נושאים קשורים

עיריית פתח תקווה בנתה בניין חדש – ושכחה לשים מעלית

בבניין ניתנים שירותים לציבור, שבפועל לא נגישים לאנשים עם מוגבלויות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות איימה בתביעה – והעירייה התחייבה לתקן את הליקוי

גם אם לעולם לא אחווה תשוקה במציאות, היא קיימת עבורי בספרים

הרומן "אהבות נכזבות" של מילן קונדרה גרם לי להרגיש דברים שלא הרגשתי מעולם – ואני מקווה מאוד שארגיש יום אחד בעתיד

“למה לילד שלי לא מגיע סל שילוב? כי רציתי שיהיה שף?”

תלמידים עם צרכים מיוחדים שלומדים בחינוך המקצועי לא מקבלים סל שילוב, ובמשרדי העבודה והחינוך מגלגלים אחריות זה על זה. "אלו שני משרדי ממשלה, למה הם לא יכולים פשוט להעביר את הכסף ביניהם?"

ילדים עם CP לא יצטרכו להגיע שוב ושוב לוועדות רפואיות

מדיניות חדשה של ביטוח לאומי צפויה להקל על אלפי ילדים עם שיתוק מוחין. מעתה יקבעו אחוזי נכות קבועים, והוועדה תתכנס רק פעמיים עד גיל 18 ושלושה חודשים



עם אוטיזם ודרגות על הכתפיים: המסע המרגש של חיילי “תתקדמו”

שלושה קצינים חדשים על הספקטרום עמדו השבוע על מגרש המסדרים בבה"ד 15. מי שהיה צריך הוכחה ש"גם הם יכולים" – קיבל אותה בענק. טור אישי מיוחד של אודי הלר
ראשיחדשותאיך כדאי לומר לקרובים אליכם שהשמיעה שלהם מידרדרת

איך כדאי לומר לקרובים אליכם שהשמיעה שלהם מידרדרת

לרגל יום השמיעה הבינלאומי, חן לדרר, קלינאית תקשורת מחברת "מדטון-הדים", עם כמה עצות טובות בנושא

3 במרץ מדי שנה. יום השמיעה הבינלאומי

מאת חן לדרר

אדם זקוק לכל חמשת חושיו על מנת לחיות אורח חיים איכותי ותקין. למרות זאת, נדמה כי חוש הראייה וחוש השמיעה הם שני החושים בעלי ההשפעה הרבה ביותר על חייו של אדם כאשר הם מידרדרים. בעוד שניתן להבחין בהידרדרות בחוש הראייה וההתייחסות להידרדרות זו ולטיפול בה עוברת חלק אצל רוב האנשים, כאשר מדובר בהידרדרות בחוש השמיעה המצב אחר. אנשים החווים בעיה בחוש השמיעה לעיתים קרובות נוהגים להתעלם ממנה ולפעמים אף לא שמים לב אליה. מחקרים מראים כי הראשונים ששמים לב לבעיית השמיעה אצל אנשים הם אלו שמקיפים אותם, הסביבה הקרובה.

הרבה פעמים אנחנו יודעים שהקרובים אלינו צריכים טיפול, אבל לא יודעים כיצד לעשות זאת. אז איך נאמר להם שהם חווים ירידה בשמיעה ונעודד אותם לגשת לטיפול? קבלו כמה עצות:

1. למדו על ירידה בשמיעה: יש סימנים רבים לירידה בשמיעה. לעיתים אנשים שחווים ירידה בשמיעה ישמעו צלילים מסוימים טוב יותר מצלילים אחרים, דבר שעלול לגרום להם לחשוב שהם שומעים טוב (ואף יאשימו את הסובבים שהם לא מדברים מספיק ברור). האם אתם שמים לב שהם נוטים לשאול הרבה פעמים “מה”?האם הם מגבירים את הטלוויזיהברמה כזאת שכבר לא נעים לשמוע?
סימן אפשרי נוסף הוא כאשר  קולות סביבה נשמעים להם כרעש. לאנשים עם ירידה בשמיעה קשה להתמודד עם קולות רקע, ולכן הם נשמעים כרעש מפריע אשר מונע הבנת דיבור טובה ולא מאפשר לנהל שיחה.
אם בעבר אותם אנשים נהנו מפעילויות כמו הרצאות או הצגות, וכיום נוטים לוותר על כך, יכול להיות שקיים בהם החשש שלא ישמעו טוב. מדובר באחד החששות הגדולים כשמתחילה הידרדרות בשמיעה. חבל לוותר על חיים פעילים בגלל קושי שמיעתי. בנוסף לכך, אנשים אשר שמיעתם מידרדרת מעדיפים לנהל שיחה עם אדם אחד או שניים בלבד. רובם, גם אם לא מודעים לכך, נעזרים בקריאת שפתיים, ולכן קל להם יותר להבין את הנאמר כאשר הם רואים את פני הדובר, ולפיכך גם יעדיפו בדרך כלל לנהל שיחות טלפון בווידיאו.

2. היו רגישים: חשוב להיות רגישים ולהבין כי לאנשים קשה להודות שאחד מהחושים אינו כפי שהיה בעבר.  הדבר בא לידי ביטוי ביתר שאת כאשר מדובר בחוש השמיעה. נסו להבין מאיפה מגיע הקושי בהפנמה כי קיימת ירידה בשמיעה, ואיך הייתם אתם רוצים שיפנו אליכם אם היה מדובר בבעיה שאתם חווים. חשוב לגרום לקרובים אליכם להבין שהם חשובים לכם, ולכן אתם רוצים את טובתם לפני הכל. יש לעשות זאת במתינות וסבלנות. מדובר בתהליך הפנמה שלוקח זמן.

3. התמקדו ביתרונות: הרבה אנשים לא מכירים את היתרונות בטיפול בירידה בשמיעה. יש גם אנשים שהתרגלו לחיות עם ירידה בשמיעה עד ששוכחים שהיה פעם אחרת. לכן חשוב לספר לקרובים אליכם על ההנאות הקטנות ששוות את התהליך, כמו היכולת לדבר עם שאר בני המשפחה והחברים, ליהנות מסרט טוב, להרגיש בנוח בשיחה גם בסביבה רועשת ולחיות חיים מלאים עם הצלילים הקטנים ששכחנו שקיימים.

4. הציעו לעשות את הצעד הראשון יחד: הרבה פעמים אנשים מבינים שהם צריכים לטפל בירידה בשמיעה אך הם חוששים מההליך הארוך, או מהטרחה הכרוכה בלאתר מכון שמיעה או רופא אא”ג. לכן סיוע בביצוע הצעד הראשון יכול לעזור מאוד. הגעה עם הקרובים אליכם לבדיקת שמיעה יכולה לשפר את ההרגשה שלהם ולהעלות את המוטיבציה לטיפול. יש כאלו שאפילו משלבים את הפגישה ביום כיף משותף שיכול להיות זמן איכות לכולם.

הכותבת היא קלינאית תקשורת מחברת “מדטון-הדים

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות