fbpx

המספרים העגומים: אחד מכל 3 ילדים עם מוגבלות חווה אלימות

כך עולה ממחקר חדש של "לנצט", שכלל גם את ישראל. וגם: בכמה גבוה הסיכוי לחוות אלימות לעומת ילדים ללא מוגבלויות

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
צילום הדמיה: ביגסטוק

למרות העלייה במודעות בשנים האחרונות, ילדים ובני נוער (בגילאי 0-18) עם מוגבלות חווים אלימות פיזית, מינית ורגשית והזנחה בשיעורים גבוהים בהרבה מילדים ללא מוגבלות – כך עולה ממחקר חדש שסקר מחקרים שנערכו בין השנים 1990 ל-2020 וכללו יותר מ-16 מיליון ילדים מ-25 מדינות בעולם (כולל ישראל). המחקר הנוכחי פורסם בכתב העת The Lancet Child & Adolescent Health.

בשנת 2012, מאמר שפורסם ב-The Lancet העריך כי יותר מרבע מהילדים עם מוגבלות במדינות בעלות הכנסה גבוהה חוו אלימות, וכי הסיכויים שלהם לחוות אלימות היו גבוהים ביותר מפי שלושה מבני גילם שאינם עם מוגבלות. המחקר החדש כולל מספר גדול יותר של מחקרים מאזור גיאוגרפי רחב יותר, יותר סוגי אלימות ומגוון רחב יותר של מוגבלויות (פיזיות, נפשיות, קוגניטיביות, חושיות, מחלות כרוניות והפרעות למידה), כמו גם שימוש בשיטות מחקריות מעודכנות יותר. ומה התוצאות? לפי המחקר העדכני, אחד מכל שלושה ילדים עם מוגבלות עבר אירוע אלים לפחות פעם בחייו, ויש סיכוי גבוה פי שניים לילד כזה לחוות אלימות לעומת ילד ללא מוגבלות.

המחקר התבסס על נתונים מ-98 מחקרים שכללו למעלה מ-16.8 מיליון ילדים, כולל 75 מחקרים ממדינות בעלות הכנסה ממוצעת גבוהה ו-23 מחקרים משבע מדינות בעלות הכנסה ממוצעת נמוכה ובינונית. מדינות בעלות הכנסה גבוהה היו: ספרד, ארה”ב, יוון, שבדיה, אוסטרליה, דרום קוריאה, הונג קונג, טייוואן, פינלנד, נורבגיה, בריטניה, ישראל, צ’כיה, שוויץ, קפריסין, צרפת, קרואטיה ואירלנד. מדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית: ברזיל, סין, איראן, לבנון, סרביה, טורקיה, אוגנדה.

יותר אלימות כלפי ילדים עם קשיים נפשיים ולקויות למידה

ניתוח הנתונים מלמד כי רמת האלימות השתנתה לפי אזור. בהשוואה לאירופה, ילדים שחיים באפריקה, מזרח הים התיכון, אמריקה ומערב האוקיינוס ​​השקט חוו אלימות בתדירות גבוהה יותר. עם זאת, המחברים מציינים כי קיים מחקר מוגבל באפריקה ובאזורי מזרח הים התיכון, ורק ארבעה מחקרים מאותם אזורים נכללו בניתוח, מה שעשוי להגביל את דיוק ההערכות.

שיעורי האלימות היו קשורים גם לסוגי המוגבלויות. כך למשל, ילדים עם קשיים נפשיים (34%) וילדים עם לקויות קוגניטיביות או לקויות למידה (33%) סבלו יותר מאלימות בהשוואה לילדים עם לקויות חושיות (27%), מגבלות פיזיות או ניידות (26%) ומחלות כרוניות (21%). סוגי האלימות הנפוצים ביותר שדווחו היו רגשיים ופיזיים, אותם חווה אחד מכל שלושה ילדים ובני נוער עם מוגבלות. ההערכות מצביעות על כך שאחד מכל חמישה ילדים עם מוגבלות חווה הזנחה, ואחד מכל עשרה חווה אלימות מינית.

40%: חווינו בריונות מצד חברים

המחקר גם מפנה את תשומת הלב לרמות גבוהות של “בריונות עמיתים”. כמעט 40% מהילדים שיש להם מוגבלות חוו בריונות מצד חבריהם. בריונות אישית (מעשים פיזיים כגון מכות ובעיטות, קללות, עלבונות ואיומים או הדרה חברתית) הייתה שכיחה יותר (37%) מאשר בריונות ברשת (23%).

באופן כללי, ילדים עם מוגבלויות שחיו במדינות בעלות הכנסה נמוכה חוו שיעורי אלימות גבוהים יותר מאלה במדינות בעלות הכנסה גבוהה. זאת, אולי כתוצאה מגישה מוגבלת לשירותי מניעה ותמיכה, רמות נמוכות יותר של הגנה משפטית ועמדות ונורמות המטפחות סטיגמות כלפי אנשים עם מוגבלות ומובילות לסובלנות חברתית רבה יותר לאלימות.

“הממצאים שלנו חושפים שיעורים בלתי מקובלים ומדאיגים של אלימות נגד ילדים עם מוגבלויות שאי אפשר להתעלם מהם”, אומרת פרופ’ ג’יין בארלו מאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה, שהובילה את המחקר. “לכל הילדים יש זכות להיות מוגנים מפני אלימות שיש לה השלכות חברתיות, בריאותיות וכלכליות ארוכות טווח, כולל שיעורי נשירה גבוהים יותר מבתי הספר, סיכויי עבודה גרועים יותר וסיכון גבוה יותר למחלות נפש ומחלות כרוניות בשלב מאוחר יותר בחיים. עלינו להשקיע בדחיפות בשירותים ובתמיכה הנותנים מענה לגורמים המעמידים ילדים עם מוגבלות בסיכון מוגבר לאלימות והתעללות, לרבות בידוד חברתי ועוני”.

החוקרים: “ניתן למנוע את האלימות הזו”

“ניתן למנוע אלימות נגד ילדים עם מוגבלות”, קובעת המחברת הראשית של המאמר, ד”ר זואי פאנג מאוניברסיטת בייג’ינג בסין. “יש לתת לילדים האלה את סיכויי החיים הנכונים ועכשיו. יעדי הפיתוח של האו”ם שואפים לשים קץ לכל צורות האלימות נגד ילדים עד שנת 2030. מטרה זו תדרוש ממנהיגים פוליטיים, מתרגלים וחוקרים לעבוד יחד כדי ליישם את מה שאנו כבר יודעים שפועל למניעת אלימות, כגון התערבת הורים, התערבות קהילתית מבוססת בית ספר והתערבות מקוונת המכוונות לצורות ספציפיות של אלימות. ברור שמדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, בפרט, שמתמודדות עם אתגרים נוספים, חייבות להקים מסגרות משפטיות למניעת אלימות, לצד הגדלת היכולת של מערכות הבריאות והשירותים החברתיים לתת מענה לצרכים המורכבים של ילדים עם מוגבלות ומשפחותיהם. בנוסף, דרוש מחקר חזק יותר באוכלוסיות מוחלשות כלכלית וגם כדי לחקור אלימות המופעלת על ידי דמויות סמכות”.

המחקר החדש נערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת בייג’ינג, סין, אוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, ארה”ב; אוניברסיטת לידס, בריטניה; ואוניברסיטת אוקספורד, בריטניה. יש לציין כי הוא לא קיבל מימון חיצוני.

המחקר של “לנצט”

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של “שווים”

קראו עוד בשווים

מערכת שווים

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״