fbpx

הילדה האוטיסטית שהתעללו בה זכתה בפרס “הנואמת המצטיינת”

גלי חנדלי, תלמידת כיתה ו', ניצחה בתחרות "הנואם הצעיר" אחרי שדיברה באומץ על חייה כאוטיסטית. אמה: "אחרי ההתעללות היא סוף סוף במקום אוהב"

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
גלי חנדלי בנאום. צילום - עמרם כהן
גלי חנדלי נואמת בתחרות העירונית ביבנה. צילום: עמרם כהן

“אני אוטיסטית גאה. אל תדברו עליי, דברו אליי”, כך סיכמה גלי חנדלי (11), תלמידת כיתה ו’ מבית ספר ביאליק ביבנה, את נאומה בתחרות “הנואם הצעיר” העירונית. הנאום המרגש זיכה אותה במחיאות כפיים סוערות וגם במקום הראשון בתחרות.

במיזם הזה, תלמידי כיתות ה’ עד י”ב ביישובים שונים בארץ מרצים בפני קהל על נושאים שונים, ומתחרים ביניהם על תואר הנואם הצעיר המצטיין בישראל. אבל הניצחון של גלי הוא לא רק מול הילדים האחרים שנאמו, אלא גם ניצחון אישי, אחרי שנים לא פשוטות שבהן הייתה קורבן להתעללות ואלימות מצד חבריה לכיתה. גלי, אומרת אמה מורן, רצתה לספר לכולם על עצמה למרות ואולי בגלל ההיסטוריה הקשה שלה.

“פירקו אותה במכות”

“גלי עברה התעללויות קשות בבתי ספר שונים ברחובות, רק בגלל שהיא על הרצף האוטיסטי”, מספרת מורן. “בכיתה א’ תקפו אותה שישה ילדים ופירקו אותה במכות. העברתי אותה לבית ספר אחר, אבל גם שם היה לה רק חבר אחד והיא לא הסתגלה מבחינה חברתית, עד שלמזלי הגעתי ליבנה, לבית הספר המכיל והאוהב הזה”.

לדברי האם, גם בבית הספר ביבנה היו קשיי הסתגלות בהתחלה, אבל גלי החליטה כי הפעם זה יהיה אחרת. “היא פנתה למורה שלה וביקשה הזדמנות להרצות לתלמידים בכיתה ולהסביר להם מה זה אוטיזם וכיצד זה מתבטא אצלה, מכיוון שהיא הילדה היחידה בבית הספר על הספקטרום האוטיסטי”. להפתעתה ולהפתעת גלי, המורה לא הסכימה מיד. “המורה אמרה לי שהיא מפחדת שאולי יעשו על גלי חרם או שיתייחסו אליה בעקבות כך בצורה שונה”, המשיכה מורן לספר, “הסברתי לה שגלי ילדה גדולה ואם היא ביקשה, שתיתן לה להתמודד”.

לבסוף המורה הסכימה, גלי שיתפה את התלמידים בכיתה, והדברים שאמרה התקבלו בהתלהבות גדולה. “הסיפור שלה והמסרים חדרו לכל איש בבית ספר ביאליק”, אומרת האם בגאווה. “מכאן כבר לא ניתן היה להתעלם מהכישרון שלה, והיא התמודדה בתחרות של בית הספר, זכתה במקום הראשון ונבחרה לייצג את בית הספר בתחרות העירונית של יבנה”.

גלי חנדלי (מימין) ואימה מורן. צילום - עמרם כהן
“אני מאוד גאה בה”. גלי עם אמה מורן. צילום: עמרם כהן

ריגשה את הקהל

גלי התמודדה מול 11 תלמידים מבתי הספר שונים ביבנה. היא ריגשה את הקהל והשופטים כאשר דיברה בפתיחות על המוגבלות השקופה שלה ועל דרך ההתמודדות שלה עם האתגרים השונים בחייה. בסוף הנאום הקהל הנרגש מחא לה כפיים בהתלהבות והשופטים הכריזו עליה כעל המנצחת בתחרות. “היינו פשוט בהיי מטורף”, מתארת מורן את רגע הזכייה.

לגלי, היא מתגאה, יש זיכרון פנומנלי, והיא לא הצליחה להתקבל לתוכנית מחוננים בבית הספר בגלל פספוס של נקודה בודדת. “היא ילדה מאוד חכמה, עם טונות של כריזמה ורגש. בגיל 8 חודשים היא כבר דיברה ובגיל שנה היא כבר למדה אנגלית. אני אוהבת אותה מאוד וגאה בה בכל מה שהיא עושה ובהצלחות שהיא קוצרת בדרך”, מסכמת האם. 

תחרות “הנואם הצעיר” היא יוזמה של “רוטרי”, ארגון מתנדבים עולמי הפועל גם בישראל למען הקהילה בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. השנה מתקיימת התחרות ב-60 יישובים שונים ברחבי הארץ מכיתות ה’ עד י”ב. התחרות ביבנה נקראת על שמו של תושב העיר אלי הרוש ז”ל, ששימש כמתנדב בארגון והיה פעיל חברתי בעיר.

