נושאים קשורים

טיפול ישראלי מעלים כאבים קשים באמצעות “ניתוק עצבי”

מרפאה חדשנית הפועלת באיכילוב מציעה פתרון להפחתת כאב – באזורים שלא ניתנים לריפוי. איך זה בדיוק עובד, למי זה מיועד והאם יש תופעות לוואי? שיחה עם ד"ר עידו שטראוס

סיימון קאוול חושף שהתמודד עם דיכאון: “הרגשתי מת מבפנים”

שופט "אמריקן איידול" חושף בפודקאסט חדש את מצבו הנפשי בשנים שבהן היה אמור להיות הכי מאושר: "הייתי בספירלה ששלחה אותי למטה. אם הייתי נפגע מאוטובוס ומת, זה לא היה מטריד אותי"

טכנולוגיה מאפשרת למשותקים לשלוט בטלפון – עם הלשון

סטארט-אפ חדש פיתח מכשיר MouthPad ייחודי – שמעניק לאנשים עם מוגבלות בתנועה את היכולת לנהל מכשירים אלקטרוניים דרך תנועות לשון וראש. כך זה עובד

הלוחם שהתאבד, אב ל-2 אוטיסטים – יוכר כחלל צה”ל

כך הודיע בצאת החג דובר צה"ל. עכשיו תוכל המשפחה להביאו לקבורה צבאית



שר החינוך, ללמד ב-4 שעות לעבוד עם תלמידים אוטיסטים? זה אמיתי?

היעדר קבלת החלטות במועדן הנכון שם את משרד החינוך בבעיה עמוקה מול תלמידי החינוך המיוחד. עכשיו נשארה רק הבחירה בין הגרוע – לגרוע יותר. מאמר מיוחד
ראשיאנשים עם מוגבלויותאנשים עם מוגבלויותלמה לילדה עם מוגבלות שעברה אונס מגיע פיצוי נמוך יותר?

למה לילדה עם מוגבלות שעברה אונס מגיע פיצוי נמוך יותר?

לקראת הכרעה בביהמ"ש העליון: עו"ד רוני אלוני סדובניק, שמייצגת ילדה אוטיסטית שעברה אונס קבוצתי, מבקשת להעביר מסר

עו”ד רוני אלוני סדובניק

פוסט שהעלתה הבוקר (ב’) עורכת הדין רוני אלוני סדובניק:

אתמול עמדתי מול שופטי בית המשפט העליון עמית, שוחט ומינץ וטענתי כי הגיעה העת לפסוק פיצויים כפולים ומכופלים לאנשים עם צרכים מיוחדים, במיוחד לילדים עם מוגבלות, שמנוצלים מינית.

הנוסחה הנזיקית שלפיה מחשבים בתי המשפט בישראל את סכום הפיצוי לנפגעי עבירות מין ואלימות מבוססת על ״אובדן כושר השתכרות״. לכן, ילדים וילדות על הרצף האוטיסטי, למשל, ובכלל נשים וגברים עם מוגבלות, שהוכח בפלילים כי הותקפו מינית – מקבלים פיצויים ממש נמוכים, כי “גם ככה הם לא מסוגלים לעבוד” (אם הם לא מסוגלים לעבוד, אז גם אובדן כושר ההשתכרות אינו מהותי).  

בתיק הספציפי שלקחתי עד לעליון ייצגתי ילדה על הרצף שנפלה קורבן לאונס קבוצתי של 11 ילדים מהשכונה, שגם תיעדו את מעשיהם בנייד. ככה התגלתה הזוועה. את כולם הצלחנו להרשיע והכנסנו למוסדות סגורים וכלא לנוער, כל אחד לפי גילו וחלקו בפרשה. אחר כך ניהלנו תביעה נזיקית בבית המשפט המחוזי בתל אביב וגם שם ניצחנו, אבל סכום הפיצוי המגוחך שנפסק (1.1 מיליון שקלים) ממש קומם אותנו. למה פסקו לה רבע ממה שפוסקים לילדה בת גילה (שאינה עם מוגבלות) באותו מצב נזיקי?

הרי הנזק לילד/ה עם צרכים מיוחדים שמותקפים מינית או עוברים התעללות הוא פי אלף יותר חמור, כי גוזלים מהם את ״כבשת הרש״, את המעט שיש להם: שמחת החיים, התמימות, אהבת העולם, היכולת למצוא זוגיות, הסיכוי לבנות משפחה. מגיע להם פיצוי מוגבר, לא מופחת!

החלטנו לערער לעליון על הפרדיגמה הבסיסית השגויה שהופכת בפועל דווקא את קבוצת המוחלשים/ות בחברה לטרף קל וכדאיי. צריך לזכור שפעמים רבות גם לא ניתן להעידם בהליך הפלילי בשל מוגבלותם. אז גם הפיצוי יהיה אפסי בגלל שגם כך הם 100% נכים עוד קודם לפגיעה המינית? איזה מסר זה משדר לחברה? המסר הוא שדמם מותר.

שופטי העליון הקשיבו קשב רב ובמשך זמן ממושך, ויצאתי בתחושה מבשרת טובות. פסק הדין יינתן בימים הקרובים ואני ממש מתפללת שנצליח. בבקשה תתפללו איתי.

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות