“טהרת המשפחה וטבילה במקווה הם מיסודות הבית היהודי, אבל רוב המקוואות שאני מכירה אינם מונגשים”, כך סיפרה שרון אבני, המרותקת לכיסא גלגלים. “אני נאלצת לזחול על הרצפה כדי לטבול. זו פגיעה חמורה בכבוד הבריות. למרות עשרות פניות שלי למועצה הדתית האזורית – דבר לא נעשה, למרות שהישוב ניסה ככל יכולתו להתגייס לעזרה, אך ללא הועיל”.
אבני אמרה את הדברים השבוע בכנסת, בדיון בנושא הנגשת מבני דת, שירותי דת והמקומות הקדושים. הדיון התקיים בוועדת המשנה לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בראשות ח״כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד); ובשיתוף ועדת המשנה לעניין נגישות עירונית בראשות ח”כ שירלי פינטו (ימינה).
יותר מ-130 מקומות אינם נגישים
יותר ממיליון וחצי אנשים עם מוגבלויות בישראל זכאים לנגישות מלאה למקום ציבורי, אבל במציאות הנגישות עדיין לא מלאה. השר לשירותי דת, מתן כהנא, הודה שמדובר ביותר מ-130 מקומות בישראל. השר כהנא הבטיח שמשרדו יפעל בכל עיר או מועצה אזורית, שם יונגש לפחות מקווה אחד, והבטיח להנגיש גם את בתי הכנסת.
“נגישות עוסקת בזכויות יסוד, ביכולת של אנשים לממש את חייהם, חלומותיהם ואמונותיהם”, אמר ח”כ הרצנו בדיון, “כחלק מזה, לכל אדם חייבת להיות גישה שווה למוסדות ולשירותי דת. לא ייתכן מצב שבו נבצר מאדם להתפלל או לקיים מצוות כי אין לו גישה למקומות או לשירותים הרלוונטיים”.
לא רק לדתיים
“תחום שירותי הדת לא נוגע רק לציבור החרדי והדתי”, אמרה ח”כ פינטו, “ישנם פלחים רבים באוכלוסייה, מתוכם כאלה שנדרשים לשירותי דת וכאלה שמעוניינים לקיים קשר ולבקר במקומות הקדושים, הפזורים ברחבי הארץ”.
“משרד הדתות חייב לקחת הובלה, להכין תוכנית עבודה, לתקצב ולבצע”, אמר יו”ר נגישות ישראל, יובל וגנר, “חייבים למנוע את האפליה בתחום ולאפשר למאות אלפי אנשים עם מוגבלות גישה נוחה ונגישה למקומות דת. זה עניין של סדרי עדיפויות, עניין של החלטה”.
“נגישות היא זכות יסוד, אמר שי גליק מנכ”ל “בצלמו”, “לא ייתכן שדווקא שירותי הדת ישארו מאחור. זכותו של כל אדם לחופש דת ופולחן. הסיפורים שנשים זוחלות למקווה מטרידים וחייבים להיפסק מיידית. נפעל לכך שכל אתרי ומבני הדת בישראל יונגשו באופן מלא ומידי. לא ניתן יד לאפלייה בתחום הדת”.
