נושאים קשורים

14 דיונים ירדו לטמיון: התקנות לחוק המוגבלויות שוב נתקעו

משרד הרווחה משך ברגע האחרון את התקנות שהיו אמורות לעבור בינואר 2024. הסיבה: מחלוקת על שירותים למתמודדי נפש עם מוגבלות קוגניטיבית. ח"כ וולדיגר: "בושה". משרד הרווחה: "הם מקבלים את השירותים ממשרד הבריאות"

כאוס בהסעות החינוך המיוחד בחולון; הורים: "נאלצים להסיע בעצמנו"

כשבוע לפתיחת שנת הלימודים, משפחות בעיר מדווחות על הסעות שלא מגיעות, איחורים ממושכים ונסיעות שמתארכות לשעה. החברה העירונית: "מודעים לבעיות אבל ניכר כבר שיפור"

איבד את שתי רגליו בעזה: אלישע מדן שוריין ברשימת הליכוד לכנסת

לוחם המילואים נפצע אנושות בבית חאנון ואיבד את שתי רגליו באירוע שבו נהרגו ארבעה מחבריו. מאז הפך לדמות המזוהה עם שיקום ואיחוי הקרעים בחברה ואף השיא משואה

לקנות בגדים בחנות עם מתרגם מיידי לשפת הסימנים

רשת האופנה "תמנון" הודיעה על הנגשת כל סניפיה עבור חירשים וכבדי שמיעה בשיתוף חברת הטכנולוגיה והנגישות Sign Now

מדריכים בדיור בקהילה מוחים על קיצוץ בשעות: "בסוף הדיירים ייפגעו"

עובדים בא.ד.נ.מ מתריעים כי קיצור משמרות הלילה פוגע בשכר ועלול להביא לגל עזיבות. לדבריהם, שינוי השעות משפיע לרעה גם על שגרת הדיירים. החברה: "התאמה נקודתית שנועדה להתאים את נוכחות המדריכים לשעות שבהן מקבלי השירות זקוקים לליווי"
ראשיאנשים עם מוגבלויותאנשים עם מוגבלויותעימות בוועדת העבודה והרווחה על הקנסות לעסקים לא מונגשים

עימות בוועדת העבודה והרווחה על הקנסות לעסקים לא מונגשים

משרד המשפטים דורש סמכות לקנוס עסקים כאלו, בעלי העסקים דורשים אזהרה מוקדמת וסיוע בהנגשה

ויכוח חריף היום (שני) בוועדת העבודה והרווחה על תיקון החוק לזכויות אנשים עם מוגבלויות, בעקבות הצעת משרד המשפטים כי יוסמך להטיל קנסות כספיים על עסק לא-מונגש.

יו"ר הועדה, אפרת רייטן-מרום (העבודה) בירכה עקרונית על השינוי בחוק אבל סייגה, "לא ניתן להתעלם מחששות המגזר העסקי, והטענות והמורכבות שהם העלו. אפעל לאיזון בין הנגשה ושוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לבין דאגה לעסקים ובפרט העסקים הקטנים, כדי לוודא שאיננו מפילים עסקים. חובת ההנגשה קיימת כבר מעל 10 שנים, והגיע הזמן שגם תהיה לכך יכולות אכיפה אפקטיביות, אחרת בשביל מה קיים החוק?!".

קודם להזהיר – אחר כך לקנוס

Igul-Letova

ח"כ רייטן קראה לתת לעסק התראה בלבד בפעם הראשונה, ולא לאפשר מיד לנציבות להטיל קנס. בנוסף היא דרשה שהחוק יכנס לתוקף שנתיים אחרי אישורו, כדי לתת זמן מספיק לעסקים להיערך, וקראה להקים קרן ייעודית שמהקנסות שיוטלו על הרשויות המקומיות שטרם הנגישו את משרדיהן – יסייעו בהנגשה לעסקים.

דן רשל, נציב שוויון הזכויות, הדגיש כי החובה להנגיש כל עסק קיימת כבר עשר שנים, ו"הוספנו תיקונים משמעותיים בחוק, כמו התראה בלבד בשנתיים הראשונות לעסקים קטנים ובינונים או אלו עם מחזור עסקים קטן, הורדת גובה הקנסות והתאמת ההנגשה לגודל העסק". לטענת דן אורן, ראש האשכול החברתי בענף הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים, "זכויות אנשים עם מוגבלויות היא עיקר מהותי כיום בערכי החברה, וזכות ללא אכיפה איננה זכות. ההסמכה להטיל קנסות איננה מוגזמת, בכל הדרך יש התחשבות בעסקים".

תמר מירסקי, מנהלת החקיקה במשרד הכלכלה, הדגישה כי באכיפה המינהלית המוצעת בחוק יש חיזוק משמעותי לגוף המפקח, המטיל את חובת החפות לנילון. "יש להיזהר שלא מפילים את העסקים, בחוק יש מורכבות רבה ומאד יהיה קשה לכל עסק להכיר וליישם את כל הפרטים שלו".

Igul-Letova

יסייעו לעסקים להנגיש?

לדברי אביר קארה (ימינה) "הנציבות לקחה לעצמה תפקידים שאינה בסמכותה, היא גם השופט, גם השוטר וגם התליין". הוא דרש לתקן במקביל את חוק התובענות הייצוגיות, והגדיר את החוק החדש כ"חוק דרקוני", מופיד מרעי (כחול לבן) תהה כיצד מטילים על בעלי העסקים מטלה שהם אינם יכולים לעמוד בה, ו"אסור להטיל קנסות מינהליים עם סמכויות-יתר, בלי לסייע לבעלי העסקים לעמוד בתנאי הנגישות".

יצחק פינדרוס (יהדות התורה) ציין כי לעסקים רבים עצם ביצוע הנגישות הוא בלתי אפשרי, בוודאי במבנים ישנים – ובפרט במבנה לשימור. לדברי שירלי פינטו (ימינה) על משרד הכלכלה לסייע בהנגשה לעסק באחוז מסויים, מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) ציינה כי בחוק יש הטלת קשיים מוגזמים על העסקים, ולפי יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) "מי שלא נותן שירות לכל הציבור – שלא ייתן שירות בכלל".

עו"ד ערן טמיר, היועץ המשפטי של הנציבות, השיב כי לא כל התאמת-נגישות מתנגשת עם ערכי השימור, וכן קיים פטור הנדסי. רותם ברמלי, רכז תכנון באגף התקציבים באוצר, דחה את ההצעה להקמת קרן ייעודית, אך לא ידע האם מוקצה סכום ייעודי בתקציב משרד הפנים – להנגשת משרדי הרשויות המקומיות.

רווית גרוס, מנכ"לית התאחדות המלאכה והתעשייה, סיפרה על עשרות פניות של בעלי עסקים קטנים, הנתבעים תביעות ייצוגיות קנטרניות וקטנוניות בנושא. היא דרשה חובת אזהרה קבועה בחוק, שלא תוגבל בשנתיים הראשונות בלבד.

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות