכוללים החזר הוצאות בגין התייעצויות עם מומחים ועריכת אבחונים רפואיים, כאב וסבל לשלושת התובעים והפסדי השתכרות להורים – “והכל עקב האבחון השגוי והרשלני”.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ארנה לוי

קופת החולים: “תביעת סרק”

מנגד, טענו בקופת חולים מכבי כי מדובר בתביעת סרק. לטענתם, האבחון שניתן היה נכון, היטיב וממשיך להיטיב עם הילד והביא לשיפור משמעותי במצבו. “התובעים פעלו לממש זכויותיהם הטיפוליות והכלכליות הנובעות מהאבחון, הן אצל הנתבעת והן במוסד לביטוח לאומי”, נכתב בכתב ההגנה.

יתרה מכך, טענו במכבי כי חוות הדעת של הפסיכיאטר שהוגשה מטעם התובעים כלל לא תומכת בטענה לפיה הילד לא מצוי כיום על הספקטרום האוטיסטי.

כדי לבסס את טענותיה הגישה קופת החולים חוות דעת רפואית שנערכה על ידי הפסיכיאטרית ד”ר אנקה רם. ד”ר רם סקרה את ממצאי האבחונים שנערכו לילד על ידי הקופה וסקרה את התיעוד מהגן של נעמת שבו למד בשנים 2014-2011. בחוות דעתה ציינה כי ביקשה להיפגש עם הילד והוריו כדי לשמוע מהם את זווית הראייה שלהם ולהתרשם ממנו, אולם לדבריה ההורים הסתייגו ממפגש כזה.

בנוסף כתבה ד”ר רם שמעיון ברישומי קופת החולים עולה שנעשתה על ידה עבודה מקצועית בתחום האבחון והטיפול, מלווה ברגישות אנושית והתכווננות של כל הצוות הרב מקצועי לייצר את התנאים האופטימליים לטיפול מוצלח בילד – טיפול שלדבריה אכן הצליח והביא לשיפור משמעותי בתפקודו. “אין ספק שצוות הקופה עמד בסטנדרטים מקצועיים גבוהים”, כתבה ד”ר רם. “לתובע בוצע אבחון רב מקצועי. הצוות הרב מקצועי כלל רופאה התפתחותית, פסיכולוגים, מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת ועובדת סוציאלית. נערכו ישיבות צוות והערכות מעקביות בכל תקופת הטיפול. הצוות שיתף באופן שוטף את ההורים בבדיקות התובע, בממצאים ובהתקדמות הטיפול”.

עוד כותבת הפסיכיאטרית כי “מהאבחונים ניתן לראות בבירור כי כל הקריטריונים שנדרשו להפרעה על הספקטרום האוטיסטי נמצאו חיוביים אצל התובע בעת האבחון והטיפול אצל הנתבעת. עיון בחומר שהתקבל מגן הילדים לגבי התנהגויות התובע מחזק את האבחנה שבאותה התקופה התקיימו אצל התובע הקריטריונים האמורים. ההתנהגויות שתוארו מעידות על איחור התפתחותי רב תחומי”.

ואז התביעה התהפכה

לאחר הגשת חוות דעת של ד”ר רם והצעת בית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו, הודיעו לפתע התובעים כי כל טענותיהם בדבר אבחון רשלני ושגוי של הילד יימחקו. לאור זאת, הגישה קופת החולים בקשה לסלק את התביעה על הסף בהיעדר עילה. בתשובה לבקשה טענו התובעים כי אמנם הם מסכימים לכך שהאבחון בשעתו היה נכון, אלא שתביעתם מתמקדת כעת בטענת הפרת חובת גילוי כלפיהם. עכשיו טענו ההורים כי במועד מסירת האבחנה היה צריך לומר להם שמצבו של הילד עשוי להשתפר במהלך השנים וייתכן שלא יתקיימו בו עוד הקריטריונים של אוטיזם.

לטענתם, נאמר להם שמדובר במחלה חשוכת מרפא לכל ימי חיי הילד, ללא תקווה לשינוי, “והנה, מצבו אכן השתפר וכיום הוא לא סובל מההפרעה”. היעדר הידיעה שמצבו יכול להשתפר גרם להם, כך נטען, עוגמת נפש קשה, שיבש את פעילותם וגרם להם נזקים כספיים כבדים.

