האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (APA) פירסמה בימים האחרונים עדכון למדריך האבחוני של הפרעות נפשיות (DSM-5). המדריך, המתפרסם ומתעדכן מאז 1952, מגדיר ומסווג הפרעות נפשיות במטרה לשפר את האבחון, הטיפול והמחקר – ומכונה באופן לא רשמי “התנ”ך של הפסיכיאטרים”.
העדכון למדריך (נקרא DSM-5-TR) פותח בסיועם של יותר מ-200 מומחים לבריאות הנפש, והוא כולל קריטריונים מעודכנים לאבחון, ובהתאם גם קריטריונים לכיסויים ביטוחיים של חברות הביטוח. ה-5-DSM המעודכן גם מגדיר הפרעה נפשית חדשה, הנקראת “הפרעת אבל מתמשך”.
מהי אותה הפרעה? לפי המדריך, שנים של מחקר וניסיון קליני מצביעים על כך שחלק מבני האדם חווים חוסר יכולת מתמשך להתגבר על אבל בגין אובדן אדם אהוב במשך שנה אחת או יותר, עם כמיהה או עיסוק עז במחשבות או בזיכרונות של הנפטר כמעט כל יום מאז המוות.
תסמינים אלו, כותבים מחברי המדריך, “חמורים מספיק כדי לפגוע בתפקוד היומיומי. זה לא אומר שאנשים שחשים אבל מדי פעם שנה או יותר לאחר אובדן של אדם אהוב סובלים מההפרעה. עם זאת, אלו שחווים אבל עז ופוגע לאחר שנה, עשויים להיחשב כמתאימים לאבחון. בנוסף, משך וחומרת תגובת השכול חייבים לעלות בבירור על הצפוי בהתבסס על סטנדרטים הקשורים לרקע החברתי, התרבותי או הדתי של הפרט”.
כדי לחדד את הנושא מסביר המדריך כי “אנשים העומדים בקריטריונים להפרעת אבל מתמשך חווים משהו שונה באופן דרמטי מהאבל שחווה בדרך כלל מי שמאבד אדם אהוב. האבל הוא בלתי נסבל ומשבית את החיים באופן שאבל אופייני אינו עושה. אנשים שהתסמינים שלהם עומדים בקריטריונים להפרעת אבל ממושך זקוקים וראויים לקבל טיפול מתאים”.
“200 חוקרים ומתרגלים מומחים השקיעו אינספור שעות כדי להבטיח שה-DSM-5-TR הוא תרומה הכרחית להבנתנו של מחלות הנפש”, אמר מנכ”ל איגוד הפסיכיאטריה האמריקאית והמנהל הרפואי פרופ’ שאול לוין. “אנו אסירי תודה לכל מי שתרם להפקתו ומצפים לראות אותו בשימוש על ידי חוקרים, קלינאים וסטודנטים ברחבי העולם”.
עם עדכון המדריך, 29 מומחים בארה”ב ובינלאומיים בפסיכיאטריה תרבותית, פסיכולוגיה ואנתרופולוגיה בחנו אותו לגבי השפעות תרבותיות על מאפייני הפרעה, תוך שילוב מידע רלוונטי בסעיפים בנושאי אבחון הקשורים לתרבות. קבוצת עבודה נוספת שהורכבה מ-14 מטפלים בבריאות הנפש מרקע אתני מגוון עם מומחיות בפרקטיקות של צמצום פערים, סקרה התייחסויות לגזע, אתניות ומושגים קשורים לאורך המדריך, וזאת כדי להימנע מהנצחת סטריאוטיפים או הכללת מידע קליני מפלה.
“הגרסה המעודכנת משקפת את העדכונים החדשים ביותר בספרות עם העדשה הנוספת של מבנים אתנו-תרבותיים וגזעיים באבחון, כמו גם הבניות מין ומגדר”, אמרה נשיאת איגוד הפסיכיאטריה האמריקאית פרופ’ ויויאן פנדר, “זה יהיה כלי רב עוצמה בידיהם של פסיכיאטרים ורופאים אחרים בבריאות הנפש בזמן שאנו פועלים לאבחון ולטפל בחולים שלנו. בהפקת כרך זה אנו ממשיכים לקדם את מדע הנפש”.
מאז 2013, אז יצא ה-5-DSM, עודכן המדריך באמצעות תהליך מקוון; חוקרים שרצו להציע עדכונים למדריך הגישו אותם דרך הפורטל המקוון. כל הצעה עברה תהליך סקירה רב-שלבי נרחב על ידי פאנלים של מומחים לפני אישור סופי והכללה לפי הצורך. בסופו של דבר, ה-DSM-5-TR כולל את כל העדכונים הללו, כמו גם תיקונים טכניים. התהליך המקוון יישאר פתוח גם עבור DSM-5-TR.
האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, שנוסדה בשנת 1844, היא האגודה הרפואית הוותיקה ביותר במדינה. ה-APA הוא גם האגודה הפסיכיאטרית הגדולה בעולם עם יותר מ-37,400 רופאים המתמחים באבחון, טיפול, מניעה ומחקר של מחלות נפש.
למידע נוסף >>>
https://psychnews.psychiatryonline.org/doi/10.1176/appi.pn.2022.03.3.28
