לעתים בתי המשפט יודעים להיות יצירתיים כדי לעזור לאזרח הקטן במאבקו מול המערכות הגדולות של המדינה, ונותנים פתרונות מפתיעים ונהדרים. כך קרה בפסק דין שניתן בימים אלה, בערעור של משפחתו של אלכס (שם בדוי), נכה צה”ל, נגד משרד הבטחון.
אלכס (שנפטר לאחרונה) נפצע כתוצאה מתאונת צניחה במהלך השירות הצבאי בשנות ה-70. ברבות השנים לקה אלכס בנכויות נוספות, והפך גם לחולה כליות שנזקק לדיאליזה. הוא פנה לפני כחמש שנים למשרד הביטחון כדי לקבל שעות נוספות של מטפל סיעודי. בקשתו אושרה, והוא קיבל את תוספת לגמלה שלו.
אולם, כעבור כמה שנים פנה אליו משרד הביטחון בדרישה להחזיר את הסכום, שלטענת המשרד ניתן לו בשוגג. מדובר בכמה עשרות אלפי שקלים, שסייעו והקלו על אלכס, ואילו עבור משרד הביטחון זהו סכום זניח ביותר. משפחתו של אלכס ציינה שהוא קיבל את הכסף בתום לב, ושהוא הסתמך עליו ונזקק מאוד בשל היותו מטופל בדיאליזה בקביעות.
בית המשפט שדן בערעור יצא מנקודת הנחה שמדובר בכספי ציבור שניתנו יותר מדי מהם, ולכן יש לקזז את הסכומים האלה ולראות בהם, לכאורה, כחוב למדינה. מנגד, הוא הכיר בכך שאלכס קיבל את הסכומים בזכות, וכי מדובר בטעות של משרד הביטחון. מאחר שהוא הסתמך על התוספת לגמלה, בית המשפט הבין שלא ניתן לבקש ממנו להשיב את הסכום כחוב.
חוק עשיית עושר
הדיון עסק בין השאר בשתי שאלות. האחת – האם מחלת כליות שהובילה לדיאליזה נגרמה כתוצאה מתאונת הצניחה? השנייה, האם הפציעה שהביאה לנכות קשה, כוללת מחלה לכאורה קלה יותר כמו מחלת כליות? כך או כך משפחתו של אלכס טוענת שהוא הניח כי עצם היותו נכה צה”ל, מזכה אותו בסיוע בכל פגיעה, ליקוי או מחלה שמהם הוא סובל או סבל בחייו.
בפסק הדין ניתן מקום רב לערך של כספי הציבור והקופה הציבורית. הסכומים גדולים אך עדיין מוגבלים, וצריך לדאוג שהם יגיעו גם ליתר הנכים שזקוקים להם. עם זאת, עולה הרושם שלמרות הנטייה לטובת המדינה, לבית המשפט יש רצון עז לסייע לאזרח הפשוט, האדם עם המוגבלות. אלכס נדרש להשיב כספים שקיבל כדין ובתום לב בדיעבד, בזמן שהפרוטה אינה מצויה בכיסו, ולא בכיס משפחתו שנותרה עם החובות.
בית המשפט מצא דרך נכונה מאוד מוסרית ויצירתית מאוד כדי לתת למשפחתו של אלכס את הפתרון הראוי. בית המשפט עבר בצורה יצירתית מחוק “תגמולים ושיקום” שמדבר על נכי צה”ל וזכויותיהם, לחוק אחר לגמרי, בשם “עשיית עושר”, שמסמיך את בית המשפט לדלג מעל האינטרס של משרד הביטחון. בעזרת החוק השני הסביר השופט כי הוא מוסמך לתת את פסק הדין שבו הוא מוחל לחייב לכאורה, על החוב, ולכן הוא לא חייב להשיב את הכסף למדינה.
הפסיקה נותנת חופש לנכי צה”ל
מדובר בפסיקה מעניינת ויצירתית מאוד, שבה נמצא פתרון בחוק שנראה לכאורה לא קשור לחקיקה המוזכרת והרלוונטית לעניין חוק נכי משרד הביטחון. הדבר מקנה לנכי צה”ל את החופש לנהל את חייהם מבלי לחשוש ממשרד נחוש וחזק, שתובע לכאורה את חובו על גמלה ששולמה לזכאי.
אני גאה בכך שבתי המשפט מוצאים דרך של פרשנות רחבה ותכליתית, כדי להעניק את הפתרון המיוחל לעמידה אל מול הממסד בכל הקשור למתן גמלאות, שלהן זכאים אנשים עם נכות שנפגעו במהלך שירותם הצבאי.
עורך דין גיא אקוקה הוא אדם עם מוגבלות בעצמו, בעל משרד עורכי דין פרטי ברמת גן, פעיל מרכזי במספר עמותות המסייעות לאנשים עם מוגבלות, חבר הוועדה לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות בלשכת עורכי הדין בישראל. הוא מתמחה בתחומי המשפחה, העבודה והביטחון הסוציאלי, בדגש על אנשים עם מוגבלות.
