נושאים קשורים

גם אפוטרופוסים יורשו לבדוק ב”הר כסף” ו”הר הביטוח”

חידוש לפלטפורמה לבדיקת חסכונות וביטוחים של משרד האוצר: גם אפוטרופוסים יוכלו לגשת למידע כדי לשפר את המצב הפיננסי של האדם לו הם מסייעים

ביטוח לאומי: נפגעי איבה זכאים למימון טיפולים אלטרנטיביים

בין הטיפולים: דיקור סיני, עיסוי, רפלקסולוגיה, טיפול באמצעות בעלי חיים, טאי צ'י, ביו פידבק ואפילו גלישת גלים. איך מקבלים את ההחזרים? כל הפרטים בכתבה

לאהבה אין מגבלה: צפו בהצעת הנישואים המרגשת

במהלך ההכנות למירוץ "איתן", דור שירן, ספורטאי אוטיסט, הציע נישואים לבת זוגו טל הוף, גם היא עם מוגבלות. כמובן שהיא הסכימה: "אני מחכה כבר לחתונה"

“במלחמה לא לקחו בחשבון אנשים עם מוגבלויות”

כך הודה שר הרווחה, יעקב מרגי, בדיון מיוחד בכנסת וסיפר: "פינינו אנשים עצמאית לאזורים בטוחים". התחייב ללמוד ולהפיק לקחים: "באוצר קשובים אלינו"



דוח מטריד: שיעור מיטות האשפוז בישראל בירידה

על רקע המלחמה, מפרסם משרד הבריאות נתונים מדאיגים על הצפיפות במוסדות הבריאות השונים. המצב הקשה ביותר – באשפוז הפסיכיאטרי. בוסו: "נקדם את השינויים הנדרשים"
ראשיאוטיזםאבחון וטיפול באוטיזםפרשיית רולידר: פסיכולוגים מזהירים משימוש לא נכון ב-ABA

פרשיית רולידר: פסיכולוגים מזהירים משימוש לא נכון ב-ABA

עקב התחקיר על הטיפולים האגרסיביים של הפרופ', הסתדרות הפסיכולוגים משמיעה עמדה ביקורתית כלפי מנתחי התנהגות

פרשיית פרופ’ עמוס רולידר, מהמטפלים המוכרים בישראל ואורח קבוע באולפני הטלוויזיה, העלתה לסדר היום הציבורי את הנושא השנוי במחלוקת של טיפולים התנהגותיים. נזכיר שבמהלך תחקיר של כאן 11, ששודר לפני כחצי שנה, נחשף תיעוד לטיפולים שביצע רולידר בילדים פגועי ראש בקנדה במהלך שנות התשעים. בתיעוד נראה רולידר כשהוא צועק על מטופלים, מאיים עליהם ומשתמש גם בענישה פיזית.

בתגובה טען רולידר כי מדובר בהשמצות שקריות שנועדו לפגוע באקרדיטציה המקצועיות שלו כפרופסור מן המניין וכמומחה מוסמך לניתוח התנהגות. “אדגיש כי גישת הטיפול המוזכרת בכתבה הינה גישה התנהגותית המיועדת לנפגעי ראש במצבים קשים במיוחד אשר אינה מיושמת בישראל”, כתב אז בתגובתו לתחקיר. ”אני פועל בארץ כבר עשרות שנים, בהן בניתי בעמל רב את שמי המקצועי, באופן אתי וללא רבב. סייעתי לאלפי אנשים ומשפחות בתחומי המומחיות שלי, ואני מוביל את נושא פיתוח ניתוח ההתנהגות בישראל, ואני גאה על כך”.

פרופ’ עמוס רולידר מגיב לתחקיר כאן 11. צילום מסך

בעקבות הפרשייה, ולאחר עדות קשה נוספת שפורסמה בכאן 11 בשבוע שעבר – של ישראלית שטופלה בעבר על ידי רולידר בכלים דומים (הוא מכחיש) – הוציאה אתמול הסתדרות הפסיכולוגים בישראל מסמך העוסק במקצוע ניתוח ההתנהגות היישומי (ABA) וגם מותח עליו ביקורת.