בתגובתה להורים ציינה קופת החולים כי אם נפלה הטענה לפיה האבחון שנעשה לתובע על ידה היה רשלני ולא נכון, הרי שעילת התביעה כולה נופלת, וכי שאלת מצבו של הילד כיום אינה רלוונטית כלל. זאת, כיוון שהתביעה התייחסה לאבחונו במועד בו אובחן, והתובע כלל לא עבר אבחון על ידי מי מהמומחים בתיק אשר קבע מה מצבו כיום.

בית המשפט: “מחדלים בתביעה”

אחרי ששמעה את הצדדים, השופטת ארנה לוי קיבלה את בקשת קופת החולים למחוק את התביעה על הסף. “כתב התביעה המצוי כעת בתיק בית המשפט, לאחר שתוקן מספר פעמים כדי לתקן מחדלים שונים, מספר סיפור מעשה מסוים: לפי סיפור זה מדובר בילד שאובחן בטעות בגיל שנתיים לערך כמי שלוקה בהפרעה על הטווח האוטיסטי בעוד שמעולם לא סבל מהפרעה זו. עקב הטעות והאבחון הרשלני והשגוי קיבל הילד טיפולים מיותרים, נגרמו להוריו הוצאות מיותרות ונזק לא ממוני, וכן הילד נאלץ לסבול ממגבלות מיותרות ולא נחוצות כמו ליווי סייעת עת ביקר במסגרות חינוכיות. סיפור זה נתמך בחוות דעת רפואית הקובעת כי הילד לא לקה מעולם בהפרעה זו, כי הוא לא לוקה בה כיום וכי לא ייתכן שלקה בה בעבר כיון שמדובר ‘במחלה ממושכת לכל החיים ללא טיפול מרפא מוכר’, ולכן מדובר באבחון שגוי ורשלני…

“והנה כעת”, המשיכה השופטת, “מבקשים התובעים לספר סיפור מעשה שונה לחלוטין. לפי סיפור זה – הילד אכן לקה בהפרעה על הטווח האוטיסטי בעת האבחון מושא התובענה והאבחון היה נכון ומקצועי. לעובדה מוסכמת זו, המנוגדת והפוכה לאמור בכתב התביעה, מבוקש לצרף כעת שתי טענות חדשות. האחת, לפיה כיום הילד לא לוקה בהפרעה כלל. השנייה, לפיה נאמר להורי הילד על ידי אנשי הנתבעת כי מדובר במחלה חשוכת מרפא שתתקיים בילד לצמיתות.

“על בסיס שתי טענות אלו מבקשים התובעים לטעון כי הופרה חובת הגילוי כלפיהם. מדובר במהפך של ממש. עילת התביעה הופכת להיות עילה מפתיעה: במקום כישלון ורשלנות בטיפול רפואי – תביעה בגין הצלחת טיפול רפואי. בעילה זו משולבת טענה נוספת לפיה אם היו ההורים יודעים שהמצב עשוי להשתפר, היה ניתן טיפול רפואי אחר מזה שניתן בפועל. טוענים ההורים כעת: הטיפול הצליח, לא נאמר לנו מראש כי הוא עשוי להצליח, חשבנו שהמצב יישאר סטטי וללא אפשרות החלמה ופעלנו בהתאם. אם היינו יודעים שהטיפול עשוי להצליח היינו מטפלים אחרת בילד. בגין אי הידיעה שהטיפול עשוי להצליח, כפי שקרה בפועל, נגרמו לנו נזקים והוצאות”.

לדברי השופטת, מקום בו התובעים לא יוכלו להוכיח מהו מצבו של התובע כיום, נשמטת עילת התביעה בה הם מבקשים להתמקד כעת. “בנסיבות אלו, ובמיוחד נוכח התקנות המנחות את בית המשפט לפעול כדי למנוע ניהול תביעות סרק וניצול לא יעיל של משאבי מערכת המשפט, אין מקום לאפשר המשך ניהול התביעה דנן”, כתבה לסיכום.

בנוסף, פסק בית המשפט כי התובעים יישאו בהוצאות משפט של 5,000 שקלים לקופת חולים מכבי ו-5,000 שקלים לנעמת.

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של “שווים”

קראו עוד בשווים

עידן מוטולה

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״