“אני אוטיסטית גאה”. הנאום של גלי

הנאום המלא של גלי

“מה הדבר הראשון שעולה בראשכם כשאני אומרת לכם את המילה מוגבלות? רוב הציבור מגדיר ‘מוגבלות’ אם הוא רואה אותה. כלומר, אנשים על כיסאות גלגלים, עיוורים, אנשים עם תסמונת דאון, חירשים, אנשים עם שיתוק מוחין. אבל קיימת עוד סוג של מוגבלות, המוגבלות השקופה. שלום לכולם, שמי גלי חנדלי, מכיתה ו’1, בבית ספר ביאליק לטבע ומדעים ביבנה, והיום באתי לדבר אתכם על בעלי המוגבלויות השקופות. כיום, כמעט כולם מסכימים שבעלי מוגבלויות הם אנשים ככל האנשים ושיש להתייחס אליהם כשווים.

“שמתם לב שאמרתי ‘כמעט’? אמרתי זאת כי לדעתי יש עדיין עבודה רבה לפנינו, ולעיתים נדמה לי כי האמירות האלה תקפות אך ורק כלפי בעלי המוגבלויות הנראות לעין. ולכן היום באתי להאיר בזרקור את נושא האוטיזם בתפקוד נמוך וגבוה, חרדתיות יתר, פוסט טראומה או מחלת נפש. אם נפגוש אדם השייך למסגרת הזו, לא נוכל להבחין במוגבלותו, שכן היא נסתרת לעין או מוסתרת בכוונה, ורק אם נהיה עדים להתפרצות שלה והיא תתגלה לעינינו – אז נבין. ועכשיו, תסתכלו עליי. האם אני נראית לכם מתאימה להגדרה של מוגבלות? ובכן, כן! גם אני מוגדרת כאוטיסטית. אומנם אוטיסטית בתפקוד גבוה, אך גם אני שייכת לקבוצת ‘השקופים’, ולא אחת נתקלתי בחיי בזלזול שנבע, כך לפחות אני מקווה, מחוסר ידע ולא מאכזריות לשמה.

“אתן לכם דוגמה: הייתי עם אמי בבית המרקחת. היה תור ארוך ורועש, ואני התחלתי להרגיש את הלחץ הקבוע שלי במצבים כאלו: הכול מתערבל לי בראש ואני רואה מטושטש. הגוף שלי רועד, הידיים נעות בלי שליטה, ואני מרגישה צורך אדיר להשתיק את המערבולת הזו. זו הרגשה של אובדן שליטה מתקרב שאני לא יכולה לעצור. אמא שלי ישר הבינה מה עובר עליי והחליטה להשתמש בכרטיס הנכה שלי שניתן לי על ידי המדינה עבור מצבים כאלה. יצאנו מהתור וניגשנו אל הרוקח. לצערי, מיד החלה התמרמרות קולנית בתור ואחד מהם אפילו קרא: ‘נכה!’ זה היה משפיל וכואב, והכי גרוע – הרגשתי אשמה.

“הרגשתי כאילו עשיתי משהו שאסור לעשותו. לרגע התביישתי במי שאני, אך מיד התעשתתי ושאלתי את עצמי: ‘האם זו אשמתי שכך נולדתי?’ כמובן שהתשובה היא לא מהדהד! יש שמונה מיליארד אנשים בעולם בצבעים שונים ונפשות שונות ואין אחד דומה למשנהו. כולנו חיים בגופנו מרגע לידתנו ולכולנו יש פגמים. מוגבלות, על כל צורותיה, היא דבר שנולדים עימו ואי אפשר לשנות עובדה זו.

“אני טוענת שזו זכות גדולה לקבל כל אדם ללא הבדל, צבע, דת, גזע, מין או מוגבלות, כיוון שזה יהפוך את עולמנו ליפה יותר, לסובלני ועשיר, ואני מקווה שאתם מסכימים אתי בעניין הזה. אך יחד עם זאת, אומר לכם דבר מדהים. הידעתם שיש אנשים שמשתדלים להתרחק מאנשים כמוני ויש לזה גם סיבה פסיכולוגית? מחקרים הוכיחו שזה לא בגלל שהם נגעלים או שונאים אותנו, אלא מפני שהם מפחדים מן המחשבה שהם יהיו כמונו. אנחנו, בעלי המוגבלויות, לא מוזרים ולא מאיימים ולא מבקשים רחמים. כל מה שאנחנו מבקשים זה הבנה וסובלנות. אני גלי חנדלי, אוטיסטית גאה. אל תדברו עליי, דברו אליי. תודה על ההקשבה”.

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של “שווים”

קראו עוד בשווים

אביחי חיים

בן 28, נשוי. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים", מגיש תכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט". נולד עם שיתוק מוחין קל.

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״