כמה מילים על ABA

תיכף נגיע אליה, רק לפני כן, ABA, ראשי תיבות של Applied Behavioral Analysis, היא גישה טיפולית-חינוכית לשינוי ועיצוב דפוסי התנהגות של ילדים על הספקטרום האוטיסטי. זהו טיפול אינטנסיבי המבוסס על תיאוריות התנהגותיות בפסיכולוגיה ועל עקרונות הלמידה, לפיהן כל התנהגות תלויה בגירויים ובחיזוקים מהסביבה, ועל כן ניתנת לשינוי באמצעות שימוש במערכת גירויים וחיזוקים מותאמים.

מטרת הטיפול היא להגביר או להפחית התנהגויות מסוימות, לשפר את האיכות של התנהגויות קיימות או לצמצם התנהגויות בעייתיות. תוכנית הטיפול מכסה מגוון התנהגויות ומיומנויות הנדרשות לתפקוד יומיומי, ונבנית בהתאם לילד וליכולותיו, תוך התמקדות במכלול תחומי ההתפתחות, כגון פיתוח השפה והתקשורת, מיומנויות משחק, מיומנויות קוגניטיביות, מיומנויות מוטוריות, מיומנויות יומיומיות, עצמאות וכישורים חברתיים. יש לציין כי מדובר בגישה שזכתה לאורך השנים לאישוש מחקרי רב בכל הקשור לאפקטיביות שלה בטיפול באוטיסטים.

“פוטנציאל נזק גדול”

ובחזרה להסתדרות הפסיכולוגים בישראל ולדעתה על גישת ה-ABA כפי שהיא מיושמת בארץ. כך נכתב בפרסום שלה אתמול: “ניתוח ההתנהגות היישומי (ABA)  הוא מקצוע, לרוב חינוכי, הנלמד ברחבי העולם ברמת תואר שני ומעלה, מעוגן ברגולציה, ולפיכך דורש רישוי ועמידה בסטנדרטים מקצועיים, תוך התאמה למחקר עדכני ולעקרונות אתיים שעומדים בבסיס הטיפול והחינוך בילדים.ות  ובאוכלוסיות פגיעות ומוחלשות.

“הסוגייה האתית מורכבת עוד יותר, ועל כן גם הצורך בהכשרה מעמיקה וברגולציה גדול אף יותר, לא רק כי מדובר באוכלוסייה פגיעה, אלא גם כי הגישה היא חודרנית – חותרת לשינוי התנהגות. בניגוד לשיטות טיפול שעובדות על אמפתיה ועל הקשבה, כאן הפוטנציאל לנזק גדול יותר, כי המטרה היא לשנות ו’לתקן’ (ואז, אם המטפלת לא מבינה את הקשר בין התנהגות לרגש, הפוטנציאל לפגוע הוא עצום).

“למרבה הצער, למרות שימוש נרחב בשיטה זו בארץ, הן במסגרות החינוך והן בתוכניות ביתיות שמוצעות להורים, נעדרת כל רגולציה של העיסוק בתחום זה, ותוכניות הלימוד נערכות לרוב במסגרת לימודי המשך, אינן מעניקות תואר אקדמי ואינן דורשות סף בסיסי של תואר ראשון.

“כמו במקצועות אחרים נושקי טיפול, התחום בארץ פרוץ ומותיר את הלקוחות לבדם מול נותן השירות במקרה של התנהגות לא הולמת או נזק פוטנציאלי. אנו קוראים ללקוחות, ובכלל זה משרדי הממשלה השונים, להעסיק א.נשי מקצוע בעלי רישוי מוכר, הכשרה מתאימה וקוד אתי מוגדר בעבודה מול פלחי האוכלוסייה הפגיעים ביותר.

“השימוש בתוכניות ניתוח ועיצוב התנהגות מאוד מוכר ורווח במערכת החינוך, בין היתר משום שהן מזוהות עם שינוי מהיר יחסית בתסמינים והתנהגויות אשר מקשות על תפקוד הפרט והמערכת. תחת זאת, השימוש בהן לעיתים חלקי, לקוי או לא אפקטיבי, שכן לעיתים חסר הידע המעמיק של הבנת העקרונות הפסיכולוגיים אשר בבסיסן. פסיכולוגיות חינוכיות מנוסות יודעות היטב שלא כל טבלת מדבקות ‘עושה את העבודה’ ומקדמת שינוי שהוא משמעותי וארוך-טווח.

