נושאים קשורים

ביקורת סרט: “עולם משלו” הוא מסע אוטיסטי חונק מדמעות ומצחוק

מה קורה כשעזרא, ילד אוטיסט, יוצא משגרת חייו הקפדנית למסע בריחה וגילוי עצמי עם אביו הסטנדאפיסט? איל שחל צפה בסרט החדש עם רוברט דה נירו – התרגש ובעיקר צחק

מדריך: איך תקבלו את הכסף שביטוח לאומי גבה ביתר בלי לחכות לביהמ”ש

לאחר שפירסמנו כי תביעה של נכים נגד ביטוח לאומי הוכרה כייצוגית, הגיעו למערכת שאלות רבות. עו"ד דוד שוורצבאום, שמייצג את התובעים, עונה לקוראים

לקראת מלחמה בצפון? פיקוד העורף חנך מיגונית מונגשת

מאחורי היוזמה עומדת עמותת "נגישות ישראל", שהתריעה על כך שאנשים בכיסאות גלגלים לא מקבלים מענה מהמיגוניות הקיימות. יו"ר העמותה: "קורא לכל הרשויות להצטייד"

בשורה לחולי הדושן: זו התרופה שקיבלה אישור מה-FDA

בישראל ישנם כ-250 אנשים המאובחנים בדושן-בקר, מחלת ניוון שרירים גנטית נדירה, בהם כ-20 ילדים בגילאי 5-4. הטיפול המדובר צפוי להקל משמעותית על חייהם
הסתדרות 480-100

סקר: איך מעריכים מנהלים יכולות של עובדים עם מוגבלות?

מחקר חדש מגלה פערים משמעותיים בין הרצון לקדם אנשים עם מוגבלות, לבין המציאות בפועל. רוב נושאי המשרות הבכירות מאמינים שאין מספיק תקציב לקידום נכים | כל המספרים
ראשיאנשים עם מוגבלויותאנשים עם מוגבלויותהפיתוח הישראלי שאמור להקים משותקים על הרגליים

הפיתוח הישראלי שאמור להקים משותקים על הרגליים

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו להפוך תאי שומן לחוט שדרה אנושי כדי לרפא שיתוק. בתוך מספר שנים ינסו אותם בבני אדם

חוקרים ישראלים הצליחו, לראשונה בעולם, להנדס חוט שדרה תלת ממדי ולהשתיל אותו בעכברים שסבלו משיתוק כרוני, כש-80% מהם חזרו ללכת. החוקרים נערכים עכשיו לשלב הבא של המחקר – ניסויים קליניים בבני אדם. המטרה היא להצליח לייצר תוך מספר שנים, חוט שדרה אנושי שיאפשר לאנשים משותקים לחזור ולעמוד על הרגליים.

פריצת הדרך העולמית במחקר, שנעשה באוניברסיטת תל אביב, נערכה בהובלת קבוצת המחקר של פרופ’ טל דביר ממרכז סגול לביוטכנולוגיה רגנרטיבית, בית ספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן ע”ש שמוניס והמחלקה להנדסה ביו-רפואית. צוות המעבדה של פרופ’ דביר כולל את הדוקטורנטית ליאור ורטהיים, והחוקרים ד”ר ראובן אדרי וד”ר יונה גולדשמיט.

למחקר סייעו, בין השאר, פרופ’ עירית גת-ויקס, גם מבית ספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן ע”ש שמוניס, ופרופ’ יניב אסף מבית הספר סגול למדעי המוח, וד”ר אנג’לה רובן מבית הספר למקצועות הבריאות ע”ש שטייר, כולם מאוניברסיטת תל אביב. תוצאות המחקר מתפרסמות היום בכתב העת היוקרתי Advanced Science.

תהליך יצירת חוט השדרה מרקמות שומן
תהליך יצירת חוט השדרה מרקמות שומן

שומן מהבטן הפך לחוט שדרה

“הטכנולוגיה מתבססת על לקיחת ביופסיה קטנה של רקמת שומן ביטני מהמטופל”, מסביר פרופ’ דביר. “כמו כל רקמה בגוף שלנו, הרקמה הזאת מורכבת מהתאים ומהחומר החוץ-תאי, כמו קולגן וסוכרים. הפרדנו את התאים מהחומר החוץ-תאי, ובהנדסה גנטית החזרנו את התאים למצב הדומה לתאי גזע עובריים – כלומר, תאים שיכולים לאחר הכוונה מדויקת להפוך לכל סוגי התאים בגוף”.

דביר הסביר כי במקביל, הם ייצרו מהחומר החוץ-תאי ג’ל מותאם אישית לחולה, “על מנת שלא לעורר תגובה חיסונית ודחייה של השתל לאחר ההשתלה. את תאי הגזע הכנסנו לתוך הג’ל, ובתהליך המחקה את ההתפתחות העוברית של חוט שדרה הפכנו את התאים לשתלים תלת-ממדיים של רשתות עיצביות המכילות תאי עצב מוטוריים”.

את שתלי חוטי השדרה האנושיים השתילו פרופ’ דביר וצוותו בחיות מודל שסבלו משיתוק. החיות נחלקו לשתי קבוצות: כאלה שסובלות משיתוק זמן יחסית קצר (המודל האקוטי) וחיות מודל שסובלות משיתוק ממושך, זמן שמקביל לשנה שלמה בחיי אדם (המודל הכרוני). לאחר ההשתלה, 100% מהעכברים שסבלו משיתוק אקוטי ו-80% מהעכברים שסבלו משיתוק כרוני הצליחו ללכת.

ליאור ורטהיים (מימין), פרופ’ טל דביר וד”ר יונה גולדשמיט. צילום: מרכז סגול לביוטכנולוגיה רגנרטיבית

לסייע למיליוני משותקים

“בעצם השתלנו חוטי שדרה אנושיים לחלוטין בעכברים” מסביר פרופ’ דביר”, כאשר השאיפה שלנו היא כמובן להשתיל שתלים אנושיים בבני אדם. צריך להבין שיש בעולם מיליוני אנשים משותקים כתוצאה מפגיעות בחוט השדרה – ואין להם שום טיפול קיים. אותם אנשים שנפצעו בגיל צעיר מאוד, יאלצו עד יומם האחרון לשבת בכיסא גלגלים, עם כל העלויות הבריאותיות, החברתיות והכלכליות של שיתוק. המטרה שלנו היא לייצר שתלי חוט שדרה מותאמים אישית לכל משותק ומשותקת, להשתיל אותם, ולגרום לשיקום הרקמה הפגועה ללא חשש מדחייה”.

על בסיס הטכנולוגיה המהפכנית להנדסת איברים שפותחה במעבדה\ הוקמה ב-2019 חברת מטריסלף, שכבר מייצרת את שתלי חוטי השדרה האנושיים ותשתיל אותם.

“התוכנית הפרה-קלינית של החברה כבר נידונה עם ה-FDA”, אומר פרופ’ דביר, “מאחר שמדובר בטכנולוגיה מתקדמת ברפואה רגנרטיבית, ומאחר שלמטופלים המשותקים אין כיום חלופה טיפולית, ישנו סיכוי סביר כי הטכנולוגיה תאושר יחסית במהירות”.

יליד 1986. ממנצ'סטר באנגליה. על הרצף האוטיסטי. הבן השביעי מתוך 14 אחים לרב חרדי. נשוי לאישה גם עם מוגבלויות. משמש כעיתונאי במעריב ובאתר שווים. מתנדב בוועד של עמותת Keep Olim , ובמגן לקהילות.

כתבות אחרונות