“לצד זאת, לעיתים נשמעת הדעה הקדומה כי פסיכולוגים נרתעים מגישות התנהגותיות ובוחרים להישאר בשפת הנפש והרגש. עבודה התנהגותית המהווה נדבך אחד בהתערבות אינטגרטיבית וכוללנית, יכולה לסייע לחשוף צדדים אחרים בתלמיד אשר מוסכו על ידי התנהגויות קיצון, לאפשר ראייה אחרת שלו בעיני עצמו ובעיני הוריו ומוריו, ולסלול את הדרך להמשך עבודת עומק. לפיכך, על מנת לעבוד ביעילות בזירה ובשפה ההתנהגותית, על הפסיכולוגית החינוכית להכיר היטב תיאוריות התנהגותיות, ובפרט תהליכי למידה ואת חשיבות המשוב, על מנת לבנות, להטמיע וללוות יישום של התערבויות הכוללות היבט התנהגותי, אם באופן עצמאי או בשיתוף פעולה עם מנתחות התנהגות. ‘כמו כן, הבנה מעמיקה של מגוון השקפות תיאורטיות מאפשרת לפסיכולוגית החינוכית להפעיל את שיקול הדעת המקצועי לגבי התאמת התערבויות שונות לאוכלוסייה ולזמן, ולדעת לבצע אותן במקרה הצורך’ (אלונה רודד, נעם יצחקי ומידד כהן).

“רולידר עדיין יושב ראש מנתחי ההתנהגות המוסמכים”

“נכון להיום, עמוס רולידר עדיין מופיע ברשימת בעלי התפקידים של מנת”ה (הארגון הישראלי למנתחי התנהגות מוסמכים) בתפקיד יושב הראש וחבר בוועד המנהל. כמו כן, הוא מתפקד כראש התוכנית לתואר שני בניתוח התנהגות במכללת כנרת. תוכנית זו פורסמה לראשונה בשנת 2020, וקבלת התואר עדיין מותנית באישור המל”ג.

תיעוד מאחד הטיפולים של רולידר. מתוך תחקיר כאן 11

“בארץ, נכון להיום, מוסדות אקדמיים שונים מציעים לימודי תעודה בניתוח התנהגות. בנוסף לכך, יש אין ספור קורסים קצרים שמוצעים לכל מי שמוכן לשלם עבורם. הקורסים הללו לא מספקים ההתייחסות מקיפה ולא מספקים הכשרה לניתוח התנהגות ו/או לטיפול ולחינוך. הם מתמקדים בשיטות אימון ביהייביוריסטיות צרות של חיזוקים ועונשים, ואינם דנים בסוגיות אתיות ובהשפעות רגשיות של ההתערבויות ההתנהגותיות. חלק מהקורסים האלה אף מוכרים לגמול השתלמות על ידי משרד החינוך, ובוגריהם מקודמים בתוך מערכת החינוך.

“בוגרי הקורסים האלה, למרבה הצער, מציגים את עצמם לעיתים כאנשי מקצוע. הם פועלים תחת ראיית עולם צרה שנובעת מתוך הצורך להתאים את הילד.ה לסביבה, לא מודעים לסוגיות אתיות של זהות המטופל, טובתו והנזק הפוטנציאלי שעלול להיגרם משימוש בחיזוקים לא מתאימים או מיצירת חוסר ויסות ותחושת חוסר אונים אצל הילד.ה – דבר שעשוי לייצר השפעות מזיקות וארוכות טווח.

“תמורות רבות חלו בתחום ניתוח ההתנהגות היישומי מאז שהוא נוסד בשנות ה-60 על ידי Lovaas, שהשתמש באותם עקרונות התנהגותיים כדי ‘לתקן ‘ילדים נשיים’ וכדי לעצב את התנהגותם של ילדים עם אבחנות פסיכיאטריות שונות, ועד היום. היום ברור לכל שעונשים גופניים וטיפולי אברסיה אינם לגיטימיים ופוגעניים, אך אותה מודעות לא תמיד קיימת ביחס להתערבויות התנהגותיות לא מקצועיות, שלא מתחשבות בעולם הרגשי ולא נעשות תוך ראייה מערכתית ובצוות רב מקצועי, וביחס לנזקים הפוטנציאליים שעלולים להיגרם בעקבות שימוש לא מקצועי ולא אתי בשיטה זו ובשיטות ‘טיפול’ נוספות”.

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות